אין רוב בקואליציה לעונש מוות למחבלים

ועדת החוקה חוק ומשפט המשיכה (יום ג', 27.11.18) להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק העונשין (תיקון - גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התשע"ח-2017, שיזמו הח"כים רוברט אילטוב, עודד פורר (ישראל ביתנו). לפי הצעת החוק, תבוטל הדרישה מבית המשפט צבאי לגזור עונש מוות רק בהחלטה פה אחד, כך שתתאפשר הכרעה על עונש מוות ברוב דעות של שופטי ההרכב. יצוין כי אין החלטה של ועדת השרים לענייני חקיקה בעניין הצעת החוק.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי: "עמדתי גם עכשיו היא להצביע על החוק לקריאה ראשונה, ולכן ביטלתי ישיבה אחרת וקבעתי את המועד הקרוב ביותר לדיון. התכוונתי להצביע היום אבל אתמול קיבלתי הודעה מהקואליציה שהיא לא מסוגלת להבטיח רוב להיום כי זה יום שלישי. גם בוועדה אין כרגע טוב ואתם יודעים את זה היטב. ברגע שיהיה לנו רוב אביא להצבעה. המטרה היא למצות היום את כל הדיון כדי שנוכל לקבוע ישיבה להצבעה. הכנסת צריכה לעשות את השיקולים שלה, כמו בחוק ההסדרה שם שמענו בכבוד את היועמ"ש בעצמו והכנסת החליטה ללכת על זה למרות דבריו. לומר שהצעת החוק לא חוקתית זה נשמע מרחיק לכת".

ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): "הגענו לסיכומים לפני ואחרי שפרשנו מהקואליציה לקדם את החוק, ולכן היה גיוס לדיון היום. אני שואל הכי ברור- האם הבית היהודי והליכוד שוב מנסים לטרפד את הצעת החוק או שתהיה הצבעה בתום הדיון? האם אתם עומדים בסיכומים? אנחנו רוצים דברים ברורים על השולחן. מספיק עם הניסיונות להעביר חוקים כמו חוק סער על גבנו. אנחנו רוצים לדעת עמדה עקרונית פוליטית בסוגיה הזו. האם חזרתם מהחלטת ראשי המפלגות להתקדם לקריאה ראשונה? עמדת ועדת השרים הייתה העברה לפורום ראשי הקואליציה והוא הפורום שקיבל החלטה. זה פורום פוליטי. אבקש שהיום נקבע מועד להצבעה. אין מדינה שסובלת מטרור כמו ישראל ולכן הטיעונים שהועלו אינם מדויקים. טענות השב"כ לא נבדקו אם כתוצאה מעונש מוות יהיו מהומות כי הוא לא מבוצע. הטענות התיאורטיות לא תואמות את המציאות".

ח"כ בני בגין (הליכוד): "האם ההחלטה היא לאשר בקריאה ראשונה ואז לעצור? זה הסיכום המוכר לי. אני מציע גישה שונה לעמדת היו"ר. החקיקה גם לקריאה טרומית ולקריאה ראשונה צריכה להיות רצינית. בדיון הקודם ישב נציג הלשכה המשפטית במשרד הביטחון ואמר שעמדתו המהותית של שר הביטחון היא תמיכה בחוק. בינתיים שר הביטחון השתנה ולא סביר להתקדם בחקיקה ללא שמיעת עמדתו. עוד נאמר שיועד דיון נוסף בוועדת השרים וזה לא תקין לקדם את הצ"ח כמעט כלאחר יד בלי שנשמע את עמדת הממשלה. אני דורש שבדיון הבא תישמע עמדת הממשלה".

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) השמיע את דבריו של רה"מ נתניהו מדיון המליאה בקריאה הטרומית, מהם עולה תמיכתו בחוק ואמר: "זו עמדתו של שר הביטחון. עברתי בבניין ויש רוב לקואליציה. למה להמשיך לקיים דיונים על דיונים במקום להצביע?"

עו"ד עמית מררי, המשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים: "המטרה הישירה של התיקון המוצע היא להקל על קביעת עונש מוות באמצעות ביטול הדרישה לגזר דין פה אחד אך המשמעות מרחיקת לכת ובפועל היא הפעלת הסמכות להטיל עונש מוות שכן עד היום העונש הזה היה קיים עלי ספר בלבד. עמדת השב"כ הוצגה בהרחבה ולפיה לא רק שהטלת עונש מוות לא תגביר את ההרתעה אלא שהדבר אף עלול לגרום להשפעות שליליות. בשיטת משפט מתקדמת יש היגיון לפיו אופן קבלת ההחלטה על העונש נקבע בהתאם לחומרתו. עונשים מסוימים יכולים להיקבע בדן יחיד, עונשי מאסר חמורים במותב של שלושה ברוב דעות, ואילו לשם הטלת העונש החמור ביותר והחריג - עונש מוות - מתבקשת הכרעה פה אחד. ביטול הדרישה משווה את העונש למאסר ארוך שמאפייניו שונים בתכלית. הקלת השימוש בעונש המוות מעוררת שאלות קשות לגבי גבולות סמכותה של המדינה להשתמש בו והתועלת בו. עמדת היועמ"ש היא שבהינתן עמדת גורמי הביטחון הרי שלא מתקיים הקשר הנדרש בין הצעת החוק ובין התכלית ההרתעתית שבבסיסה. יתרה מכך, גם לו ההצעה הייתה מקדמת את תכלית ההרתעה, הרי שניתן היה להשיגה גם באמצעי שפגיעתו פחותה. לפיכך, הצעת החוק אינה עומדת במבחנים החוקתיים ואנחנו מתנגדים לקיומה".

ח"כ אילטוב התפרץ קרא לעברה: "זו הטעיית ציבור. עמדות השב"כ חשובות אבל עונש מוות מעולם לא נבדק. מותר לחלוק על עמדת השב"כ".

עו"ד רועי שיינדורף, המשנה ליועמ"ש בתחום המשפט הבינלאומי: "ההיבט הראשון הוא סמכות חקיקת הסדרים ביהודה ושומרון ע"י הכנסת. התייחסתי לכך בישיבה סגורה על הצ"ח החטיבה להתיישבות. דרך המלך לחקיקת הסדרים משפטיים באזור היא באמצעות צו של מפקד כוחות צה"ל באזור. הצעת החוק, גם אם היא אפשרית, חורגת מההסדר שישראל אימצה ב-1967 עם תפיסת השטחים ביהודה ושומרון ולפיו סמכות החקיקה נתונה למפקד הכוחות באזור בהתאם לכללים החלים במשפט הבינלאומי על שטח בתפיסה לוחמתית. החקיקה באזור צריכה בכל מקרה לעמוד בתקנות האג החלות על שטח המנוהל בתפיסה לוחמתית, ולפיהן יש לנהל את האזור בהתאם לדין הקיים אלא אם יש צורך ממשי לשנות. לכן חקיקה מהסוג הזה צריכה להיתמך בחוות דעת מקצועית ביטחונית כדי שתעמוד במבחני בג"ץ ובהקשר הזה יכול להתעורר קושי של ממש נוכח העמדות הביטחוניות שהוצגו. נקודה נוספת היא זכויות אדם במשפט הבינלאומי- הסוגיה של הזכות לחיים מוסדרת באמנה מ-1966 שישראל היא צד לה ומחויבת להוראותיה. יש מדינות בהן קיים עונש מוות והאמנה אינה אוסרת על המשך קיומו, אך הוועדה ליישום האמנה פרסמה פרשנות שלפיה אסור למדינות לפעול באופן המרחיב את עונש המוות גם מבחינה פרוצדורלית. המשמעות היא שישראל יכולה לשמר את הקיים, או לצמצם את ההסדרים הקיימים אצלה, אבל לא להרחיב את האפשרות להטלת עונש מוות. אנחנו כמדינה לא בהכרח מחויבים לפרשנויות הללו אך ניתן להן משקל רב בפורומים בינ"ל וגם בפסיקת בג"ץ. בזירה הבינ"ל יש היבטים נוספים המתייחסים לאופן שבו ישראל התבטאה בפורומים בינ"ל והצהירה על מורטוריום לעונש המוות, כלומר על כך שאינה מיישמת אותו. אם הצ"ח תאושר זה יפורש כנסיגה משמעותית מעמדה זו ותתעורר ביקורת שיהיו לה השלכות".

לשאלת סלומינסקי "האם יש הבדל אם זה יהיה בחוק של כנסת או כהנחיה צבאית בצו אלוף שהוא דרך המלך לחקיקה באזור לפי חוות הדעת", השיב המשנה שיינדורף כי "גם אם הצו יוצא בדרך המלך הוא יהיה כפוף לביקורת שיפוטית של בג"ץ הן בהתאם לכללי המשפט המנהלי והן בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי, לרבות דיני זכויות אדם. מהלך כזה לא ייצר את אותה אנומליה וחריג כמו שתייצר חקיקה ישירה של הכנסת באזור. עם זאת, במקרה הזה נוכח עמדת הגורמים הביטחוניים זה בהחלט יעורר שאלות קשות".

ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): "האם יכול להיות מצב שעל אותה עבירה באותן נסיבות במשפט שהתנהל בשטחים הכבושים הוטל עונש מוות ובבית משפט ישראלי לא יוטל עונש מוות? האם ייתכן שהחקיקה תאפשר אפליה מובנית? בנוסף, האם על-פי החוק הזה יש אפשרות להטיל עונש מוות על חייל שהרג פלשתיני? על טייס שהפציץ והרג מאות אנשים?". דבריו אלו עוררו סערה: היו"ר סלומינסקי מחה על השאלה וביקש מנציגי היועמ"ש להתעלם ממנה. בני המשפחות השכולות התפרצו לעברו וח"כ אילטוב כינה אותו "נציג חמאס בכנסת".

המשנה שיינדורף השיב: "מדינת ישראל ושטחי איו"ש מתנהלים במשטרים משפטיים שונים. בשטחי איו"ש קיים הדין הפלילי הירדני ותחיקת הביטחון המתקנת אותו אך הוא לא זהה לדין הישראלי. אנחנו עושים מאמצים לאמץ מהדין הפלילי הישראלי לשטחי יהודה ושומרון, אך הנחת היסוד שהמערכות צריכות להיות זהות אינה נכונה".

ח"כ מוסי רז (מרצ): החוק מתייחס לבית המשפט צבאי אבל הרוצחים של שרונה הועמדו לדין בבית המשפט אזרחי. השאלה אם בית המשפט צבאי זה רק כשפלשתיני רוצח יהודי בשטחים? מתי נשפטים בבית המשפט צבאי? למה הדיון ברצח בני משפחת דוואבשה נערך ברמלה? ההצעה היא לא עונש מוות למחבלים אלא למי שרוצח בשטחים. החוק מעודד רצח ישראלים בתוך הקו הירוק".

עו"ד לילך וגנר מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים השיבה לדבריו כי "עבירות שמבוצעות באזור והן לא עבירות פנים נדונות באזור. כשחלק מהעבירה נערך בישראל וגם כשיש זיקה מספקת לישראל, אפשר להגיש כתב אישום בישראל".

ח"כ סופה לנדבר (ישראל ביתנו) פנתה למשנה ליועמ"ש מררי: "בהרצאה הזו הייתי מעדיפה לא להיות כי הטרמינולוגיה וההקראה מהנייר לא מכבדים את המשפחות השכולות שבחדר. הטרוריסטים גוזלים חיים. עונש כזה כן יפחיד אותם. אם הוא הרג צריך לגזור דין מוות. טרוריסט הוא בן אדם? הוא לקח חיים של בני אדם והרס חיי משפחות - הענישה צריכה להיות הכי חמורה. אנחנו לא צריכים להיות יותר מדי עדינים".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "אנחנו 13 ח"כים שמייצגים מיעוט אבל השיטה בנויה על דיאלוג בין הכנסת לממשלה. שמענו את נציגי היועמ"ש ואת הייעוץ המשפטי לוועדה וחובתנו לקבל עמדה מסודרת של הממשלה ושל שר הביטחון החדש".

עו"ד סא"ל מוריס הירש, יועמ"ש 'אם תרצו', בעבר ראש התביעה הצבאית באיו"ש: קשה מאוד לקרוא את חוו"ד המשפטיות שיש בהן פרשנות מגמתית ומסולפת. העבירות בדין הישראלי שיש בצידן עונש מוות אינן בהכרח של רצח. על סיוע לאויב יש עונש מוות לכן להגדיר אחרת זה במקרה הטוב בורות. חקיקה של הכנסת ביחס למצב באיוש- די לקריצה הזו. הסכם הביניים וחוק ההינתקות לא קבעו מה יקרה באיו"ש? זה קיים יום יום ורק כשנוח קובעים שזה לא עובר את המבחן החוקתי. עם כל הכבוד להערכת השב"כ צריך להסתכל על כיפת ברזל שבזמנו ראש המערכת הצבאית ומפקד חיל-האוויר היו נגדה. המחבלים צוחקים עלינו בעיניים שאנחנו לא מצליחים לעשות דבר ואין הרתעה".


מירב חג'אג', אמהּ של סגן שיר חג'אג שנהרגה בפיגוע דריסה: "יכולתם לחסוך חיים של מעל 100 שנרצחו כתוצאה ממחבלים ששוחררו. אני מתביישת במה שקורה פה. מסרסרים בדם של הילדים שלנו בעניינים קואליציוניים. אני מבקשת מכל הח"כים להתעלות על עצמכם ולייצר הרתעה. תעשו כל מה שצריך כדי שנעצור את הפיגוע הבא".

דבורה גונן אמו של דני גונן שנרצח בפיגוע: "אתם צריכים להבין שחיי אזרחים חפים מפשע הם לא נושא למו"מ. במציאות של היום לא בטוח שמישהו מאיתנו יגיע חי הביתה ואיש לא יודע מי תהיה המשפחה השכולה הבאה".