פרקליט המדינה, שי ניצן, סגר (יום א', 29.7.18) את התיק נגד ראש עיריית רמת גן, ישראל זינגר, בשל חוסר בראיות. ניצן קיבל את המלצתה של ליאת בן-ארי שווקי, פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).

זינגר נחשד בקבלת שוחד בבחירות לראשות העירייה לפני חמש שנים, בדמות הסכמתם של פעילים לעבוד בחינם תמורת משרות עתידיות בעירייה. אחד מהם אכן קיבל תפקיד שכזה אחרי בחירתו של זינגר. עוד נחשד זינגר בהפרת אמונים בדמות התערבות זינגר במינויים של מקורביו.

הפרקליטות אומרת, כי לא היה ברור האם בעת שנתן את הבטחותיו, היה זינגר מועמד מבחינת החוק - ולכן עלה ספק האם ניתן לייחס לו קבלת שוחד. כמו-כן, עלה קושי להוכיח מעבר לספק סביר, כי זינגר ראה כמחייבות את הבטחותיו לפעילים, ובמקביל היה ספק האם האחרונים התייחסו אליהן ככאלה; חלק מהפעילים העידו שלא האמינו לזינגר.

מדובר בהבטחות שניתנו במסגרת מערכת בחירות, ועל-פי הפסיקה יש לקחת בעירבון מוגבל הבטחות שכאלה - נאמר בהחלטה. במקביל, פעילות הפעילים נעשתה במסגרת התנדבותית המקובלת במערכות בחירות, והיה קשה לשלול שהמניע שלהם היה רצון כן בהצלחתו של זינגר. רק פעיל אחד מבין ארבעת הפעילים שטענו להבטחות אכן מונה למשרה בעירייה, שהייתה זוטרה.

בנוגע למינוי מקורביו של זינגר - מסקנתה של הפרקליטות הייתה, כי לא ניתן להוכיח במידה הדרושה שהתערבותו השפיעה על החלטות ועדת המכרזים. לא נמצאה אינדיקציה להתערבות ישירה של זינגר בהחלטות הוועדה ולא נמצאו ראיות לניסיון לכפיית דעתו על חברי ועדות המכרזים.

הפרקליטות אומרת, כי התנהלותו של זינגר הייתה בעייתית במישורים שונים: קבלת טובת הנאה בדמות עבודת פעילים עבורו ללא שכר והתערבות במכרזים לטובת מקורביו. למרות זאת, הרי שנוכח מכלול הקשיים הראייתיים והמשפטיים, הוחלט כאטור לסגור את התיק לאחר השימוע שנערך לזינגר. הפרקליטות מציינת, כי אין יסור לטענותיו של זינגר כאילו החקירה נערכה בידי יריבו דאז, כרמל הכהן-שאמה.