בית הדין הארצי לעבודה קובע בהרכב מורחב (17.5.18), כי תמיכה משפחתית או קהילתית לא תובא בחשבון לעניין הזכאות לקיצבת הבטחת הכנסה. בכך משנה בית הדין את ההלכה משנת 2013 ("הלכת אורן") אשר קבעה את ההפך.

הביטוח הלאומי קובע את הזכאות לקיצבת הבטחת הכנסה על-פי הכנסותיו של המבוטח, כאשר מעל רף מסוים - אין הוא זכאי לקבל אותה. בין היתר נקבע, כי תמיכה כספית המתקבלת במשך שישה חודשים רצופים או שישה מתוך תשעה חודשים, תובא בחשבון לעניין בדיקת רף ההכנסה, וזאת אם היא מסתכמת ב-1,100 שקל לחודש ליחיד וב-1,500 שקל למשפחה. עוד נקבע, כי אם התמיכה משמשת במישרין לתשלום הוצאות קבועות - היא תיחשב לחלק מן ההכנסה ללא מגבלת סכום.

בית הדין הארצי אישר גישה זו בהלכת אורן, אך כעת קובעת השופטת סיגל דוידוב-מוטולה כי יש לשנות את ההלכה. היא מזכירה את פסיקתו של בג"ץ משנת 2004 ולפיה הזכות לקיום בכבוד מוגנת בידי חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, ומותחת ביקורת על הביטוח הלאומי שמאז לא קבע קני מידה כלשהם ל"קיום בכבוד". תקציבי הרווחה בישראל הולכים וקטנים, וגם מקבלי השלמת הכנסה מצויים עמוק מתחת לקו העוני.

לאור זאת אומרת דוידוב-מוטולה, כי ראיית תמיכה כהכנסה - שמשמעותה פגיעה בזכות לקיצבת השלמת הכנסה - צריכה להיעשות מכוח החוק, מה שלא נעשה כאן. החוק אינו מזכיר תמיכה משפחתית בין ההכנסות שיש להביא בחשבון בעת בדיקת הזכאות להשלמת הכנסה, ולכן פונה דוידוב-מוטולה להגדרת "הכנסה" בפקודת מס הכנסה - שאיננה כוללת כספי תמיכה. בית הדין הארצי אף פסק בעבר, כי תמיכה שכזו המשמשת לתשלום שכר דירה, לא תבוא בחשבון לצורך הבטחת ההכנסה - וכעת הוא מרחיב את אותה פסיקה.

סגן הנשיאה אילן איטח, השופטים לאה גליקסמן ורועי פוליאק ונציגי הציבור חיה שחר וברכה סמו הסכימו עם דוידוב-מוטולה. הנשיא בדימוס יגאל פליטמן סבר בדעת מיעוט שאין לשנות את הלכת אורן. את המבוטחים ייצגו עוה"ד משה שלום, עובד כהן, נטע ויסמן, אדוארדו ווסר ואיהאב בשארה; את הביטוח הלאומי ייצג עו"ד רועי קרת; את היועץ המשפטי לממשלה ייצג עו"ד איתמר הר-אבן; ואת האגודה לזכויות האזרח - עו"ד משכית בנדל.