ועדת הכנסת בראשות ח"כ אבי ניסנקורן החלה (יום ה', 30.1.20) בדיון בבקשת החסינות של חבר הכנסת חיים כץ. הדיון מתקיים בהשתתפות היועמ"ש לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, כץ וחברי ועדה רבים.

"אני בטוח שאתם מכירים אותו שנים רבות, ודיון בחסינותו אינו פשוט לכם ולא לי", אמר ח"כ ניסנקורן בפתח הדיון, "אבל חובתנו לעשות את הדיון תוך הקפדה על עקרונות החוק, השיקול היחיד הוא האם עילות החסינות מתקיימות".

חברי הכנסת שאלו שאלות מקדימות את היועמ"ש של הוועדה:

ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): בהתאם לחוק החסינות אם ח"כ עושה את עבודתו ועושה פעולה, גם אם יש חשש לעבירה פלילית תוך כדי מילוי תפקידו, סעיף 1 לבדו היה יכול למנוע את הדיון. השאלה האם היועמ"ש שקל את הסעיף הזה. בנוסף, אין שום סעיף שמבהיר שהחסינות שהכנסת יכולה להעניק, היא רק דיונית. לכן אפשר להסיק שהיא גם מהותית. לא סביר שהכנסת לא תוכל להעניק חסינות מהותית.

ח"כ גדעון סער (הליכוד): "בתסריט בו ועדת הכנסת ומליאת הכנסת סבורות שיש חסינות מהותית, ובביקורת שיפוטית הדבר עומד על-כנו, האם עדיין נידרש לבקשה נוספת בכנסת הבאה? זה מצריך הסבר".

ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן): "אם אני צריך להניח שכל מה שנכתב בכתב האישום הוא נכון עובדתית. התחושה היא שהעילה הראשונה מאוינת במצב כזה. איך יוכלו להוכיח שהעובדות נכונות ושעשה את פעולותיו במסגרת תפקידו."?

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "אם אנחנו כח"כים מגיעים למסקנה שיש חסינות מהותית, זה תפקידנו. יש ארבע עילות והראשונה היא המהותית. איך ייתכן שלא נוכל להיכנס לגופו של כתב האישום".

ח"כ רויטל סויד (העבודה גשר): "איך אנחנו אמורים להתייחס – אם בסופו של דבר יתנהל הליך בבית המשפט על הדברים הללו הוא יתנהל, האם הייתה כוונת זדון".

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "ההפרדה בין החסינות הדיונית למהותית, חדשה ואני מבקש הבהרות. אם הכנסת קובעת שזה נעשה במסגרת עבודת הכנסת, אני לא מצליח לרבע את המעגל".

היועמ"ש עו"ד ארבל אסטרחן השיבה לח"כים: "אנחנו פועלים לפי החוק שקובע שאנחנו בדיון על חסינות דיונית. אין עילה מבין העילות שהוועדה מוסמכת לשקול שהוא לא ביצע את המעשה או שזו לא עבירה. זה לא בסמכות הוועדה. היה מקרה ידוע בשנות ה-90 כששמעון פרס היה שר החוץ ואמר שאין מסמך שח"כ נתניהו טען שקיים. נתניהו עלה וקרא את המסמך הסודי. בית המשפט פסק שנתניהו לא תכנן מראש את קריאת המסמך ונגרר לכך בתגובה ספונטנית. הקראת המסמך אינה אירוע שעומד בפני עצמו. הגילוי של המסמך היה סיכון כרוך וטבעי בעת מילוי תפקידם של חברי הכנסת. זו דוגמה לאותה גלישה שעליה ח"כ לא יעמוד לדין".

אתמול מסר מנדלבליט את עמדתו בנוגע לבקשת החסינות מהעמדה לדין שהגיש כץ - לפיה יש לדחות את הבקשה. לטענת היועמ"ש, אף אחת מארבע העילות הקבועות החוק למתן חסינות לא מתקיימת ביחס לכץ.

השר לשעבר הואשם במרמה והפרת אמונים בשל יחסיו עם איש שוק ההון, מוטי בן-ארי. המדינה טוענת, כי הוא קידם יוזמות חקיקה שהיטיבו עם בן-ארי, שסייע לו בהשקעותיו, תוך שהוא מסתיר את הקשר ביניהם. בכתב החשדות שנמסר לכץ יוחס לו גם סעיף שוחד, אך לאחר השימוע הוחלט להסירו. כמו-כן, הוחלט לגנוז את תיק התעשיה האוירית, שבמסגרתו המליצה המשטרה להעמיד לדין את כץ - שהיה יו"ר ארגון העובדים בתע"א - בגין שוחד, מרמה, הפרת אמונים וסחיטה באיומים.