הרכב של חמישה שופטים, ובראשם המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט תאודור אור, מתח ביקורת נוקבת על גלעד שרון, ורמז כי הוא מתחמק מקיום צו של בית המשפט השלום - שחייבו להשיג מסמכים בפרשת האי היווני ובפרשת סיריל קרן, ולהגישם למשטרה ולפרקליטות.
הדיון התקיים אחר-הצהריים (יום ד'). השופטים שמעו במשך כשעתיים את טיעוני הצדדים, ובסופו הודיעו כי יתנו את ההחלטה במועד אחר. בהרכב ישבו: תאודור אור (אב"ד), אליהו מצא, מישאל חשין, דורית בייניש ואדמונד לוי.
הדיון התמקד בערעורו של שרון, המבקש לבטל את צו בית המשפט, שחייבו להגיש את המסמכים והקלטות, למרות טענתו כי בעת שהוצא הצו הם אינם בידיו [ראו ידיעה מורחבת באשר לעמדות הצדדים]. השופט מישאל חשין "קפץ" והתריס: האם קודם לכן הם היו בידיו והוא העבירם לשכנו?
עו"ד אפרת ברזילי, שייצגה את המדינה בערעור, טענה כי גלעד שרון מתחמק למעשה מקיום צו של בית המשפט. על-כך השיב השופט אליהו מצא, כי במצב זה כדאי אולי לטפל בו כפי שמטפלים בכל אדם שלא מציית לצו בית משפט. השופט מצא רמז להליכים של בזיון צו בית משפט - הליך פלילי לכל דבר ועניין, וכן על אפשרות לפתיחת בחקירה נגד שרון, בחשד לשיבוש הליכי חקירה ומשפט.
גלעד שרון יוצג בדיון זה על-ידי שלושה פרקליטים: פרופ' דוד ליבאי, פרופ' קנת מן ועו"ד מיכה פטמן. כל השלושה ניסו לשכנע את בית המשפט, כי על-פי החוק, ניתן לחייב אדם להגיש מסמכים, אך רק כאלה המצויים בהחזקתו או ברשותו. וכאן, אמרו, אין הדבר כך, שכן לפי הצהרת גלעד שרון - אין עתה בידיו מסמכים נוספים, אותם דורשת התביעה.
השופטים תאודור אור ומישאל חשין הטיחו בשרון, כי הוא עושה צחוק מצו בית המשפט ומתחמק מקיום הצו. השופט חשין אף אמר, כי שרון לא היה נוהג כך, אם הבנק היה דורש ממנו מסמכים.
השופט אור הביע מורת רוח אף מעצם קיום הדיון. אור הטיח בפרקליטי שרון, כי זו הפעם השניה שהם מגיעים עם טענה דומה, והוא מקווה שלא תהיה פעם שלישית. אור הזמינם להעלות כאן ועכשיו את כל הסוגיות - "אל תשמרו דברים בשרוול", כדי להכריע בהן בדיון.
ע"פ 1761/04 גלעד שרון נ' מדינת ישראל
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
