דוברות משרד המשפטים צנזרה נוסח של גזר דין ששלחה לתקשורת (יום א', 17.2.19), וזאת ללא כל סמכות ובצורה המהווה לכאורה עבירה של זיוף מסמך.

מדובר בגזר דינם של רן לחיאני ואריאל ברוכים בפרשת "עוקץ האינסטלטורים". בפרשה זו רימו המעורבים עשרות קשישים בני 70 ומעלה, והוציאו מהם אלפי ורבבות שקלים תמורת תיקוני שרברבות שאמורים היו לעלות כמה מאות שקלים. שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דנה אמיר, אימצה את הסדר הטיעון עם השניים: לחיאני ירצה 77 חודשי מאסר, וברוכים - 56 חודשים (בניכוי 19 חודשי מעצרם).

דוברות משרד המשפטים שלחה לתקשורת את גזר הדין, בו מחקה בצורה שיטתית בצבע שחור את שמותיהם של המתלוננים. זאת, למרות שמדובר בתיק אשר נוהל בדלתיים פתוחות, שמות המתלוננים הופיעו בשלושת הנוסחים של כתב האישום וארבעה מהם אף העידו במסגרת הטיעונים לעונש. בתיק אין כל החלטה בדבר איסור פרסום כלשהו, ואמיר לא הורתה בגזר הדין שלא לפרסם את שמות המתלוננים.

דוברות המשרד נוהגת להשמיט בצורה שיטתית שמות של מתלוננים ועדים מכתבי האישום שהיא מעבירה לתקשורת. נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, קבע במענה לתלונת News1, כי אומנם אין לה סמכות לעשות זאת, אך מאחר שאין היא מחויבת לפרסם כתבי אישום - היא רשאית להשמיט פרטים, בתנאי שתציין זאת במפורש בהודעותיה. הדוברות מקיימת הנחיה זו. כתבי האישום המלאים מופיעים באתר נט המשפט.

הפעם מדובר בצנזורה במסמך שאין למשרד המשפטים כל רשות לשנות בו ולו פסיק אחד. הכללים קובעים בצורה חד-משמעית, כי אפילו טעות הקלדה אין רשות לתקן, אלא יש לפנות לבית המשפט בבקשה שיתקן אותה. קל וחומר שאין לאיש רשות למחוק פרט כלשהו מתוך החלטות, פסקי דין וגזרי דין של בית המשפט.

אם הפרקליטות סבורה שיש לשמור על פרטיותם של המתלונננים, עליה לבקש מבית המשפט לאסור את פרסום שמותיהם. ברוב המקרים לא ייעתר בית המשפט לבקשות שכאלו, שכן הן עומדות בניגוד לעקרון-העל של פומביות הדיון. איסור פרסום יינתן רק כאשר מדובר בקטינים, בנפגעי עבירות מין ובמי שפרסום שמו עלול לגרום לכך שלא יעיד בצורה חופשית. לכן, הצנזורה שביצעה דוברות משרד המשפטים היא גם עקיפה של החוק והמסלול הקבוע בו, תוך נטילת החוק לידיה ועשיית דין עצמית.

כפי שנחשף ב-News1, פרקליטות מחוז ירושלים הביאה לצנזור פסק דין בו נחשף שהתובעת דפנה אברמוביץ' הסתירה מידע חיוני מבית המשפט ואף שיקרה לו, כך ששמה של אברמוביץ' יימחק ממנו. גם באותו מקרה קבע רוזן שלא נפל פגם במעשיה, בנימוק שהשופט משה דרורי קיבל - בהסכמת ההגנה - את בקשת המחיקה שהגישה הפרקליטות.