מועצת מקרקעי ישראל, בראשותו של השר משה כחלון, הפגינה חולשה בתפקידה כקובעת מדיניות וכמפקחת על פעולות רשות מקרקעי ישראל - קובע (יום ג', 8.5.18) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

"במקרים רבים המועצה הסתפקה במידע לוקה בחסר שהציגה לפניה רמ"י הרלוונטי לקבלת החלטות; במקרים מסוימים, שבהם חברי מועצה ניסו לתהות על המידע שהוצג לפניהם ודרשו לקבל נתונים נוספים, סיפקה לכך רמ"י מענה דל, ולמרות זאת הוא סיפק את חברי המועצה. תוצאות הדבר היא שהמועצה קיבלה החלטות ללא תשתית המידע הנדרשת וכשלה בפיקוח שלה על רמ"י", נאמר בדוח.

עבודת המטה שרמ"י ביצעה לקראת דיוני המועצה בהצעות החלטה שהוגשו לה, לא עמדה ברוב המקרים בעקרונות שעל רשות מינהלית לעמוד בהם, ואף לא בדרישות שקבעה הנהלת רמ"י עצמה, ובהן איסוף נתונים תומכי החלטה, קבלת חוות דעת כלכלית ומשפטית והצעת חלופות. המועצה מצידה לא עמדה על כך שרמ"י תציג לפניה נתונים, חוות דעת וחלופות.

ל-73 מתוך 79 הצעות החלטה שהגישה רמ"י למועצה בשנים 2016-2015 היא לא צירפה חוות דעת משפטית, ורק לשלוש מהן היא צירפה חלופות להצעה. למספר רב של הצעות החלטה לא צירפה רמ"י חוות דעת כלכלית, אף שהיו להן השפעות כלכליות; נמצאו הצעות ההחלטה שלא צורפו להן כלל נתונים תומכי החלטה. משמעות הדבר היא שבמקרים רבים המועצה קיבלה החלטות על בסיס מידע חסר. מדי פעם מחו כמה חברי מועצה, ותו לא.

סדר היום של דיוני המועצה עמוס, וכולל החלטות בעניינים נקודתיים שאינם בגדר מדיניות מקרקעין או החלטות בעניינים טכניים. כך נפגעת יכולתה להתמקד בנושאים המהותיים.
ביוני 2015 קבעה המועצה באופן זמני, כי הצעות ההחלטה יומצאו לחבריה שבעה ימים לפני הישיבה - מחצית מהזמן הקודם. גורמים במועצה הצביעו על הקשיים הנובעים מכך, ובהם חוסר היכולת להתכונן באופן יסודי לישיבה. אף שקיצור הזמן היה אמור להיות זמני, הוא נותר בעינו. פרק זמן זה אינו מאפשר לציבור לגבש את עמדותיו, וספק אם יש בו כדי לאפשר לחברי המועצה להתכונן לקראת הדיון - מתריע שפירא.

בשנים 2016-2015 לא דנה המועצה בדוח הפעולות של רמ"י ובתוכניות העבודה שלה, וממילא לא בחנה באיזו מידה עמדה רמ"י ביעדים שנקבעו לה בהחלטות המועצה. הצעת התקציב הדו-שנתי של רמ"י לשנים 2018-2017 לא נדונה כלל במועצה, וממילא המועצה לא אישרה אותה כנדרש בחוק.

ועדת הביקורת של המועצה לא התכנסה בתדירות הקבועה בתקנון ולא מילאה את תפקידיה: היא לא פיקחה על יישום החלטות המועצה; לא בחנה אם קיימת בקרה יעילה ברמ"י; לא בחנה לעומק את הליקויים שצוינו בדוחות מבקר המדינה והמבקר הפנימי של רמ"י ואת ההמלצות לתיקונם; ולא גיבשה המלצות באשר לנקיטת צעדים לתיקון הלקויים שהתגלו בפעילותה של רמ"י. המועצה לא עקבה אחר עבודתה של ועדת הביקורת ולא ביקשה ממנה להגיש לה דיווח תקופתי על פעילותה ועל המלצותיה.

המעקב שנועד לוודא שרמ"י מיישמת את החלטות המועצה לוקה בחסר: ברשימת המשימות שבידי המועצה אין פירוט בדבר האגפים ברמ"י האחראים לביצוע המשימות וגם לא לוח זמנים לביצוען; במקרים רבים לא מצוין הסטטוס של ביצוע המשימות או אלו משימות טרם בוצעו ובאילו חלו עיכובים בביצוע. המועצה אינה מבקשת מרמ"י למסור לה דיווח תקופתי על יישום המדיניות שקבעה, ואילו רמ"י אינה מדווחת למועצה באופן שיטתי על אופן ביצוע ההחלטות, וזאת אף במקרים שבהם קבעה המועצה במפורש חובת דיווח.

הרכב המועצה נוגד את הוראות החוק. בדצמבר 2008 הורתה הממשלה על הפחתת מספר נציגי קק"ל במועצה משישה לשניים, ואף שבינואר 2016 בוטל הצו - לא מונו למועצה עוד נציגים של קק"ל. על-פי חוק ימונה למועצה משקיף מטעם ארגוני הגנת הסביבה; המשקיף הקודם סיים את תפקידו לפני שנתיים וטרם מונה אחר. כמו-כן, לא מונה למועצה נציג מאוכלוסיות המיעוטים, כנדרש בתיקון לחוק ממארס 2017.

שפירא מסכם: "על המועצה לבצע שידוד מערכות בכל הנוגע לפיקוח שלה על פעולות רמ"י, ובכלל זה לדון בהצעות התקציב, בתוכניות העבודה ובדוחות הפעילות של רמ"י. עוד עליה לדרוש מרמ"י למסור לה דיווחים תקופתיים על אופן יישום החלטותיה ולעגן זאת בתקנון המועצה".