[צילום: אמיל סלמן/פלאש 90]
השרה רגב השיבה במליאה לשעת שאלות |
על סערת האירוויזיון אמרה: "אני לא צריכה להיות מוסמכת לתת את עמדתי בסוגיות כאלה ואחרות" ● על תמיכתה בתרבות הערבית: "מעולם המגזר הערבי לא זכה לפריחה תרבותית כפי שהוא זכה בשלוש השנים האחרונות" ● על הפקת מחזמר עם שיריו של אייל גולן: "לא רואה מה הבעיה עם זה" ● על תקצוב חגיגות ה-70: "הייתי צריכה לקבל על זה פה צל"ש"
שרת התרבות והספורט, מירי רגב, התייצבה במליאת הכנסת על-מנת להשיב ל"שעת שאלות", והשיבה לשאלות חברי הכנסת ללא הכנה מראש.
ח"כ יעל גרמן העלתה את תופעת הקריאות ההומופוביות, כלשונה, בזמן משחקי ספורט ואמרה: "יש לנו פה חוק שמדבר נגד אלימות במגרשי הספורט, אבל הוא מדבר רק על-רקע של צבע, השתייכות לגזע, לדת או למוצא לאומי-אתני. ביקשתי להוסיף גם את הקריאות ההומופוביות, שכל מי שמבקר במגרשי הספורט, מדוע זו הפעם השנייה שחוק אלמנטרי, שבעולם כבר ממזמן העבירו, אנחנו לא יכולים לממש אותו?"
רגב השיבה: זו לא חוכמה לקבל החלטה שבסופו של דבר לא יאכפו אותה. את רואה מה קורה עם הסתה, את רואה מה קורה עם אלימות, את רואה מה קורה עם גזענות, את רואה מה קורה עם ג'יבריל רג'וב שמשתמש בספורט כדי להסית נגד ספורטאים ישראלים, אני מוכנה לבדוק שוב את החקיקה הזאת. שוב, אין טעם להביא חקיקה שבסופו של דבר המשטרה לא יכולה לאכוף אותה ומשרד המשפטים לא יודע לאכוף אותה".
ח"כ יואל חסון העלה את התערבותה של השרה באירוח האירוויזיון ושאל: "מתוקף איזו סמכות? האם הוסמכת על-ידי ראש הממשלה, על-ידי הממשלה להתבטא בנושא הזה של האירוויזיון, להוביל את הנושא של האירוויזיון, להצהיר הצהרות שלפחות כלפי חוץ מתייחסים אליהן ברצינות, האם ראש הממשלה הסמיך אותך לדבר הזה?"
רגב השיבה: "לא הוסמכתי לשום דבר, אני לא צריכה להיות מוסמכת לתת את עמדתי בסוגיות כאלה ואחרות. אמרתי את עמדתי בעניין האירוויזיון. אני חושבת שהאירוויזיון הוא במה נהדרת למדינת ישראל. זה שידור ציבורי שמשתמש בתקציב ציבורי של 80-50 מיליון שקלים. בנוסף לזה שזה אירוע מוזיקלי, היופי זה שמדינה מארחת יכולה להראות את פניה היפים. איך? באמצעות אותם סרטונים. מה הסרטונים האלה בעצם עושים? מאפשרים לכך שיראו שהמדינה הזאת זו מדינה נורמלית, מדינה שחיים פה יהודים וערבים, חילונים וחרדים, פריפריה ומרכז ומורשת וחדשנות. חשבתי שנכון שבסוגיות האלה לממשלה תהיה הידברות - יכולת תיאום והידברות - עם התאגיד".
ח"כ ג'מאל זחאלקה ביקש פרטים על תקצוב התרבות הערבית על-ידי משרד התרבות, השרה רגב השיבה: "מעולם המגזר הערבי לא זכה לפריחה תרבותית כפי שהוא זכה בשלוש השנים האחרונות. זאת אומרת, לא אלה שמדברים על אהבת האחר אבל תקציבים זה לא, אלא אלה שעושים. המשרד הזה הוביל, בראשותי, את ההתפתחות של תחום התרבות והספורט במגזר הערבי, כמו גם, דרך אגב, במגזר החרדי, כמו גם ביהודה ושומרון. אבל העלייה הגדולה ביותר מבין כל המגזרים בתקציבים היא של המגזר הערבי".
ח"כ מוסי רז שאל מה עמדתה של השרה לגבי הפקת מחזמר עם שיריו של אייל גולן בתיאטרון? השרה רגב השיבה: "למה אתה שואל אותי רק על אייל גולן ולא על אחרים? אין לי שום בעיה עם אייל גולן. למה לא? אני לא מקבלת החלטה על איזה הפקות יש במוסדות תיאטרון, מי שמחליט זה המנכ"ל הרלוונטי והמנהל האומנותי ומרגע שהם קיבלו החלטה שמחזה על אייל גולן הוא ברמה איכותית מתאימה לתאטרון אז בסדר גמור, אני לא רואה מה הבעיה עם זה".
ח"כ יעל כהן פארן התייחסה לתקציב חגיגות ה-70 ושאלה: "האם זה נראה לך ראוי שתקציב ציבורי נשמר בסוד, ואפילו לחברי כנסת לא ניתן מידע לגבי שימוש בו?" רגב השיבה: "מדינת ישראל בשנת ה-50 ובשנת ה-60 היא השקיעה בין 150 ל-200 מיליון שקלים באירועי העשור. כשאירועי העשור התמקדו בעיקר בשני אירועים גדולים יום אחר יום בירושלים: באירוע של טקס המשואות, ואחד כך אירוע המיצג או האירוע שהחליטו עליו כנושא המרכזי של אותו עשור. התקציב של ה-70 הוא פחות, כפי שאת שמה לב, הוא 100 מיליון שקלים. והתקציב הזה נוצל לעשרות אירועים בכל הארץ, במקום שני אירועים מרכזיים, הייתי צריכה לקבל על זה פה צל"ש".
ח"כ יעל גרמן העלתה את תופעת הקריאות ההומופוביות, כלשונה, בזמן משחקי ספורט ואמרה: "יש לנו פה חוק שמדבר נגד אלימות במגרשי הספורט, אבל הוא מדבר רק על-רקע של צבע, השתייכות לגזע, לדת או למוצא לאומי-אתני. ביקשתי להוסיף גם את הקריאות ההומופוביות, שכל מי שמבקר במגרשי הספורט, מדוע זו הפעם השנייה שחוק אלמנטרי, שבעולם כבר ממזמן העבירו, אנחנו לא יכולים לממש אותו?"
רגב השיבה: זו לא חוכמה לקבל החלטה שבסופו של דבר לא יאכפו אותה. את רואה מה קורה עם הסתה, את רואה מה קורה עם אלימות, את רואה מה קורה עם גזענות, את רואה מה קורה עם ג'יבריל רג'וב שמשתמש בספורט כדי להסית נגד ספורטאים ישראלים, אני מוכנה לבדוק שוב את החקיקה הזאת. שוב, אין טעם להביא חקיקה שבסופו של דבר המשטרה לא יכולה לאכוף אותה ומשרד המשפטים לא יודע לאכוף אותה".
ח"כ יואל חסון העלה את התערבותה של השרה באירוח האירוויזיון ושאל: "מתוקף איזו סמכות? האם הוסמכת על-ידי ראש הממשלה, על-ידי הממשלה להתבטא בנושא הזה של האירוויזיון, להוביל את הנושא של האירוויזיון, להצהיר הצהרות שלפחות כלפי חוץ מתייחסים אליהן ברצינות, האם ראש הממשלה הסמיך אותך לדבר הזה?"
רגב השיבה: "לא הוסמכתי לשום דבר, אני לא צריכה להיות מוסמכת לתת את עמדתי בסוגיות כאלה ואחרות. אמרתי את עמדתי בעניין האירוויזיון. אני חושבת שהאירוויזיון הוא במה נהדרת למדינת ישראל. זה שידור ציבורי שמשתמש בתקציב ציבורי של 80-50 מיליון שקלים. בנוסף לזה שזה אירוע מוזיקלי, היופי זה שמדינה מארחת יכולה להראות את פניה היפים. איך? באמצעות אותם סרטונים. מה הסרטונים האלה בעצם עושים? מאפשרים לכך שיראו שהמדינה הזאת זו מדינה נורמלית, מדינה שחיים פה יהודים וערבים, חילונים וחרדים, פריפריה ומרכז ומורשת וחדשנות. חשבתי שנכון שבסוגיות האלה לממשלה תהיה הידברות - יכולת תיאום והידברות - עם התאגיד".
ח"כ ג'מאל זחאלקה ביקש פרטים על תקצוב התרבות הערבית על-ידי משרד התרבות, השרה רגב השיבה: "מעולם המגזר הערבי לא זכה לפריחה תרבותית כפי שהוא זכה בשלוש השנים האחרונות. זאת אומרת, לא אלה שמדברים על אהבת האחר אבל תקציבים זה לא, אלא אלה שעושים. המשרד הזה הוביל, בראשותי, את ההתפתחות של תחום התרבות והספורט במגזר הערבי, כמו גם, דרך אגב, במגזר החרדי, כמו גם ביהודה ושומרון. אבל העלייה הגדולה ביותר מבין כל המגזרים בתקציבים היא של המגזר הערבי".
ח"כ מוסי רז שאל מה עמדתה של השרה לגבי הפקת מחזמר עם שיריו של אייל גולן בתיאטרון? השרה רגב השיבה: "למה אתה שואל אותי רק על אייל גולן ולא על אחרים? אין לי שום בעיה עם אייל גולן. למה לא? אני לא מקבלת החלטה על איזה הפקות יש במוסדות תיאטרון, מי שמחליט זה המנכ"ל הרלוונטי והמנהל האומנותי ומרגע שהם קיבלו החלטה שמחזה על אייל גולן הוא ברמה איכותית מתאימה לתאטרון אז בסדר גמור, אני לא רואה מה הבעיה עם זה".
ח"כ יעל כהן פארן התייחסה לתקציב חגיגות ה-70 ושאלה: "האם זה נראה לך ראוי שתקציב ציבורי נשמר בסוד, ואפילו לחברי כנסת לא ניתן מידע לגבי שימוש בו?" רגב השיבה: "מדינת ישראל בשנת ה-50 ובשנת ה-60 היא השקיעה בין 150 ל-200 מיליון שקלים באירועי העשור. כשאירועי העשור התמקדו בעיקר בשני אירועים גדולים יום אחר יום בירושלים: באירוע של טקס המשואות, ואחד כך אירוע המיצג או האירוע שהחליטו עליו כנושא המרכזי של אותו עשור. התקציב של ה-70 הוא פחות, כפי שאת שמה לב, הוא 100 מיליון שקלים. והתקציב הזה נוצל לעשרות אירועים בכל הארץ, במקום שני אירועים מרכזיים, הייתי צריכה לקבל על זה פה צל"ש".
|
|
+הוועדה לגיבוש תוכנית למניעת הטרדות מיניות תתכנס לראשונה
12:43 26/06/18 | יפעת גדות | לרשימה המלאה
השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל ומנכ"לית הרשות לקידום האישה אווה מדז'בוז' [צילום: יח"צ]
ועדת מדז'יבוז' תגיש לממשלה תוכנית לאומית למניעת הטרדות מיניות וצפויה להגיש המלצותיה בתחילת שנת 2019 ▪ לקראת הוועדה נערך תהליך למידה בינלאומי השוואתי
השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל ומנכ"לית הרשות לקידום האישה אווה מדז'בוז' [צילום: יח"צ]
+דינה זילבר: נפרד אבל שווה אינו שווה
23:20 25/06/18 |
עו"ד דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה במשרד המשפטים, אמרה בישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה: "אם בעבר הרגשנו שמדובר בטפטופים, כעת הטפטוף הפך לגשם. יותר ויותר נושאים במדינה הופכים למופרדים - אפילו השאלת ספרים בספריות הפכה לנורמה של שעות השאלה נפרדות. זכותן של נשים לשאת הספד על יקיריהם שנפטרו מוגבלת בגלל הפרדה. ישנן תחנות רדיו שלא מראיינות נשים, יש דרכים 'צנועות' למשל בהר-מירון בדרך לעליה לקבר, הורים שלא יכולים להגיע לטקסי הסיום של בנותיהן, אם מדובר בתרגילי ספורט או חוגי מחול, אפילו בגילים הנמוכים ביותר - מטעמי צניעות. יש הפרדה בין נוסעים באל על וטיסה יצאה באיחור של שעה, בניגוד לנהלים שנקבעו, בגלל נוסע חרדי שסירב לשבת ליד נוסעת. ראינו תקנוני צניעות שמצורפים לטופס 101 ביישוב מודיעין עילית וכללו איסורים שונים כמו איסור על שיחות חולין בין גברים ונשים, איסור על הלצות ביניהם, איסור על קריאה בשמות פרטיים בין עובדים ועובדות ועוד. זוהי תופעה קשה שמדגישה כיצד הדבר השגרתי, הופך להיות הדבר שדווקא יש להסביר ולהוכיח מחדש כל העת. מערכת המשפט היא מוגבלת ואי אפשר להעמיס עליה אחריות של שומר הסף מבלי שתהיה התגייסות חברתית רחבה לסוגיה. צריכה להיות מחויבות לעיקרון השוויון. אין הכוונה לכפות אורחות חיים ליברליים על מגזרים חרדים, אנחנו רוצים באופן כנה לשלב אותם, אך המרחב הציבורי שייך לכולם וקבוצה אחת לא יכולה למחוק הישגים ארוכי שנים שהשיגה כלל החברה".
+המבקר פותח בבדיקת אי-יישום החלטת הממשלה בנושא העלייה מאתיופיה
23:16 25/06/18 |
הועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ שלי יחימוביץ קיימה דיון מעקב בנושא אי-העלאתם של 8,000 שארית יהודי אתיופיה הממתינים באדיס ובגונדר. בישיבת הועדה הקודמת בחודש פברואר הצהיר מנכ"ל רשות האוכלוסין פרופ' שלמה מור יוסף כי ניתן להעלות 1,000 מהממתינים עוד השנה, וכי החלטת ממשלה בנושא תתקבל בתוך חודש. מאז היה הנושא על סדר יומה של הממשלה שלוש פעמים, ובכל פעם "לא נותר זמן" לדון בה. בישיבה היום התברר שחרף ההתחיבויות אין בלו"ז הממשלה מועד לחידוש הדיון. יובל חיו, משנה למנכ"ל ומנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה במשרד מבקר המדינה: "אנחנו היינו בטוחים שהבעיה נפתרת בתוך ימים, נוכח ההתחייבויות שנתנו נציגי הממשלה בישיבות הקודמות של וועדת הביקורת בעניין זה. לשיטתנו, סעיף 5 בהחלטה 1911 הניח תשתית שמחייבת את הממשלה לפעול. הדרג המקצועי עשה את המלאכה. נציגת משרד ראש הממשלה נדרשה לנושא, אבל הנושא תקוע. אנחנו נענים לבקשת יו"ר ועדת הביקורת ונבצע בדיקת המשך עדכנית על ההשתלשלויות האחרונות, בהמשך לדוח הקודם על ישום החלטות הממשלה באשר להעלאת יהודי אתיופיה".
+"קריסת חברות נוספות עלולה לחזור על עצמה"
23:11 25/06/18 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
צ'רלס פונזי
בדיון בוועדה לפנ"צ התברר כי 500 משפחות איבדו לכל הפחות כ-40 מיליון ש"ח במה שנחשד כהונאת ענק באמצעות חברות ללימודי השקעות בשוק ההון ▪ המפרק הזמני, עו"ד עדי פיגל: "הייתה פה פעילות מכוונת של מעשה הונאה ▪ הכסף מהיום הראשון לא היה בחשבונות נפרדים, לקחו את כספם של לקוחות והשתמשו בו ללא ידיעתם"
צ'רלס פונזי
+דירה בבנייה שנרכשה בקבוצת הרכישה לא תחשב כשנייה לקביעת מס רכישה
23:05 25/06/18 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 93), התשע"ח-2018 של חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר. מוצע בה לקבוע שאם בניית דירה שנרכשה במסגרת קבוצת רכישה לא החלה בתוך ארבע שנים ממועד רכישתה, או אם שוכנע מנהל רשות המסים שחל עיכוב מהותי בהשלמת בנייתה, או אם החזקה בדירה לא נמסרה תוך 6.5 שנים, הרוכש יוכל לרכוש דירה נוספת בשיעורי מס רכישה מופחתים החלים על רוכש דירה יחידה או משפר דיור ובלבד שהדירה שנרכשה בקבוצת הרכישה היא דירתו היחידה. כמו כן, מתחייב הרוכש למכור את הדירה שנרכשה במסגרת קבוצת הרכישה בתוך 18 חודשים מיום השלמת הבנייה.
+סופית: פטור מביטוח לעוסקים בספורט עממי
23:03 25/06/18 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 15), התשע"ח-2018 של ח"כ יואל רזבוזוב. מוצע בה לקבוע כי ספורטאי רשאי לבטח את עצמו. אם עשה כן, או אם בוטח בביטוח אחר שמתקיימים בו התנאים לפי החוק, יהיו גופי הספורט פטורים מלבטח אותו. כמו כן, מוצע להוסיף לרשימת הספורטאים הפטורים מביטוח את הספורטאים המשתתפים בפעילות ספורט שאין בגינה תשלום שכר או כל תמורה אחרת.
+רחפנים שמצלמים שריפות בעוטף פוגעים בדרום
21:58 25/06/18 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
תצוגת רחפנים בכנסת [צילום: יצחק הררי/דוברות הכנסת]
יו"ר ועדת המשנה לבחינת פעילות רחפנים וכטב"מים: "מאותה סיבה שאין מטוסי ריסוס בעוטף עזה לכבות את הצתות העפיפונים, גם הרחפנים לא צריכים לטוס שם"
תצוגת רחפנים בכנסת [צילום: יצחק הררי/דוברות הכנסת]
+סופית: ביטול ההגבלה על תשלום רטרואקטיבי של קצבת ילדים
21:52 25/06/18 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 207), התשע"ח-2018 של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי כנסת. מוצע בה לבטל בחוק הביטוח הלאומי את ההוראה הקובעת כי ילד שנרשם במרשם האוכלוסין לאחר שחלפו 30 ימים מיום לידתו, תשולם בעדו קצבת ילדים רטרואקטיבית רק בעד תקופה שלא תעלה על 3 חודשים בתכוף למועד שבו הוגשה התביעה.
+סופית: בתי הדין הרבניים יוכלו לדון במקרי עגינות בין-לאומיים
21:37 25/06/18 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ח-2018. מוצע בו להסמיך את בית הדין הרבני, בהוראת שעה לשלוש שנים שבצדה חובת דיווח לכנסת, לדון בתביעה של אישה יהודייה המבקשת לקבל גט מאישה היהודי, אף אם אין להם זיקה לישראל, ובלבד שהם התחתנו על פי דין תורה ומתקיים אחד מאלה: (1) אין בית דין שיכול לדון בגט במקום מושבם (2) בן הזוג לא התייצב לדיון בבית הדין מחוץ לישראל במשך ארבעה חודשים (3) בית דין מחוץ לישראל קבע שעל האיש לתת גט לאשתו אך למרות מאמץ סביר לא ניתן לאכוף את הגט. כמו כן, מוצע לתקן את החוק ואת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995, כך שמועדי הדיונים בכל הנוגע למתן גט ולהטלת סנקציות לשם אכיפת גט, כאשר הנתבע הוא תושב חוץ, יהיו מקוצרים.
+סופית: ייקבעו תנאים שיעודדו נאמנות של עובדים זרים סיעודיים לבעליהם
21:35 25/06/18 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 32), התשע"ח-2018 של ח"כ יואב קיש. מוצע בה לקבוע כי סמכות שר הפנים להתיר הארכת שהות של עובד זר לסיעוד אצל מטופל סיעודי חדש, לאחר שהעובד הזר סיים את תקופת העבודה המרבית המותרת בישראל, במקרים הומניטריים מיוחדים, תחול רק לגבי עובדים זרים העומדים בתנאים שנועדו לעודד נאמנות למטופל סיעודי ולמנוע השתקעות בישראל, ותוך מתן תעדוף לטיפול במטופלים סיעודיים במצב קשה במיוחד.
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| השרה רגב השיבה במליאה לשעת שאלות |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

