חיים כץ התפטר (יום ו', 16.8.19) מתפקידו כשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. ההתפטרות באה יממה לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע על כוונתו להגיש כתב אישום נגד כץ בטענה למרמה והפרת אמונים, בשל יחסיו עם איש שוק ההון מוטי בן-ארי בפרשת אקוויטל (ראו קישור משמאל).

החוק אינו מחייב שר להתפטר עם הגשת כתב אישום נגדו, אך בג"ץ פסק כבר לפני 25 שנה, כי אם שר אינו מתפטר בשל כתב אישום בעבירה שיש עימה קלון - על ראש הממשלה לפטר אותו. במקרה של כץ, כתב האישום טרם הוגש רשמית ולכן גם פסיקת בג"ץ אינה מחייבת אותו להתפטר, ואכן בכירים בליכוד קראו לו להימנע מצעד זה. במכתבו אומר כץ: "אף שלהבנתי לא חלה עלי חובה משפטית להתפטר, אני בוחר להתפטר מתפקידי כשר הרווחה".

עורכות דינו של כץ אמרו עם הודעתו של מנדלבליט, כי הוא פעל בתום לב במסגרת תפקידו כחבר כנסת, כאשר קידם תיקון לחוק ניירות הערך אשר הפיק תועלת אישית לו ולבן-ארי. הן אמרו, כי כץ ישקול לבקש מוועדת הכנסת לקבוע, כי עומדת לו החסינות המהותית על פעולותיו כחבר כנסת, אותה לא ניתן להסיר בשום מקרה. אם כץ יבקש זאת, נראה שהדיון יוכל להתקיים רק לאחר הקמת הממשלה הבאה וקביעת הרכבה של ועדת הכנסת. אולם התפטרותו של כץ מרמזת, כי הוא מוותר על מהלך זה ובכך מאפשר להגיש כבר כעת את כתב האישום - מה שכאמור יחייב אותו ממילא להתפטר.

מנדלבליט קבע לפני חודשיים, כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יכול למנות שרים לפני הבחירות בלא להביא את המינויים לאישור הכנסת. בצורה זו מונו אמיר אוחנה, רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' לשרי המשפטים, החינוך והתחבורה. לאור קביעה זו, יוכל נתניהו למנות כעת גם את מחליפו של כץ.