בית המשפט יצטרך להרחיב את ההגנה שהוא נותן לנושאי משרה בחברות במסגרת כלל שיקול הדעת העסקי, ולהחיל אותה גם על היועץ המשפטי הפנימי בנוגע לחוות דעת שנתן. כך סבור (יום ג', 13.11.18) שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף. הוא דיבר בערב עיון במכללה למינהל לכבודו של השופט בדימוס יורם דנציגר.

כלל שיקול הדעת העסקי קובע, כי בית המשפט לא יתערב בהחלטות עסקיות, כל עוד הן התקבלו בצורה תקינה. לדעת גרוסקופף, הדרישות הפרוצדורליות להחלת הכלל צריכות להיות פשוטות, כאלו שבית המשפט יוכל לבחון בקלות. הוא הציג שלוש דרישות שכאלו: ההחלטה צריכה להתקבל על בסיס עובדתי מספק; היא צריכה להתקבל תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי; והיא לא יכולה לשקף אדישות או כוונה לפגוע בחברה.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רות רונן, התייחסה לתביעות נגזרות. בין היתר העירה בנוגע לוועדות הבלתי-תלויות - הבוחנות האם על החברה להגיש תביעה נגד בעליה או מנהליה. לדבריה, "מי שירצו להתמנות לוועדות בלתי תלויות נוספות, עלולים להטות את שיקול דעתם נגד הגשת תביעה. בתי המשפט צריכים להיות ערים לזה. אבל אם הוועדה עושה עבודה רצינית ושקולה, בית המשפט יכול להיעזר במסקנותיה".

שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בזק-רפפורט, דיברה על חלוקת רכוש בין בני זוג כאשר לבעל יש אופציה למניות בחברת הזנק. "הערכת שווי לחברת הזנק קרובה יותר לאלכימיה מאשר למשפט", העירה. "בעיה אחרת היא פקיעת האופציה: למה האישה הופכת להיות שותפה לעתיד לבוא?". בזק-רפפורט הצביעה על פתרון אפשרי: "יש שוק לסחר באופציות של חברות הזנק, והוא יכול לתת מענה חד לבעיה - הוא נותן שווי שוק ממש".

במושב על המשפט הפלילי, אמרה שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, כי במקרים של פגיעה קשה בעקרון השוויון בין נאשמים - הזיכוי אפשרי בין אם הדבר נעשה ברשלנות, בחוסר תשומת לב או מתוך מניע פסול. עוד אמרה: "לשיקולי צדק יש מקום לא פחות חשוב ואולי יותר חשוב בהחלטות שמתקבלות בידי התביעה, מאשר בפסיקת בתי המשפט, כי יש לה שיקול דעת יותר רחב במצבים אנושיים קשים: עבירות רכוש על-רקע של מצוקה כלכלית או בנסיבות רפואיות".