בית המשפט המחוזי בירושלים הוא הפורום הנאות לדיון בתביעת נזיקין נגד אש"ף בשל חטיפת האונייה אקילה לאורו - קבע (יום א', 4.11.18) סגן הנשיא,
משה דרורי.
האונייה נחטפה באוקטובר 1984 בידי אנשי החזית העממית לשחרור פלשתין, ארגון החבר באש"ף, כאשר הייתה בדרכה מאלכסנדריה לפורט סעיד. המחבלים דרשו לשחרר מחבלים הכלואים בישראל, רצחו את היהודי הנכה ליאון קלינגהופר, ולבסוף טסו לעבר תוניסיה. המטוס יורט בידי חיל-האוויר האמריקני, נחת בסיציליה והחוטפים הועמדו לדין באיטליה. סופי צ'ייסר ו
אנה שניידר, שהיו בין נוסעות האונייה, הגישו בשנת 2000 תביעת פיצויים נגד אש"ף ואחרים, ומאז פטירתן מנוהל ההליך בידי יורשיהן.
לאחר שלב ההוכחות ובמסגרת הסיכומים, טען אש"ף שבית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לבירור התביעה. לדבריו, יש לברר אותה ברשות הפלשתינית (שם הוא ממוקם וכך גם חלק מן הנתבעים האחרים), באיטליה (המדינה שתחת דגלה הפליגה האונייה) או במצרים (המדינה בה התרחשה החטיפה).
לגבי האפשרות של קיום המשפט ברש"פ אומר דרורי, כי מדובר למעשה בבקשה להעבירו לידי בית המשפט המסונף לאש"ף. לא הוכח שבתי המשפט ברש"פ מוכנים לנהל הליכים נגד אש"ף, ולכן לא ניתן להעביר אליהם את התיק. עוד קובע דרורי, כי בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות במקרה זה, וזאת משני נימוקים: היקש מן המשפט הפלילי וחוק יסוד הלאום.
המשפט הפלילי קובע, כי דיניה של ישראל יחולו גם על עבירות שהתבצעו בחו"ל, כאשר אלו כוונו נגד "ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או סודותיה" או נגד "חיי יהודי, גופו, בריאותו, חרותו או רכושו, באשר הוא יהודי, או רכוש מוסד יהודי, באשר הוא כזה". חטיפת האונייה הייתה במובהק פעולה נגד יהודים, אשר מטרתה הייתה להפעיל לחץ על ישראל - ולכן יכול גם הדין האזרחי לעסוק בה, כמו הדין הפלילי, סבור דרורי.
לגבי חוק יסוד הלאום מזכיר דרורי את הסעיף הקובע ש"המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם". חטיפת האונייה פגעה בשלומן של התובעות היהודיות, ולכן לישראל יש סמכות לדון בה במסגרת חובתה להגן על יהודי העולם, אומר דרורי. לעומת זאת, לא הייתה לחטיפה זיקה לאיטליה ולמצרים, שכן כאמור מטרתה היחידה הייתה לפעול נגד ישראל.
דרורי מזכיר את פסיקתו של בית המשפט העליון, לפיה "משקמה לבית משפט בישראל סמכות בינלאומית לדון בתובענה, ככלל יעשה שימוש בסמכות זו וידון בה". מאידך-גיסא, בבית המשפט באיטליה לא הייתה אפשרות להגיש את התביעה בשנת 2000, משום שהתיישנות במדינה זו היא אחרי עשר שנים. במצרים ההתיישנות היא בת 15 שנים, התביעה הוגשה קרוב מאוד למועד זה ואמנם הייתה יכולה להידון בה, אך הקשר של האירוע למצרים היה מקרי בלבד, שכן האונייה הייתה יכולה להיחטף בכל מקום אחר.
את התובעות מייצגים עוה"ד ניצנה דרשן-לייטנר ומיקי קידר, ואת אש"ף - עוה"ד יוסי ארנון וירון לביא.
שמא ירושלים אינה סובלת אותך?
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
