ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגיש ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, את בקשתו לקבלת חסינות מן הכנסת מפני העמדה לדין. בבקשתו, שהוגשה על-ידי עורכי הדין עמית חדד ויוסי אשכנזי, טוען נתניהו כי עומדות לו ארבע עילות לבקשת החסינות.

לטענת נתניהו, כתב האישום נגדו הוגש תוך אפליה בינו לבין אחרים ובחוסר תום לב. עוד טען כי ניהול הליך פלילי נגד ראש הממשלה בשלב זה יגרום נזק של ממש לתפקוד הכנסת ולייצוג ציבור הבוחרים. טענתו הרביעית היא שכל פעולותיו נעשו כדין וכחלק מתפקידו של ראש הממשלה כחבר כנסת.

עוד טען כי ביחס לתיק 2000 אמורה לעמוד לו חסינות מהותית כחבר כנסת, משום שפעולותיו היו במסגרת תפקידו כחבר כנסת - לסכל הצעת חוק שביקשה להיטיב עם מוזס ולפגוע בעיתון ישראל היום. לטענתו, גם בכל הנוגע לניגוד העניינים המיוחס לו בתיק 1000, תיק המתנות, הוא זכאי לחסינות מהותית משום שהתיק מדבר על פעולות שביצע במסגרת בחינת אפשרות חקיקה.

פרקליטי נתניהו הוסיפו כי ראש הממשלה מבקש שהיועץ המשפטי יעביר לידיו בהקדם את מלוא חומרי החקירה על-מנת שיוכל לממש את זכותו לטיעון באופן מלא. "ליבת חומרי החקירה שנמסרה לראש הממשלה לקראת השימוע לא כוללת חומר חקירה רב הנוגע לתיעוד מהלכי החקירה, למשא-ומתן שנוהל עם עדי המדינה, ולאופן שבו פעלה המשטרה במהלכי חקירה שונים", ציינו. עוד הוסיפו כי מידע זה רלוונטי ומהותי לעילות החסינות המפורטות בבקשת נתניהו.

הפרקליטים הודיעו כי נתניהו צפוי לבסס את טענותיו במהלך דיוני החסינות באמצעות ראיות ועדים רבים. הם הזכירו גם את המספר הגבוה של עדי התביעה שפורטו בכתבי האישום נגד נתניהו - 333 עדים - וציינו כי בהם חברי כנסת רבים. עוד העירו כי סביר להניח שבין עדי ההגנה יהיו חברי כנסת רבים ומשכך, הרי שבנסיבות הנוכחיות, ניהול המשפט דווקא כעת ולא לאחר "סיום מלאכתו הציבורית של ראש הממשלה", כלשונם, עלול לגרום נזק משמעותי הן לייצוג הבוחרים והן לתפקוד הכנסת והוועדות שלה.

פרקליטי נתניהו הזכירו בבקשה שהגישו בשמו כי חברי הכנסת לשעבר איתן כבל וציפי לבני וח"כ דהיום יאיר לפיד לא נחקרו על קשריהם עם מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס, באופן שמבסס לטענתם את טענת האכיפה הבררנית.

עוד העירו כי נתניהו פעל תמיד על בסיס חוות דעת משפטיות וכי היועץ המשפטי לממשלה התעלם מחוות דעת אלה שקבעו כי הוא יכול לקבל מתנות מחברים קרובים.

נתניהו הוסיף בבקשתו לטעון כי נעשה לו משפט שדה וטען כי סבל מהדלפות מגמתיות מחדרי החקירות. עוד טען כי היועץ המשפטי לממשלה התעלם מבקשותיו לחקור את ההדלפות ובכך הפר את חובתו לאכוף את החוק. לטענתו, הפרקליטות ביקשה לעצב "תודעה ציבורית כוזבת", כלשונו, באמצעות תדרוכים וראיונות שהעניקו בכירים בפרקליטות ביחס לתיקים הנוגעים אליו.