משרד החוץ לא יחשוף מידע על מגעיה של המדינה עם אריתריאה ועל מצב זכויות האדם במדינה זו. כך קובע (יום ד', 24.7.19) שופט בית המשפט העליון,
נעם סולברג.
שבעה עותרים ביקשו לעיין במסמכים מהשנים 2015-2008, כדי לבסס את טענותיהם נגד החזרתם לאריתריאה של מסתננים ממדינה זו. משרד החוץ דחה את הבקשה, בנימוק שמידע במידע סודי שגילוי יפגע ביחסי החוץ של ישראל. בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט
אלי אברבנאל) דחה את העתירה נגד ההחלטה, וסולברג דחה את הערעור על פסק דין זה.
סולברג מזכיר, כי לצד חשיבותו של עקרון
חופש המידע - הוא אינו מוחלט והוא נסוג כאשר מולו ניצבים אינטרסים שמשקלם רב יותר. החוק אוסר במפורש על מסירת מידע אם הדבר עלול לפגוע ביחסי החוץ של ישראל, אם קיימת "ודאות קרובה" לפגיעה שכזאת. התערבותו של בית המשפט בהחלטה כזו של הרשות, תהיה מצומצמת וחריגה.
שופטי בית המשפט העליון עיינו בחומר ושמעו במעמד צד אחד את הסברי המדינה, והשתכנעו ש"החששות מפני הפגיעה ביחסי החוץ של המדינה הם ממשיים, קונקרטיים וממוקדים, ואינם אך חששות בעלמא. מפאת תוכנם ורגישותם של החומרים הללו, אין בידינו
להרחיב בעניין הזה, אך הדברים משכנעים וברורים", כלשונו של סולברג.
סולברג מוסיף: "בניגוד לתמונה שמציגים המערערים - הרי שקיים מידע נגיש בנוגע למתרחש באריתריאה; המערערים עצמם אף הפנו למידע כאמור בעתירתם ובערעורם, וסקרו אותו באריכות. אין חולק כי הדיון הציבורי בסוגיות בוערות אלו - חשוב ונחוץ; עם זאת, מוקשית בעיניַ הטענה כי מעט המסמכים המצויים בידי משרד החוץ הם בבחינת 'אוצר נסתר', שרק על מצעו יפרח
השיח הציבורי, ובלעדיו - יקמל ויגווע. נמצא אפוא, לאחר עיון בחומרים המבוקשים, כי התועלת מחשיפתם איננה רבה; מנגד, כאמור, נראה שתוחלת הפגיעה ביחסי החוץ של המדינה כתוצאה מחשיפתם - גבוהה".
מאחר שהמערערים דחו את הצעתו של בית המשפט למחוק את ערעורם בעקבות העיון במסמכים, הם חויבו בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. השופטים
מני מזוז ודפנה ברק-ארז הסכימו עם סולברג. את המערערים ייצג עו"ד איתי מק, ואת המדינה - עו"ד
הדס ערן.
