סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, הסיר את מועמדותו לבית המשפט העליון. כבוב אמר למקורביו, כי הוא מרגיש שאין לו סיכוי ריאלי, לנוכח העובדה שבבית המשפט העליון כבר מכהן שופט ערבי (ג'ורג' קרא), ולכן הוא מעדיף שלא להתמודד כעת

החלטתו של כבוב מפתיעה לנוכח העובדה, כי מבחינת ההצהרות הפומביות של בכירי הוועדה - הוא נחשב לבעל סיכויים של ממש להיות אחד משני השופטים שייבחרו השבוע (22.2.18) בידי הוועדה לבחירת שופטים. שמו הוצע בידי לשכת עורכי הדין בראשותו של אפי נוה, החבר בלשכה; הוא זכה לתמיכתה של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות; ובסבב המינויים הקודם אשתקד הציעה שרת המשפטים, איילת שקד, להגדיל את מספר שופטי העליון מ-15 ל-17 כדי למנות כבר אז את כבוב.

ואולם, מקורבים לוועדה אמרו לאחרונה ל-News1, כי אין די בתמיכה שכזו וכי "אף אחד אינו מוכן 'להיהרג' למען כבוב ולהודיע שמבחינתו הבחירה בו הכרחית". לדבריהם, כאשר ישנם מועמדים ראויים רבים - זקוק מועמד שכזה לתמיכה נחרצת של השופטים, הפוליטיקאים או עורכי הדין, תמיכה בסגנון "או שתבחרו בו או שלא נתמוך באף אחד אחר". גם בסבב הקודם נכשל כבוב מאותה סיבה, כאשר הלשכה העדיפה לדרוש בצורה נחרצת את מינויו של השופט יוסף אלרון וויתרה על כבוב במסגרת הדיל למינוי ארבעה שופטים לעליון.

כבוב בן ה-59 הוא אחד השופטים המוערכים ביותר בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובשנים האחרונות הוא דן בכל התיקים הפליליים הגדולים בתחום ניירות הערך. כבוב הוביל מגמה של החמרה משמעותית בענישה בתחום זה וזכה לגיבוי מבית המשפט העליון. עם זאת, דירוג News1 שפורסם בשבוע שעבר העלה, כי כבוב מדורג רק במקום ה-11-10 מבין 14 השופטים המועמדים לעליון בשיעור ההתערבות הכולל של בית המשפט העליון בפסקי דינו.

אם היה כבוב נבחר לעליון, הוא היה השופט המוסלמי הראשון בו - שכן קרא ולפניו סלים ג'ובראן הם נוצרים. מינויו של קרא בשנה שעברה התקבל בהפתעה מסוימת, שכן היו שהעריכו שסיכוייו של כבוב טובים יותר לנוכח העובדה ש-80% מערביי ישראל הם מוסלמים. כעת ייתכן שכבוב ימתין עד לפרישתו של קרא בעוד חמש שנים, בתקווה שיירש אז את "הכסא הערבי" בעליון.