מליאת הממשלה אישרה (יום א', 9.2.20) את הצעתו של שר המשפטים, אמיר אוחנה, להקמת ועדה לבדיקת התנהלותה של המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). ההחלטה התנגדה בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי, אביחי מנדלבליט, וצפוי שההכרעה תעבור לידי בג"ץ.

על-פי הצעתו של אוחנה, בראש הוועדה יעמוד השופט בדימוס הרן פיינשטיין, שהיה שופט שלום בשנים 2009-1988. חבריה יהיו פרופ' אבי דיסקין, איש מדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית, ופרופ' רינת קיטאי-סנג'רו, פרופסור למשפטים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ורעייתו של פרופ' בועז סנג'רו, מן המומחים הבולטים בתחום הרשעות השווא.

אוחנה מסר, כי הוועדה תבדוק את הטיפול המערכתי של מח"ש בעבירות שוטרים, נוהלי העבודה, אופן ניהול החקירה, קיומם של מנגנוני בקרה ופיקוח על פעילותה של מח"ש, ואת הטענות בנוגע להתנהלותה, למבנה הארגוני ולכפיפות שלה. היא תתבקש להגיש לשר המשפטים בתוך ארבעה חודשים את מסקנותיה, ורק הממשלה הבאה תוכל להטיל עליה להוסיף ולהציג המלצות.

אוחנה הסביר את הקמת הוועדה בחוסר אמון ציבורי במח"ש, אשר לדבריו אותו הוא מכיר מתקופת עבודתו כעורך דין ואשר התגבר בעקבות מותו של סלומון טקה מירי שוטר בשנה שעברה. יצוין, כי הודעתו של אוחנה באה יום אחד לאחר שמח"ש האשימה את השוטר בגרימת מוות ברשלנות - ולא בהריגה או ברצח, כפי שדרשו מקצת יוצאי אתיופיה.

מנדלבליט טוען, כי השתלשלות העניינים מעוררת "חשש משמעותי שההחלטה דנן מונעת, או לכל הפחות עלולה להיראות כמונעת, משיקולי בחירות". הוא מצטט את דבריו של ח"כ גדי יברקן, יוצא אתיופיה, אשר עם מעברו מכחול-לבן לליכוד אמר כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התחייב לקדם באופן מיידי את הקמת הוועדה כחלק מן ההסכמות ביניהם.

עוד מצביע מנדלבליט על חשש מפני כבילת שיקול דעתה של הממשלה הבאה. הוא מזכיר, כי מעמדה של ועדת בדיקה ממשלתית דומה לזה של ועדת חקירה ממלכתית, וכי ככלל - הממשלה מחויבת לקביעות העובדתיות של ועדה כזו כבסיס להחלטותיה. על-פי הצעתו של אוחנה, הוא מציין, ממצאיה של הוועדה יהיו הבסיס להחלטת המשלה הבאה האם לבקש ממנה גם המלצות. בכך הקמת הוועדה תציב עובדה מוגמרת בפני הממשלה הבאה - מצב ממנו יש להימנע.