ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה (יום א', 15.7.18) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק להסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט, התשע"ז-2016, אליה מוזגה הצעת החוק הפרטית בנושא שיזמה ח"כ רויטל סויד.

הצעת החוק יוצרת כלי אכיפתי חדש במסגרתו יוסמך בית המשפט להורות בצו על הסרת תוכן מאתר אינטרנט במקרים בהם מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד, שנעברה עבירה פלילית באמצעות פרסום התוכן, והשני, שיש אפשרות ממשית שהמשך פרסום התוכן יפגע בביטחונו של אדם, בביטחון הציבור או פגיעה חמורה בכלכלת המדינה או בתשתיות חיוניות. הצו המוצע אמור לחול על תוכן שמופיע ברשתות החברתיות, כגון פייסבוק, יוטיוב, טוויטר וכדומה, וכן על ספק שירות איתור אינטרנטי כגון גוגל, אשר ביחס אליו הצו יורה שלא לאפשר את איתור התוכן הפוגעני בתוצאות החיפוש.

ביוזמת יו"ר הוועדה ח"כ סלומינסקי נוסף מסלול של הליך מהיר להסרת תוכן שיש להסירו באופן מיידי כדי למנוע את הפגיעה ביעדים שצוינו לעיל. לפי המוצע, בנסיבות אלו בית המשפט ידון ויחליט בבקשה לצו הסרת התוכן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-48 שעות. עם זאת בית המשפט רשאי שלא לקבל החלטה בתוך תקופת זמן זו אם לא שוכנע שביצוע הצו באופן מידי חיוני למניעת הפגיעה או כי לא ניתן לקבל החלטה בתוך 48 שעות מטעמים מיוחדים שיירשמו.

במהלך דיוני הוועדה להכנת החוק, הסבירו גורמי התביעה כי כיום הם פונים לרשתות החברתיות בבקשות להוריד חומרים פוגעניים באופן "וולונטרי" לפי תנאי השימוש שלהן, ונמסר כי גורמים ממשלתיים אחרים פונים אף הם. ביוזמת ועדת החוקה וכדי להגביר את השקיפות והפיקוח על פניות אלה, הוחלט להטיל חובת דיווח מפורטת על המסלול ה"וולונטרי" האמור.

סלומינסקי הציג את "המסלול הירוק" שיזם: "אני לא רוצה "שפייסבוק וגוגל יקבעו לנו את גבולות חופש הביטוי, שיקבעו מה לנטר ומה לא ומצד שני אני לא מוכן שקריאה לטרור או רצח יישארו שבועיים ברשת עד שבית המשפט יכריע. לכן הגעתי לסיכום עם נשיאת בית המשפט העליון כי אם יפורסם ברשת דבר חריג בחומרתו בית המשפט שהסרתו נדרשת באופן מיידי יהיה חייב על-פי חוק בתוך 48 שעות לסיים את הדיון ולהוציא החלטה. זה מסלול מידי המהווה אלטרנטיבה לניטור. הלכנו על קצות האצבעות ומצאנו את דרך הביניים שלא לפגוע בחופש הביטוי ולהתמקד בטרור ובדברים החמורים".

ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) ביקשה לצמצם את ההליך התקדימי רק להסתה לטרור: "הצעת החוק הייתה צריכה לחול אך ורק על תכנים של הסתה לטרור. הרשת החברתית הראתה איך היא מאפשרת את טרור היחידים ואני עדיין חושבת שלרשתות החברתיות יש את היכולת לנטר ולהסיר ביוזמתן את התכנים הללו". היא פנתה לנציגי משרדי הממשלה: "היו זהירים מאוד עם השימוש בחוק. היזהרו לא לפגוע בחופש הביטוי, בזכות למחאה ולהפגנה". לאחר מכן פנתה ל"ענקיות הרשת- בכל הקשור להסתה לטרור יש לכן את הכוח לשים גבולות. אתן הראשונות שיכולות לחסום זאת כמו בפורנוגרפיה ופדופיליה. החוק לא יחייב אתכן אבל ביטחון התושבים כן. אל תביאו לכך שנצטרך לחוקק שוב".

היועמ"ש לוועדה, עו"ד גור בליי, התייחס לתיקונים האחרונים שנעשו בנוסח ההצעה ובכלל זה לדיווח השנתי לוועדת החוקה ואמר כי "הדיווח יתייחס גם למספר הבקשות שהגישה המדינה לחברות להסרה וולונטרית של תוכן, וכן למספר הבקשות שסורבו ובעקבות כך הוגשו בקשות לצו שיפוטי. נבקש גם דיווח על מספר הבקשות שנתבקשו בהליך המהיר".

עו"ד חיים ויסמונסקי מהפרקליטות: "הבנו שיש חשש מצד הוועדה שהחוק ינוצל לרעה ויישאו את שם הביטחון לשווא וישיגו השפעה צנזוריאלית. מנגד, ניסינו לבחון אילו עבירות רלוונטיות לביטחון המדינה אך בפועל, לא רק עבירות הביטחון מגלמות פגיעה בביטחון המדינה. יש עבירות כמו חשבונות מזויפים של חמאס לחיילים ועוד. לאור זאת הגענו להסכמה כי אם נרצה להגיש בקשות על יסוד עבירות של לשון הרע, פגיעה ברגשי דת, העלבת עובד ציבור וזילות בית המשפט, יידרש אישור בדרג הגבוה ביותר בפרקליטות שזה פרקליט המדינה או המשנה שלו. לגורם המאשר יש משמעות רבה".

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי ביקש כי הצהרתו לגבי ההסכמה תפורסם בהנחיות היועמ"ש לממשלה.

טובה אבן-חן, מועמדת מטעם זהות לכנסת: "אני חוששת להגבלת חופש ביטוי פוליטי. אף פעם לא שמענו שמישהו עבר על חוק לשון הרע וביקשו ממנו לשרוף עיתונים או להחזירם למדף. יכולה להיות קונייקטורה עם בכירי פייסבוק להסרת תוכן. זו פגיעה אנושה בחופש הביטוי. מי שמוכן לפרסם דברים ולהישפט עליהם זה צריך להספיק להם".

תמכו בחוק: ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), אורי מקלב (יהדות התורה) ובני בגין (הליכוד). ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) נכחה באולם הוועדה אך לא השתתפה בהצבעה.