ועדת העבודה והרווחה התכנסה לדיון חרום בעקבות סגירת מפעל נגב קרמיקה בירוחם. אודי אמיר סגן יו"ר דירקטוריון המפעל, אמר בתום הדיון: "נשקול בכובד ראש לפתוח את המפעל. אני מעריך את הדברים של חברי הכנסת".

ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), הטיח דברים קשים בבעלי המפעל: "אם הייתי קונה מפעל, לא יכול להיות שהייתי אחרי חצי שנה מופתע מהמספרים. זה מחזק את הטענה שלאורך כל הדרך בחודשים האחרונים אתם לא באים בידיים נקיות לסיפור הזה. אתם סוחטים ושוברים את העובדים ולמה? בכל פעם שראשי המפעלים מגיעים לכנסת הם מקבלים עזרה. אנחנו לא נקבל יותר את המשוואה הזאת: שכאשר המפעל מרוויח אתם מקבלים דיבידנדים וכשהוא מפסיד אתם מוציאים מכתבי פיטורים בוואטסאפ".

ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) שיזם את הדיון, הוסיף: "יש לי חשד סביר שמי שקנה את מפעל נגב קרמיקה הלך לעשות סיבוב. נגב קרמיקה נמכרה באפריל האחרון והבעלים הקודמים היה לבייב שנקלע לקשיים. הרוכשים העבירו עד עכשיו 50 מיליון שקלים ועדיין לא שילמו את החוב בסך 250 מיליון. היבוא מחו"ל הוגבר כדי לעמעם את המפעל. כשקנו את המפעל לא אמרו את זה. לא ניתן יותר לעשות סיבובים על גבי מפעלים בפריפריה. הרכישה הזאת לא נעשתה בתום לב. הכל כדי לעבור לייבוא".

יו"ר ועד העובדים, יעקב צרפתי, פנה לוועדה בגרון חנוק: "הייתה לי אימא צדיקה וכשהיא נפטרה לא בכיתי כמו שבכיתי הבוקר. לא נעשה מו"מ. נתנו לנו חוברת עבת כרס והביאו אותנו למצב של שכר מינימום לאחר 40 שנים של עבודה. הם באו לסגור את המפעל. באו בשיטת הסלמי - הורידו לנו שעות נוספות ועכשיו זה הנתח העבה. אנשים בירוחם חיים ממשכורת למשכורת. נגב קרמיקה ממשיכה למכור אבל המפעל סגור. לקחו מכל דגם את הכמות שהם רוצים לחודשיים הקרובים. מכרתם אריחים סוג א' בשמונה שקלים שקלים לרשות הפלשתינית להיפטר מסחורה".

יוסי גל חבר ועד נגב קרמיקה. עובד 28 שנים במפעל: "אין לי איפה להרוויח. זו הפרנסה, הלחם של הילדים שלי. כל אחד ואחד מאתנו במצוקה. במצבי יכולתי להוציא פנסיה רפואית ולשבת בבית בגיל 41 . לא יכולתי להראות דוגמה כזאת לילדים שלי. אנחנו מגיעים לישיבות וצוחקים לנו בפנים. דרכינו דרכי שלום, אבל אם צריך נבעיר את המדינה. אנחנו מבינים את מהמפעל ואת הקושי של הבעלים. אם יש לכם אחריות על המפעל ולפחות על המכונות, אני מתחנן לפניכם - שמתם בריונים שעושים שם נזק. מחר אני לא אוכל להפעיל את המכונות הללו".

מנכ"ל קבוצת נגב אורי גלבוע, אמר בתגובה: "אנחנו ההנהלה והעובדים, עובדים בחודשים האחרונים יום ולילה על-מנת להציל את הקבוצה, לעשות רה-ארגון לקבוצה ולהביא פרנסה לעובדים. הגענו למסקנה שהמפעל הזה והתעשיה בנגב ובמדינת ישראל כשמדיניות הממשלה מעודדת יבוא זול לא יכולה להמשיך לפעול. קנינו את קבוצת נגב שכל זרועותיה היו הפסדיות ויש פה עתיד של מאות עובדים שנמצא על הכף והאחריות שלי היא לכל 700 המשפחות". גלבוע פנה לנציגי הממשלה - "אם ברצונכם לעזור - אם רוצים לעודד יצור מקומי של פורצלן אפשר להטיל מיסים על יבוא מטורקיה או מסין. אם היו מחייבים בדיור למשתכן לקנות תוצרת הארץ, אולי המצב היה שונה".

מנכ"ל משרד הכלכלה שי רינסקי, אמר: "סגירת המפעל בירוחם היא כאב לב. כבר היום יש העדפה של תוצרת הארץ ב—15 אחוזים ונראה איך אפשר להעדיף את תוצרת הארץ במכרזים. חשוב לנו שבשבועיים הקרובים שני הצדדים יגיעו להבנות".

יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), סיכם את הדיון ואמר: "הבטחנו להתכנס ולמצוא את הפתרונות למצב הנוכחי. המפעל הזה הוא לא רק פונקציה כלכלית הוא גם פונקציה אורבנית. הוא לב היישוב. זה לא עוד מפעל שנכשל וסוגרים אותו. אתם פה מורידים משא של 50-20 טון על יישוב עם התפתחות עירונית. זה מפעל שמקרין על כל העיר וכל התושבים שלו, לא רק על 140 העובדים". הוא פנה להנהלת המפעל: "בעל הבית לא בא ואני אפנה אליו אישית, אגיע אליו ואסביר לו. תתנו את כל ההסברים שתרצו, לא תהיה לכם ברירה אלא לעשות רברס מוחלט מהדרך שלכם".