ועדת הכספים דורשת מהממשלה ומבנק ישראל לנקוט צעדים משמעותיים יותר מאלו שננקטו עד כה, להתמודדות עם ההיחלשות הנמשכת בשער הדולר. בדיון דחוף בנושא שקיימה הוועדה (יום ג', 301.18), הביעו חברי הכנסת דאגה עמוקה מהמגמה המתמשכת של פיחות הדולר ביחס לשקל ומההשפעה השלילית שלה על ענפי התעשיה השונים ובמיוחד על הפגיעה בייצוא הישראלי. נציגי התעשיה, החקלאים וכן נציגי ענפי התיירות וההיי-טק, דיברו על הקשיים העצומים ועל בריחת שחקנים בענפים השונים לחו"ל. הטענה המרכזית; משלמים בשקלים על התשומות, שחלקן הולכות ומתייקרות בגלל רגולציה של המדינה, בעוד ההכנסות בדולרים שנשחקות בגלל ירידת שער הדולר.

"מצב חרום מבחינה כלכלית"

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, אמר: "אני מרגיש שאנחנו במצב חרום מבחינה כלכלית בהקשר הזה ואם לא נפעל ומהר, נמצא עצמנו במצב קשה עם ענפי תעשיה חשובים שיצמצמו את פעילותם בישראל".

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "הדולר ירד השנה ב-10.35%. זה מעלה את מחירי התשומות, למשל מחיר החשמל יעלה ב-2.5% וזה למרות ההבטחות של רשות החשמל שהמחיר החשמל לא יעלה. בסוף ירצו לפצות את חברת החשמל על הפסדיה. מעמיסים על המעסיקים ועוד ועוד חובות, בסוף הכל יושב על המוצר הסופי. רוצים להוזיל את הדירות, אבל מעלים את המס על הפטקוק לייצור מלט וכו'".

ברוש הציע: "יש לקלוט תנועות הון חד-צדדיות, שבנק ישראל יקלוט את הדולרים האלה וייתן שקלים במקומם, כמו במקרים של מענקים מחו"ל, רנטות וכד'. חייבים להפנים, כשהדולר יורד וההוצאות בשקלים זה קטסטרופה לתעשיה כולה".

נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים, דובי אמיתי: "השחיקה של הדולר היא אחד הנושאים הבוערים בקרב המגזר העסקי. אנו רואים שבייצוא החקלאי ישנה ירידה של מיליארד וחצי שקל בתקופה של 6 שנים, כאשר הפגיעה המשמעותית היא בתפוחי האדמה, בירקות ובגידולי שדה שגדלים בעיקר בדרום הארץ, בעוטף עזה, ויש לכך משמעות ביטחונית".

מנכ"ל התאחדות משרדי הנסיעות, חני סובול: "היחלשות הדולר משפיעה לרעה על סוכני הנסיעות, על תיירות החוץ, על התיירנים ומשפיע לרעה גם על תיירות הפנים, כי הרבה יותר זול, כשהדולר יורד, לרכוש כרטיסים וחופשה בחו"ל. הפגיעה בתיירות זו פגיעה באחד ממנועי הצמיחה החזקים של המשק. אם יש פעילות ספקולנטית יש לעצור אותה".

"בנק ישראל פועל באופן אגרסיבי בשוק"

יועץ למנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, עמית פרידמן קרא לוועדה "להמתין חודש, אז הצעדים שאנחנו נוקטים יקבלו ביטוי. יש לנו יעד להשיג את יעד האינפלציה ואנחנו מתחתיו ורכישות מט"ח זה בידינו. הבנק פועל באופן אגרסיבי בשוק. הריבית שלנו נמוכה מאוד ותישאר כזו עד שהאינפלציה תתבסס קרוב ליעד שלה. החולשה של הדולר היא תופעה עולמית. הייסוף בשקל דווקא נמוך יחסית. לגבי קיומם של ספקולנטים, אנחנו עוקבים ומנתחים את התופעה, בכל שוק מטבע שיש עשר חליפין יש ספקולנטים, ולגרש אותם זה אומר לשנות את משטר שער החליפין שהוא שער נייד. עם זאת, לא רואים שזו פעילות מניפולטיבית. אנשים קונים נכס מתוך תקווה שערכו יעלה וזו לא בהכרח בעיה מאוד גדולה. לגבי המצב הכללי, מצב המאקרו, אנחנו מודעים לחלוטין להשפעת שער החליפין על הייצוא. עם זאת, יצוא הסחורות רגיש יותר לשער החליפין, ולכן הוא קפוא בשנים האחרונות. היינו גם בכמה שנים שהסחר העולמי דשדש ועכשיו חזר לגדול. בתחום השירותי, ייצוא השירותים מצליח יפה לגדול בשנים האחרונות למרות הייסוף, בהשוואה למדינות אחרונות, קצב של 7% - 8% בשנים האחרונות".

מנהל חדר עסקות בבנק ישראל, מיכאל בלנק: "בתקופה האחרונה פעלנו בצורה הרבה יותר אגרסיבית וזה אכן מטריד אותנו. לגבי גיוס החוב הדולרי של הממשלה, פעולת גיוס כספים בחו"ל בהנפקה לא משפיעה על שער הדולר, שער החליפין. אך משפיעים על האוצר לפעול לגידור של החוב".

רכז תעשיה ומסחר באגף תקציבים באוצר, עידו סופר: "שער דולר חזק אכן מעיד על משק וכלכלה חזקים. הייבוא הוא לא אויב. ההתערבות במט"ח זה פררוגטיבה של בנק ישראל. אנחנו נוקטים פעולות להקל על הייצור וזה אינטרס של כולם ויש תקציבים רבים שמופנים לתעשיה".