חילוט מוקדם של כספים שלפי החשד בוצעו בהם עבירות של הלבנת הון, יהיה מוגבל להיקף הענישה המקובלת - קובעת (יום א', 8.4.18) שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון.

חוק איסור הלבנת הון מאפשר לחלט, אחרי הרשעה, רכוש שבו בוצעה עבירה זו, רכוש ששימש לביצוע העבירה ורכוש שהושג כשכר העבירה. החילוט הוא הכלל והימנעות ממנו היא היוצא מן הכלל, והחוק מאפשר לחלט רכוש בשווי העבירה ולא רק את הרכוש המולבן עצמו. לפיכך, ניתן לחלט רכוש כשר למהדרין אם לא ניתן להגיע לרכוש בו בוצעה העבירה. כדי לאפשר את החילוט לאחר ההרשעה, יכולה המדינה לבקש ולקבל - עם הגשת כתב האישום - צווי חילוט זמניים.

השאלה שעמדה בפני ברון הייתה, מה יהיה היקפו של החילוט הזמני - האם בגובה כל סכום העבירה הנטענת או נמוך יותר. ברון אומרת, כי יש לבחון מהו היקף החילוט הצפוי בפועל, וזאת על-פי הענישה המקובלת. בחינתה של האחרונה מובילה למסקנה, כי "בצד הרטוריקה הקוראת להחמרת הענישה (ובכלל זה גם בהיקף חילוט כספים ששימשו לביצוע העבירות), ככלל בתי המשפט אינם נוהגים להורות על חילוט כספים כשרים ששימשו לביצוע עבירות של הלבנת הון - וזאת להבדיל מכספי עבירות המקור, או רווחים שצמחו כתוצאה מביצוע העבירות". ברון מעירה עם זאת, כי מאחר שהחוק הוא רק בן 20 - הרי שצפויה החמרה בנושא זה.

ברון הורתה לחלט 2.5 מיליון שקל מתוך תרומות בסך 6.8 מיליון שקל שקיבלה עמותת "חסדי דוד לעדת הבוכרים", המואשמת במרמה והלבנת הון במיליוני שקלים במכירת חלקות קבורה בהר המנוחות בירושלים. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע, כי בעוד המדינה טוענת למרמה של 6.8 מיליון שקל להלבנת הון של 17.5 מיליון שקל - ניתן להוכיח מרמה והלבנות של 635,000 שקל בלבד, וזהו הסכום שהורה לחלט.

בדיון בערעור אישרה המדינה, כי סכומי המרמה שלגביהם נקבע טנטטיבית שקיימות ראיות (לצורך הליך החילוט בלבד) הם 522,000 שקל, אך שבה וביקשה לחלט את מלוא סכום המרמה הנטען. העמותה מצידה ביקשה לבטל את החילוט כולו, בטענה שאין ראיות לביצוע מעשי מרמה כלשהם. ברון קבעה שקיימת תשתית ראייתית מספקת לצורך החילוט, דחתה את ערעור העמותה וקיבלה חלקית את ערעור המדינה. את העמותה ייצגו עוה"ד ניר ישראל, נחמיה אסף ושרה כהן-טראב, ואת המדינה - עוה"ד שרית משגב ומורן פולמן.