וילנר. המאפיינים שונים
|
|
תגמולי שב"ן ינוכו מהפיצוי על נזקים |
קובע לראשונה: תוכניות הביטוח המשלים של קופות החולים אינן תוכניות ביטוח לעניין נזיקין ● הניזוק יהיה חייב להצטרף לשב"ן לאחר התאונה - על חשבונו של המזיק
תגמולים המשולמים במסגרת ביטוח נוסף של קופת חולים (שב"ן) ינוכו מתגמולי ביטוח אחרים הניתנים על אותו נזק. כך קובע לראשונה (3.10.19) בית המשפט העליון.
השאלה שעמדה להכרעה הייתה, האם השב"ן מהווה תוכנית ביטוח או שירותי בריאות. על-פי פקודת הנזיקין, "שעה שבאים לָשוּם פיצויים המשתלמים בשל עוולה, לא יובא בחשבון כל סכום ששולם או שמגיע לרגל אותה עוולה על-פי חוזה ביטוח". כלומר: במקרה בו נגרם נזק לפלוני והוא מקבל פיצוי מהמזיק (או מחברת הביטוח שלו), אין לנכות מאותו פיצוי את התשלומים שמקבל הניזוק מתוכניות ביטוח שברשותו.
במסגרת שירותי הבריאות הנוספים, עשוי הניזוק לקבל מקופת החולים שירותים המקבילים לאלו שתמורתם הוא מקבל פיצוי מהמזיק, למשל: טיפול רפואי וסיעודי. אם השב"ן הוא תוכנית ביטוח, הרי שאין לנכות שירותים אלו מהפיצוי שמשלם המזיק - ובכך עשוי הניזוק לקבל פיצוי כפול. אם השב"ן הוא שירותי בריאות, יש לנכותם מהפיצוי שמשלם המזיק. השופטת יעל וילנר קובעת, שההגדרה השנייה היא הנכונה.
לדברי וילנר, אומנם לשב"ן יש מאפיינים הדומים לתוכנית ביטוח, ובראשם הצטרפות וולונטרית ותשלום דמי חבר (פרמיה), תמורתם ניתן לקבל פיצוי בהתרחש מקרה ביטוח. אולם רוב המאפיינים של השב"ן שונים מתוכנית ביטוח. תוכניות אלו כוללות טיפולים שאינם קשורים למקרה ביטוח (למשל: טיפולי שיניים, רפואה משלימה וחוות דעת נוספת).
ההבדל העיקרי הוא, שכל אזרח יכול להצטרף לשב"ן ואף לקבל כיסוי למצב רפואי קיים - בניגוד לחיתום שמבצעות חברות הביטוח, ואשר מונע במקרים מסוימים רכישת פוליסה. הבדלים נוספים עליהם מצביעה וילנר: הפיקוח על השב"ן הוא בידי משרד הבריאות ולא בידי משרד האוצר; השב"ן פועל כמשק סגור, בעוד חברות ביטוח חייבות להותיר רזרבות; התשלום בשב"ן אחיד לכל הגילאים, בעוד בחוזי ביטוח הוא עולה עם הגיל.
וילנר סברה, כי יש לנכות מתגמולי הביטוח שמשלם המזיק רק את התשלומים שקיבל הניזוק בעבר מתוכנית השב"ן. אולם השופטים יצחק עמית ודוד מינץ קובעים, כי יש לנכות גם את התשלומים שאותם יקבל הניזוק בעתיד. עמית אומר, כי יש לחייב את הניזוק להצטרף לשב"ן, ואת המזיק - לשלם את דמי החבר עבורו. לאחר מכן, תוכל קופת החולים להגיש תביעת שיבוב נגד המזיק, ולקבל בחזרה את הסכומים ששילמה לניזוק במסגרת השב"ן; מינץ תומך בעמדה זו.
בית המשפט העליון קבע, כי יש לנכות את תגמולי השב"ן מסכום הפיצויים שנפסק בבית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת תמר בזק-רפפורט) לילדה שנפצעה קשה בתאונת דרכים בשטח הרשות הפלשתינית בשנת 2012. מדובר בניכוי של 20,000 שקל בגין תגמולי העבר ובניכוי של 1.3 מיליון שקל בגין תגמולי העתיד; המזיק ישלם 50,000 שקל לכיסוי דמי החברות בשב"ן. לפיכך, הילדה תקבל פיצוי של למעלה מ-10 מיליון שקל. העליון דחה את הערעורים על יתר חלקיו של פסק הדין במחוזי.
השאלה שעמדה להכרעה הייתה, האם השב"ן מהווה תוכנית ביטוח או שירותי בריאות. על-פי פקודת הנזיקין, "שעה שבאים לָשוּם פיצויים המשתלמים בשל עוולה, לא יובא בחשבון כל סכום ששולם או שמגיע לרגל אותה עוולה על-פי חוזה ביטוח". כלומר: במקרה בו נגרם נזק לפלוני והוא מקבל פיצוי מהמזיק (או מחברת הביטוח שלו), אין לנכות מאותו פיצוי את התשלומים שמקבל הניזוק מתוכניות ביטוח שברשותו.
במסגרת שירותי הבריאות הנוספים, עשוי הניזוק לקבל מקופת החולים שירותים המקבילים לאלו שתמורתם הוא מקבל פיצוי מהמזיק, למשל: טיפול רפואי וסיעודי. אם השב"ן הוא תוכנית ביטוח, הרי שאין לנכות שירותים אלו מהפיצוי שמשלם המזיק - ובכך עשוי הניזוק לקבל פיצוי כפול. אם השב"ן הוא שירותי בריאות, יש לנכותם מהפיצוי שמשלם המזיק. השופטת יעל וילנר קובעת, שההגדרה השנייה היא הנכונה.
לדברי וילנר, אומנם לשב"ן יש מאפיינים הדומים לתוכנית ביטוח, ובראשם הצטרפות וולונטרית ותשלום דמי חבר (פרמיה), תמורתם ניתן לקבל פיצוי בהתרחש מקרה ביטוח. אולם רוב המאפיינים של השב"ן שונים מתוכנית ביטוח. תוכניות אלו כוללות טיפולים שאינם קשורים למקרה ביטוח (למשל: טיפולי שיניים, רפואה משלימה וחוות דעת נוספת).
ההבדל העיקרי הוא, שכל אזרח יכול להצטרף לשב"ן ואף לקבל כיסוי למצב רפואי קיים - בניגוד לחיתום שמבצעות חברות הביטוח, ואשר מונע במקרים מסוימים רכישת פוליסה. הבדלים נוספים עליהם מצביעה וילנר: הפיקוח על השב"ן הוא בידי משרד הבריאות ולא בידי משרד האוצר; השב"ן פועל כמשק סגור, בעוד חברות ביטוח חייבות להותיר רזרבות; התשלום בשב"ן אחיד לכל הגילאים, בעוד בחוזי ביטוח הוא עולה עם הגיל.
וילנר סברה, כי יש לנכות מתגמולי הביטוח שמשלם המזיק רק את התשלומים שקיבל הניזוק בעבר מתוכנית השב"ן. אולם השופטים יצחק עמית ודוד מינץ קובעים, כי יש לנכות גם את התשלומים שאותם יקבל הניזוק בעתיד. עמית אומר, כי יש לחייב את הניזוק להצטרף לשב"ן, ואת המזיק - לשלם את דמי החבר עבורו. לאחר מכן, תוכל קופת החולים להגיש תביעת שיבוב נגד המזיק, ולקבל בחזרה את הסכומים ששילמה לניזוק במסגרת השב"ן; מינץ תומך בעמדה זו.
בית המשפט העליון קבע, כי יש לנכות את תגמולי השב"ן מסכום הפיצויים שנפסק בבית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת תמר בזק-רפפורט) לילדה שנפצעה קשה בתאונת דרכים בשטח הרשות הפלשתינית בשנת 2012. מדובר בניכוי של 20,000 שקל בגין תגמולי העבר ובניכוי של 1.3 מיליון שקל בגין תגמולי העתיד; המזיק ישלם 50,000 שקל לכיסוי דמי החברות בשב"ן. לפיכך, הילדה תקבל פיצוי של למעלה מ-10 מיליון שקל. העליון דחה את הערעורים על יתר חלקיו של פסק הדין במחוזי.
|
|
ע"א 4431/17, פלוני נ' פלוני / פס"ד | |
|
יש לנכות מתגמולי הביטוח על נזק את הפיצוי המשולם במסגרת ביטוח רפואי משלים
|
יעל וילנר, יצחק עמית, דוד מינץ
●
בית המשפט העליון
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
|
|
|
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| תגמולי שב"ן ינוכו מהפיצוי על נזקים |
| תגובות [ 1 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |
| 1 |
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

