ועדת הכלכלה דנה (יום ג', 16.1.18) במוכנות של מפעלים חיוניים לתפקוד בשעת חרום. הישיבה התקיימה במסגרת ציון יום ההגנה על העורף, שיזם ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני) - שר הביטחון במלחמת לבנון השנייה.

ראש הרשות הלאומית לחרום (רח"ל) בצלאל טרייבר, אמר כי מדינת ישראל נמצאת תחת איום קשה ומורכב, וללא המפעלים החיוניים - המשק לא יוכל לתפקד והאוכלוסייה לא תוכל להתקיים במצב חרום.

ח"כ פרץ אמר כי במצב מלחמה - תשתית החברה האזרחית לא תוכל לתת שירותים: המרחב האווירי לא פתוח לתובלה, וכי צים - שהייתה צריכה להחזיר 12 אניות תובלה, מחזיקה אפס - הצוותים זרים ועוזבים ברגע שמתחילה מלחמה. עוד ציין ח"כ פרץ כי משרד התחבורה צריך לתכלל את המשאיות שצריכות לשאת חומרים מסוכנים וזה רחוק מלהתקיים. "ככל שהעורף יהיה ערוך ומוכן יותר המלחמה תהייה קצרה יותר, כשהאויב ראה במלחמת לבנון השנייה את האוטובוסים של ארקדי גאידמק, הוא ראה פאניקה והמוטיבציה שלו עלתה".

יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), אמר כי הוועדה תפני לצים, אל על ומשרד התחבורה, כדי שיתייחסו לדברים. "אם העורף שלנו לא יהיה מוכן אנחנו בבעיה. פעם כחייל ידעת שהבית שלך מוגן, אבל אם אנחנו נדרשים לצאת מחר למלחמה העורף לא מוכן בהגדרה. המציאות המלחמתית לא תהיה דומה למה שהכרנו, כבר לא יורים פה בדווידקות. כל יום שעובר האויב משפר יכולות וצריך להתכונן לכל תרחיש", אמר.

גם ועדת החוץ והביטחון קיימה דיון משותף עם ועדת הכספים בנושא תפיסת המיגון ופערי המיגון והתקצוב, במסגרת יום מוכנות העורף לחרום, שצוין היום בכנסת ביוזמת ח"כ עמיר פרץ. "פערי המיגון בצפון בלתי נסבלים ועלותם 2-6 מיליארד שקלים", אמר ח"כ פרץ. "הפערים במיגון תשתיות חיוניות גם הם בלתי נסבלים. חייבים לקדם את חוק העורף שיתכלל את כל מה שלמדנו".

אל"ם גולן ואך, ראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף, אמר בדיון: "26.7 אחוזים מכלל אזרחי מדינת ישראל הם ללא מיגון תקני - ממ"ד, מקלט פרטי או ציבורי, או מיגון המוני שמותאם לשהייה ארוכה. בכל הערים הוותיקות, כמו ירושלים תל אביב ובאר שבע, יש כ-40 אחוזים פערי מיגון. בצפון, בקו 0-9 ק"מ מהגבול, ביישובים יהודיים הפער הוא 24 אחוזים ובישובים הערביים - 42 אחוזים. עד 20 ק"מ מהגבול - ביישובים יהודים - 21 אחוזים. בישובים ערביים - 38 אחוזים. עד 40 ק"מ מהגבול - ביישובים יהודים הפער הוא 35 אחוזים בישובים יהודיים ובערביים - 42 אחוזים".

"כשירות המקלטים הציבוריים - 16 אחוזים פסולי שימוש, ויש 30 אחוזים שהם בעבודה. הם מיגון מצוין, אבל הבעיה היא היכולת של האזרח לשהות בתוכם שהייה ארוכה, ללא מזגנים, ואזרחים רבים מתלוננים שאין להם Wi-Fi. ישנו תקציב שעד סוף שנת 2018 כל המקלטים הציבוריים עד קו 9 ק"מ מגבול הצפון יהיו כשירים לשהייה ארוכה, ואנחנו נעמוד בה".

ח"כ חיים ילין (יש עתיד): "במדינת ישראל כמו בישראל, עד שלא תיפול רקטה של 500 קילו על בית במטולה, לא יקרה כלום. המלחמה השתנתה לגמרי והעורף הפך לחזית וחייבים לתת לאזרח את הכלים לנהל את מצבי הקיצון. אין שום סיבה למה לא לקחת את המודל של עוטף עזה וליישם אותו בצפון".

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "האיום בצפון כבר איננו סוד. הוא פי עשר מהאיום מעזה אך ההשקעות בו הן חלקי עשר. אם השקיעו מיליארדים במיגון הדרום, אז אין ספק שחייבים גם בצפון. צריך מיליארד שקלים לשנה, לחמש שנים".

יו"ר פורום יישובי קו העימות וראש המועצה המקומית כפר ורדים, סיון יחיאלי: "יש בהנחת העבודה שבמקלט ציבורי או מקלט משותף בבניין אפשר לשהות חמישה ימים - אך אין שם אוכל, אין מקלחות ובקושי יש שירותים. זה לא ריאלי לממ"ד, ועל אחת כמה וכמה לציבורי. ב-15 שניות של התראה, איש לא יודע להביא אוכל לאנשים. צריך להסתכל לתרחיש בעיניים, להגיד שצריך לפנות את האנשים במלחמה, ובמקביל להקצות כסף לממ"דים".