שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רות רונן, דחתה על הסף (22.1.19) בקשה לתביעה ייצוגית נגד הראל ויזל, בעל השליטה והיו"ר בחברת פוקס-ויזל, ונגד החברה, שהוגשה בעקבות הפרסומים בתקשורת בדבר הטרדות מיניות של עובדות בחברה מצד ויזל.

רונן אומרת, כי אומנם חובת האמונים של נושא משרה בחברה היא בעיקר כלפי החברה, אך ייתכנו מקרים בהם היא קיימת גם כלפי בעלי מניותיה. לכן, יש לבחון האם מקרה זה הוא אחד מן החריגים הללו - ומסקנתה של רונן שלילית. לדבריה, החריג חל כאשר לבעלי המניות נגרם נזק ישיר כתוצאה מהתנהגותו של נושא המשרה, ולא כאשר נגרם להם נזק משני.

כאשר מעשיו של נושא המשרה גורמים לירידת שוויה של החברה ולפגיעה בכל בעלי מניותיה, מדובר בנזק ישיר לחברה - והיא זו שיכולה לתבוע את נושא המשרה. אם תביעתה תתקבל והוא יפצה אותה, ערכה ישוב ויעלה וכך יפוצו גם בעלי המניות. לעומת זאת, אם ערך החברה לא ירד ואם רק חלק מבעלי המניות נפגעו (למשל בעלי מניות המיעוט) - אזי יש מקום לתביעה ייצוגית בשמם, אומרת רונן. אבחנה זו נובעת מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה ומיועדת גם להגן על נושיה.

במקרה של ויזל, ממשיכה רונן, הנזק - אם נגרם - הוא לחברה ולכל בעלי מניותיה, בדמות ירידת מניותיה של פוקס-ויזל לאחר פרסום התחקיר בערוץ 10 באוגוסט אשתקד. המבקש, מרדכי גבריאלי, טען שירידת המניות גרמה לבעליהן מן הציבור לנזק של 100 מיליון שקל. אולם מציינת רונן, הוא לא טען שנגרם נזק שונה לקבוצות שונות - ולכן המכשיר הנכון הוא הגשת בקשה לתביעה נגזרת בשם החברה, ולא בקשה לתביעה ייצוגית בשם בעלי המניות מן הציבור. אם לפוקס-ויזל נגרם נזק בשל מעשיו של ויזל, היא זו האמורה לתבוע אותו.

עוד מציינת רונן, כי שער מניית פוקס-ויזל שב ועלה לאחר אותם פרסומים, ועם פרסום דוחותיה לרבעון השלישי של 2018 היה גבוה מאשר במועד פרסום דוחות הרבעון השני וגם לאחר הפרסומים בערוץ 10. מכאן, שספק אם נגרם לחברה נזק בשל המעשים המיוחסים לוויזל [בדיקה שערכה החברה באמצעות שופטת בדימוס העלתה שלא היה ממש ברוב הטענות - א.ל]. לבסוף קובעת רונן, כי מאחר שלגבריאלי אין עילת תביעה נגד ויזל - גם אין לו עילת תביעה נגד החברה, כי הרי המעשים המיוחסים לו נעשו באופן אישי ולא כאורגן של החברה. גבריאלי חויב בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל.