בכנס השנתי העשירי של לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל, שהתקיים אמש (יום ב', 15.3.04) בכפר המכביה ברמת גן, הכריז ד"ר יוסי בולס, יו"ר הלשכה, על הקמת המוסד לבוררות וגישור, שלדבריו יהפוך לגוף אינטגרלי ביישוב סכסוכים ומחלוקות בתעשיית המידע.
המוסד לבוררות וגישור יעסיק אנשי מקצוע מקרב חברי הלשכה, עורכי דין ורואי חשבון - כולם בעלי ותק של יותר מעשר שנים.
בכנס השתתפו יותר מ-800 אנשי מקצוע, ופתח אותו שי ורדי ממשטרת ישראל, המכהן השנה כיו"ר הכנס.
בדברו על תוכניות הלשכה לשנים הקרובות, אמר ד"ר בולס כי ברמת החבר, היעד הוא הכרה בעיגון סטטוטורי של מקצוע מנתח המערכות. ברמת הלשכה, המטרות הן יצירת תהליכי הסמכה, רישוי שנתי מתחדש למנתחי המערכות, הקמת המוסד לבוררות וגישור, עידוד מצוינות, וגיוס הדור הצעיר של מנתחי מערכות ללשכה.
ברמת הקהילה יש דגש על העשרה לבני נוער, מתן חסויות לפעילויות בקרב נוער ובקהילה וקשר עם ארגונים משיקים, וקשר איתן יותר עם תעשיית ההיי-טק. כן יוקם המוזיאון הווירטואלי לתולדות המיחשוב בישראל.
מאיר ניסנסון, מנכ"ל IBM ישראל, אמר כי לדעתו ועל-פי מחקרי החברה, תעשיית המידע עומדת בפני פרק מרתק בתולדותיה. "ניתוח אובייקטיבי של מה יש לתעשיית המידע להציע, מביא למסקנה שיש ביכולת התעשייה והטכנולוגיה לגרום לקפיצת מדרגה לא רק בביצועי חברות, אלא גם בפתרון בעיות כלכליות, ביטחוניות ובעיות ביטחון אישי", אמר ניסנסון. לדבריו, החסם לכך אינו בתעשיית המידע ובאנשיה, אלא ביכולת של כולנו ללמוד, להשתנות ולשנות דברים, כי הכלים קיימים.
ניסנסון קרא ללשכת מנתחי מערכות מידע להציב לעצמה למטרה את קידום השיטות והכלים לפתרון בעיות של החברה כולה. לדבריו, ברמה העולמית ובארץ התחושה היא שחל שינוי במגמה, השפל שאחרי הבועה הגדולה שהתנפצה כבר מאחורינו, ומתחילים לראות סימנים לגידול מחדש. במסגרת שינוי מגמה זה החליטה IBM על גיוס 15,000 איש בעולם, מתוך הנחה שהשוק יצדיק השקעה זו של כמיליארד דולר בשנה.
מנכ"ל IBM ישראל ציין, כי עבור החברה בארץ, המחצית השניה של 2003 היתה הרבה יותר טובה מהראשונה, ולכן יש סיבה להאמין כי גם בארץ המגמה משתנה.
גלעד רבינוביץ', יו"ר המועצה הציבורית של הלשכה ומנכ"ל קבוצת מלם, אמר כי הלשכה מאתגרת עצמה מידי שנה ליצירת כנס ההולך ומשתבח בהתמדה. "גם חשיבות הלשכה גדלה מידי שנה, כגוף אוטונומי מקצועי, בלתי תלוי בגורמים מסחריים, המאפשר לאנשי המקצוע להעשיר את הידע שלהם", אמר רבינוביץ, שציין כי במקביל להתפתחות הטכנולוגיה גדלה האחריות המוטלת על מנתחי מערכות, כאשר בתחומי ERP, CRM, פורטלים ו-BI, התכנון והניתוח הופכים לחלק מרכזי במערכות אלה ויישומן הנכון. "פיתוח הידע, הפיתוח והקדמה המקצועית הם תפקידיה של הלשכה", אמר גלעד רבינוביץ.
פרופ' אבישי ברוורמן, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, נשא הרצאה בה אמר כי ישנם חמישה משתנים אותם הוא בודק לגבי כל מדינה: דמוגרפיה, בסיס טכנולוגי, שיטת שלטון, ערכים, והתרשמות מהמנהיגות במדינה ובתעשייה.
לדבריו, גם כי אם ישראל תחולק לשתי מדינות, יהיו כאן בשנת 2040 - כ-20 מיליון איש (12 מיליון בישראל ו-8 מיליון במדינה פלשתינית), תוך צפיפות מהגדולות בעולם בגלל ריכוז האוכלוסיה לאורך מישור החוף ("מדינת זבולון", כפי שכינה את ישראל).
ברוורמן אמר, כי לישראל כל הסממנים להיות מעצמה טכנולוגית: אוניברסיטאות טובות, צעירים מבריקים ויזמים, דגש על מקצוענות, וניסיון ללא אח ורע ביישום כלכלת הידע; אך הוא הזהיר מהליכה בדרך שתוביל לבועה נוספת.
לדבריו, בשנות ה-90' היו בארץ 4,000 סטארט-אפים, ו-4 מיליארד דולר הושקעו מכספי הון סיכון של קרנות פרטיות.
"ישראל אינה יכולה להיות חברת סטארט-אפ. אנחנו מסבסדים את ארה"ב וגם ארצות אחרות. חלק ממה שנוצר כאן בהשקעה ציבורית באוניברסיטאות ובצבא צריך להישאר כאן כדי לבנות חברות לעשרות שנים במתכונת של 'לנצח נבנו', אחרת ייצא הפיתוח הישראלי אל מעבר לים, וקבוצה קטנה תתעשר", אמר ברוורמן.
פרופ' ברוורמן, המקדם את כלכלת הנגב, אמר כי מתוך 4 מיליארד הדולרים הון סיכון שהושקעו בארץ, רק 0.3 אחוזים הושקעו בבאר שבע. "המכפלה הטכנולוגית הישראלית צריכה להיות ברמת קיימא, ולהתרחב צפונה ודרומה ולא רק למרכז הארץ".
הוא הוסיף, כי הוא רואה את ישראל בעתיד כמריטוקרטיה - מדינה בה הטובים והמקצוענים מובילים, כמו בסינגפור, אם כי ישראל לא תהיה סינגפור. לדבריו, עוד שנה תהיה מסילת רכבת כפולה לבאר שבע שתקצר את הנסיעה מתל אביב משעה ל-45 דקות, והרכבת תעצור ליד האוניברסיטה, או כפי שהוא אמר: "אין יותר מרחק בין תל אביב לבאר שבע".
נשיא אוניברסיטת הנגב אמר עוד, כי יש רק דרך אחת לקדם את הנגב, והיא להפוך את באר שבע למטרופולין טכנולוגי. "יש אוניברסיטה, יש רכבת, יש 600 דונם שקיבלנו ממנהל מקרקעי ישראל, ואנו רוצים להקים מרכזי מיחשוב, ביוטכנולוגיה וגנטיקה", אמר ברוורמן, שהציע למי שיבוא למרכזים אלה לקבל בחינם את כל כוח האדם של האוניברסיטה.
ברוורמן קרא למהפכה של המעמד הבינוני בישראל, עם דרישה למריטוקרטיה, איכות ותפקוד, תוך שמירה על הגינות ומוסר. "מהפכת הידע חייבת להיעשות על-ידי אנשים צעירים שגם מקדשים נושאי איכות, תרבות ומוסר", אמר. "יש אצלנו האנשים המצליחים בעולם, אך צריך אנשים שעושים את תפקידם ולא חושבים כל הזמן על התפקיד הבא. בזה ישראל חלשה".
אודי דגן, מנהל חטיבת הייעוץ העסקי ב-IBM ישראל, סיפר בכנס על סקר אותו ערכה IBM בקרב 456 מנכ"לי החברות הגדולות בעולם, ממנו עולה כי הצמיחה חזרה לראש סדר העדיפויות, ואילו הורדת עלויות, שהובילה בשלוש השנים האחרונות, ירדה למקום השני.
"דירוג זה, של מה מקדים את מה, חשוב ביותר, על-אף שנראה כטריוויאלי שצמיחה וחיסכון הם המניעים של מנכ"לים", אמר דגן, שציין כי לפי הסקר היכולת הנדרשת הקריטית על-פיו היא נענות (Responsiveness) ותגובה מהירה. מהסקר עולה כי מנכ"לים רואים בגורם האנושי את המגבילה העיקרית, ואינם חושבים שיש להם האנשים המתאימים להובלת השינויים הנדרשים.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
