שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שלמה פרידלנדר, קיבל החלטות ללא מקור סמכות בחוק ובניגוד לכללי סדר הדין האזרחי ודיני הראיות. כך קובעת (19.11.17) שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר.

פרידלנדר דן בסכסוך על קרקע באשקלון וקיבל מספר החלטות לגבי אופן ניהול התיק. תחילה אימץ פרידלנדר את מה שכינה "המודל האוסטרלי", ולפיו המומחים מטעם הצדדים ישוחחו ביניהם לאחר הגשת חוות הדעת ללא מעורבות הצדדים ובאי-כוחם ויגבשו מוסכמות ופלוגתות. לאחר מכן ובמידת הצורך, קבע, המומחים ייחקרו וכל מומחה ישיב על שאלות שיציגו לו המומחה שכנגד,
עורכי הדין ובית המשפט.

בהחלטה נוספת אימץ פרידלנדר את שיטת ה-depositions הנהוגה בארה"ב, והורה לצדדים לערוך את החקירות הראשונות של העדים במשרדיהם. לדבריו, אין הצדקה לבזבוז זמן שיפוטי יקר על חקירות נגדיות עקרות, וכי לאחר עריכת החקירות הראשוניות, יוצגו לבית המשפט רק מקטעי החקירות שיימצאו כרלוונטיים לחשיפת נקודות מהותיות להליך.

וילנר קיבלה את ערעורן של חברת דוידי נדל"ן, החברה הכלכלית לאשקלון וחברת אפרידר על החלטותיו של פרידלנדר. הוא אומרת: "החלטותיו של בית המשפט המחוזי נועדו לייעל את ההליך המתנהל לפניו, למנוע בזבוז של זמן שיפוטי יקר ולמקד את הצדדים בראיות ובטענות הרלוונטיות לבירור המחלוקות העיקריות ביניהם. אין ספק כי מטרות אלה ראויות, וכי הכלים הדיוניים
שהציע בית המשפט המחוזי למימושן, המבוססים בחלקם על הסדרים הנוהגים בשיטות משפט זרות, יצירתיים ומעוררי מחשבה. אולם לעת הזו כלים אלו לא אומצו בשיטתנו המשפטית, ונדמה כי החלטותיו של בית המשפט המחוזי ניתנו ללא מקור סמכות בחוק
ובניגוד לכללי סדר הדין האזרחי ודיני הראיות בישראל".

ההוראה לקיים חקירה במתכונת ה-depositions נוגדת את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, לפיהן החקירות במלואן יתקיימו בבית המשפט - אומרת וילנר. השימוש ב"מודל האוסטרלי" נוגד את ההסדר החקיקתי שאינו מאפשר לכפות על הצדדים להגיש מוסכמות ופלוגתאות. ואילו הצגת שאלות בידי המומחים זה לזה עומדת בניגוד לחוק לשכת עורכי הדין, המתיר רק לעורכי דין לפעול בבית המשפט בשם לקוחו.

לבסוף קבעה וילנר, כי גם החלטתו של פרידלנדר לחייב את החברות (הנתבעות בתיק) להפקיד ערובה למקרה שייקבע שהחקירות מטעמן היו מיותרות, נוגדת את התקנות. את החברות ייצגו עוה"ד אבנר הקר, אורטל חמדני ואור רבי, ואת התובעים בתיק - עו"ד ספיר עסיס.