ועדת הכספים קיימה (יום ג', 11.12.18) דיון בהצעתם של חברי הכנסת משה גפני, אחמד טיבי ומיקי לוי לעניין 'תעסוקת חרדים ועידוד המצטרפים למעגל העובדים'. בבסיס ההצעה עמדו נתוני הלמ"ס ה המצביעים על כך שפחות ממחצית מהגברים החרדים מועסקים במשק - הנתון הנמוך ביותר מאז תחילת 2015, בין היתר כתוצאה מביטול תמריצים להעסקתם. מצב זה מעמיד את הגברים החרדים רחוק מהיעד שהציבה המדינה, וכן נוכח השכר הנמוך בו מעוסקים העובדים ממגזר זה, גברים ונשים, הנמוך משמעותית מהממוצע בקרב המגזר הכללי - מצב המקשה עליהם לשפר את מצבם הכלכלי (מצ"ב מסמך המחלקה לפיקוח תקציבי במכון המחקר והמידע של הכנסת עם הנתונים השונים).

ח"כ מיקי לוי: "ביקשתי לקיים את הדיון מתוך דאגה עמוקה, אני מחפש דרכים לשלב את האוכלוסייה החרדית בנושא התעסוקה ושיעור התעסוקה. על-פי הנתונים שפורסמו לאחרונה ונוגעים לרבעון השלישי של השנה, ירד אחוז התעסוקה של הגברים החרדים לראשונה לפחות מחצי, אחרי שהיה כבר על 54.7%, וצריך לבדוק למה. מנגד הנשים החרדיות עברו אפילו את היעד הממשלתי. האוכלוסייה הזו מכפילה את עצמה כל 16 שנה אבל חייבים לשלבה בשוק העבודה בהתאם. יש להתאים עצמנו לצרכים שלה, להקצות משאבים ולא לקחת משאבים שהמדינה תקצבה לעניין הזה. אני שואל מה האוצר עושה למען זאת, היכן התקנים והיכן התוכנית לאפליה מתקנת? הנשים החרדיות ביצעו צעדים ענקיים, הן בתחום ההשכלה והן בהשתלבות בעבודה, זה לא מספיק, אם הממשלה לא תעשה צעדים נשלם מחיר כבד".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "יש חוק שנחקק לפני כשנתיים, חוק ייצוג הולם לחרדים בשירות הציבורי, שקובע שצריך העדפה מתקנת לחרדים ולערבים, האם אנחנו עומדים בדרישות החוק?"

שגית אפיק, יועמ"ש ועדת הכספים: "יש גם חוק וגם החלטות ממשלה שונות שקובעות המלצות להעדפת האוכלוסייה החרדית בשירות המדינה, החוק עוסק בשירות המדינה וקובע העדפה מתקנת בשירות המדינה. שוחחנו עם נציבות שירות המדינה, נאמר לנו שבעיקר יש מכרזי עתודה למגזר החרדי, שזו פרשנות מסוימת לחוק, אך לעניין העדפה מתקנת של ממש, הכוונה היא העדפה של אדם ממגזר מסוים על אדם אחר, שעה שלשניהם אותם נתונים. זה אמור להתבצע בשלב ועדת הבוחנים אך לנציבות אין דרך לפקח על כך, ולבדוק איך זה מתבצע במשרדים והדיווח שהם מקבלים הוא בעיקר ליחס למכרזים שמיועדים מראש לאוכלוסייה החרדית. יש גם תוכנית הנוגעת לשילוב צוערים חרדים בשירות המדינה. אך לעניין העדפה המתקנת עצמה ויישומה במשרדים, לא קיבלנו תשובה חד-משמעית. בבדיקה מדגמית לעניין שעשינו מול משרד המשפטים, קיבלנו תשובה שלא".

ח"כ גפני: "אני מתפלא על משרד המשפטים שגם לא הגיע, הוא היה צריך לזעוק על כך שלא מקיימים את החוק".

רחל לב, מנהלת תוכנית הכשרה לחרדיות בתחום האנימציה: "קיבלנו פנייה בתחילת 2017 מסטודיו גדול שהוא צריך קבוצה של נשים לצורך עבודות לתאגיד וולט דיסני ושהוא מעדיף נשים חרדיות במידה ותהיינה באותן רמה. בחרנו 30 נשים מהתחום, התחלנו את ההכשרה הכי יקרה בארץ בעזרת משרד הכלכלה, אחרי שנתיים שהבנות עזבו עבודה, וכן לא ראו כמעט את המשפחה והילדים כדי להגיע למשרה הנכספת. כל הזמן מנכ"ל החברה הגיעה להכשרות, והביע התפעלות, בתום התקופה 17 נשים התקבלו לעבודה, בפועל התחילו לעבוד 7 נשים ובהפתעה הם קיבלו דרישה לעבור הכשרה נוספת בחינם של 5 חודשים - 5 ימים בשבוע, עד 6 כל יום, בניגוד לסיכומים. הם סיימו את התקופה ולבסוף נכנסו בפועל 4 נשים, אחת אם חד-הורית ששלחו אותה לביתה. במקביל הייתה קבוצה של סטודנטים מהמגזר הכללי. ה-4 נשים התקבלו ללא הסכם עבודה. התירוצים היו שזה עסק, שזה דינמי. הנשים האלה הסכימו לעשות הכל, ובסוף הן בבית, יצאנו בבושת פנים לאחר תוכנית מאוד-מאוד יקרה".

ח"כ מיקי לוי: "אני אבדוק את המקרה, למגזר הכללי זה לא היה קורה".

ח"כ אורי מקלב: "כבר היינו צריכים לראות היום את היום בשטח של החוק, אך בשטח זה לא קורה. לא רק זה, לעניין קבוצות אחרות יש דוח מסודר והנציבות עומדת מול משרדי הממשלה בבדיקה איך וכמה הם שילבו, אך זה לא קיים בנוגע למגזר החרדי. הקליטה שנעשתה גם היא ברמה הכי נמוכה, סטודנטים וכדומה, ברמות הקצת יותר גבוהות אין שום קליטה. לעובדים החרדים יש את היכולות וההשכלה הנדרשת. גם לעניין מוסר העבודה, השם שלהם יצא כרציניים ביותר, אך יש חסם, אולי זה בגלל דימוי מסוים".

נחמיה שטיינברגר, נציבות שירות המדינה: "רק בסוף שנת 2019 נוכל להגיע למספר מסודר כמה חרדים יש בשירות המדינה אבל אמרו לי שהגיעו לפי סקרים ל-1.3% בשירות המדינה, זה אכן המגזר עם המספר הנמוך ביותר".

ח"כ גפני: "אני מתנדב לבוא לנציבות ולפנות למשרדים, אני עושה את זה בחצי יום, אתה מדבר על סוף 2019? הכנסת חוקקה חוק, אני מבקש לדעת את הדבר הפשוט ביותר, כמה היה לפני שנה, כמה יש השנה. למה רק בעוד שנה יהיו לכם נתונים? החוק התקבל ועבר גלגולים, מי מדווח לכם? ממי ביקשתם דיווח? מאיזה משרד ביקשתם את הנתון של העדפה מתקנת? גם בכנסת המצב לא ראוי, היה מכרז להתקבל לעבודה, ועובדת לא התקבלה לעבודה כי היה צריך לתת העדפה מתקנת לדרוזי שהתקבל ומה על החרדים? אם הייתם מטפלים זה היה משליך על כולם".

שירה ברלינר, אחראית שילוב חרדים בתעסוקה, משרד העבודה והרווחה: "בהחלטת הממשלה היה גם פרק לשילוב סטודנטים, החלק הזה יוצא לדרך בימים אלה, לרבות כנס ייעודי בינואר בנושא. לעניין הפניות למשרדים, אני גם פחות יודעת, אבל בהמשך החודש תתבצע ישיבה של וועדת היגוי עם נציב שירות המדינה לעניין שילוב חרדים בשירות המדינה ואני מציע שנשלב את זה. לצד כך יש תוכנית חומש לשילוב חרדים".

ח"כ יעקב אשר: "יש משרות שלאו-דווקא יועדו לחרדים אבל הן יכולות להתאים גם לחרדים, צריך לבדוק אם במכרזים האלה לא מכניסים כל מיני תנאים בלתי אפשריים, כמו שנות ניסיון מרובות שחסרות בעולם החרדי. האם יש כל מיני תנאים שלא צריך לשים, ומהווים חסם בפועל".

ח"כ גפני: "נציג האוצר, אני רוצה לשאול - נתנו כסף לכמה משרדים לעניין העסקת חרדים, הסברתם לנו שזה כסף שמיועד לכך, מה איתו? האם הוא נוצל?

ח"כ מיקי לוי: "האם יש כסף צבוע ויעודי לצורך כך? אני מבקש נתונים".

טל שחם, אגף תקציבים, משרד האוצר: "הוקצו ב-2015 100 תקנים ייעודים לסטודנטים חרדים, 50 כבר ב-2017, בימים אלה הסתיימה העבודה של הנציבות לאיזה משרדים יקבלו את 50 הסטודנטים הנוספים, חלק כבר קלטו, אחרים יקלטו בתחילת 2019. התוכנית מתוקצבת על-פי ההתקדמות שלה".

ח"כ גפני: "לצד הסטודנטים תקצבנו פה לא פעם תקציבי שילוב, אני מבקש לקבל מכם סיכום - כמה כסף מיועד לשילוב חרדים בשנת 2018 במשרדים ובכל המקומות וכמה נוצל בפועל, אם לא נוצל לאן הוא הלך".

צבי מרום, יו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים: "אחד הפתרונות הוא שילוב החרדים במגזר הטכנולוגיה, אני עושה זאת. לצד כך מהצד שני יש את הבעיה של המשכורות במגזר החרדי, הן הפרטי והן הציבורי, הן אינן מספיקות. אני מעסיק כמעט 58% נשים, חרדים, דרוזים וערבים, ברמות המשכורות שאני מעסיק - מעל 70% אחוז מהמועסקים שלי מאוכלוסיות אלה מרוויחים מעל 30 אלף שקל בחודש. אני מחלק את דרגות השכר ל-3: - בין 5 ל-10 אלף שקל, בין 10 ל-30 אלף והשלישית - 30 אלף ומעלה. רוב העובדים בקבוצות המוחלשות, והעובדים החרדים בתוכם, הם בקבוצת המרוויחים הראשונה ובחלק התחתון של הקבוצה השנייה. הפתרון הוא מתן הכשרה נכונה. כשהכשירו נשים לבודקות תוכנה אמרתי שמכשירים שואבות מים, זה יתחלף ואז הם בכלל לא ישתכרו, הגורמים לא מבינים את השינוי המהיר בענף התעסוקה".

אפרת דבש, משרד הכלכלה: "אנחנו נותנים סיוע למעסיקים שמעסיקים אוכלוסיות חרדיות, נלחמתי באופן אישי כדי להכליל כמה שיותר חרדים במסלולים שלנו. התקציב מקוצץ משנה לשנה. אין לנו כסף לאוכלוסייה החרדית, מה שנשאר בסוף זה מה שילך אליהם. אם יהיה כסף צבוע נוכל לבנות מסלול ייחודי. יש לנו התחייבויות קודם כל לאוכלוסיות אחרות".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "יש רק אמירות כלפי חוץ לגבי שילוב חרדים, אך בפועל הדברים לא קורים. זו מציאות שניתן להתמודד איתה אך לא מתמודדים. אני מבקש לזמן את נציב שירות המדינה, שר האוצר, שר הרווחה, שר הכלכלה, יו"ר הכנסת, נשיא התאחדות התעשיינים, את כולם ברמה הלאומית כדי לקיים על זה דיון. שיבואו ויגידו את האמת, שלא ידברו על שילוב ובסוף רואים דבר אחר.

"נציבות שירות המדינה אתם אלה שצריכים לעמול על החוק, לא קיבלנו מכם שום תשובה, וחמור לא פחות שמשרד המשפטים לא הגיע. אני רוצה תגובה של המשרד לגבי החוק שהתקבל בכנסת ולא מיושם. מהאוצר אני מבקש כאמור נתונים - כמה כסף עבר וכמה נוצל בשנים האחרונות לשילוב חרדים, ואם לא נוצל לאן הלך".