משרד הבריאות וקופות החולים לא היו ערוכים כראוי להתפרצות של מגיפת שפעת דוגמת הקורונה. כך קובע (יום ב', 23.3.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. הדוח הוכן לפני התפרצות הקורונה, אך הוא מצביע על כשלים הבאים לידי ביטוי בימים אלו.

אנגלמן מתייחס בצורה ספציפית להיערכות המשרד להתפרצות של מגיפת שפעת כוללת - והקורונה היא כזו. לדבריו, למרות שבישראל לא הייתה עד התפרצות של שפעת כזאת - היה צורך להיערך מראש להמשך תפקוד המערכות החיוניות של המשק במקרה של התפרצות. משרד הבריאות ומשרד הביטחון הכינו תרחיש ייחוס להתפרצות של מגיפת שפעת, אך עד סיום הביקורת לא אושר התרחיש המעודכן בידי שר הביטחון [נפתלי בנט החליף את בנימין נתניהו בתפקיד זה ב-12.11.19].

תורת הלחימה של משרד הבריאות למגיפת שפעת, אשר עודכנה בשנת 2018, צופה ש-2.25 מיליון ישראלים יחלו בה ושהיא תימשך שמונה שבועות, כאשר 40% מהתחלואה יופיעו בין השבוע השלישי לחמישי. התרחיש מדבר על 150,000 מאושפזים, מתוכם 25,000 בטיפול נמרץ ו-12,500 שיזדקקו להנשמה. אנגלמן קובע כאמור, כי משרד הבריאות, קופות החולים ומערך האשפוז אינם ערוכים באופן מלא למקרה של התפרצות מגיפת שפעת:

• תוכנית ההיערכות קובעת, כי יש להחזיק מלאי של תרופות אנטי-ויראליות ל-25% מהאוכלוסייה; בינואר השנה עמד המלאי על 16% בלבד והמשרד השיב שהדבר נובע מקשיים תקציביים.

• המשרד האריך בצורה מלאכותית את התוקף של התרופה האנטי-ויראלית במשאפים המיועדים לילדים בקבוצות סיכון ולנשים בהריון, שאינם יכולים ליטול כמוסות. המשרד לא בדק האם המשאפים תקינים.

• אין נוהל לרכישת חיסונים נגד מגיפת השפעת ומזה שנתיים נבחנת האפשרות להקים מפעל חיסונים ישראלי.

• קופות החולים אינן מעדכנות בצורה שוטפת את רשימת מבוטחיהן המשתייכים לקבוצות הסיכון, האמורות לקבל עדיפות במתן התרופות. משרד הבריאות לא טיפל בפער בין מספר התושבים שבסיכון לבין מלאי התרופות.

• מספר המתחסנים נגד השפעת הרגילה, בעיקר בבני 65 ומעלה, נמצא בירידה עקבית. חיסון זה יכול לסייע בהגבלת התפרצותה של מגיפה חריגה.

• קופות החולים ומשרד הבריאות אינם ערוכים למתן מענה מקוון וטלפוני לכמות הפניות הצפויות בעת מגיפת שפעת.

• אין תוכנית מפורטת להשלמת הפערים במערכת האשפוז, שכאמור תזדקק לתוספת של רבבות מיטות בטווח של מספר שבועות.

ברמה העקרונית אומר אנגלמן, כי כדי להתמודד בהצלחה עם התפרצות של מחלות שונות, ראוי שתהיה למשרד תורת לחימה (תו"ל) סדורה: מערכת הוראות להיערכות ופעולות הנדרשות בעת המחלות. על התו"ל לעסוק בשיעור כיסוי האוכלוסייה הנדרש במקרה של מחלה שיש חיסונים נגדה. עליה להגדיר מראש נושאים כגון היקף מלאי החובה של חיסונים, דרכי הרכישה של החיסונים בעיתות חירום (התפרצות מחלה), מה נחשב חשיפה לחולה, אופני הטיפול בחולים ובנחשפים למחלה, פעילות לצמצום חשיפה והידבקות, טיפול בסרבני חיסון, הצטיידות בחומרי רפואה ובתרופות ועוד. יש להסדיר בתו"ל את הממשקים של משרד הבריאות עם משרדי ממשלה ועם גופים אחרים שנדרשים לפעול בעת התפרצות המחלה, ולקבוע את האחריות של כל אחד מהם.

המשרד קבע באוגוסט 2008 תו"ל כללי (גנרי) להסדרת הטיפול באירוע ביולוגי חריג. באירוע כזה, הסיכון הוא תחלואה חריגה המציבה סכנה של ממש לבריאות הציבור - למשל אנתרקס, סארס, מחלה מדבקת המציגה עלייה חריגה בשכיחותה ותחלואה רבה באזור מוגדר. לאחר זיהוי המחלה שעוררה את האירוע הביולוגי, מופעל תו"ל ייעודי לאותה מחלה, שבו הנחיות פעולה פרטניות המתאימות לה. המשרד קבע תו"ל ייעודי רק לכמה מחלות ובהן: שפעת פנדמית, אבולה, אנתרקס ואבעבועות שחורות. למחלות דוגמת חצבת, אדמת וחזרת, אין תו"ל ייעודי אלא רק חוזרי מנכ"ל, שבהם הוראות לאבחון ודיווח על מקרים כאלה. המבקר אומר, שיש להשלים את הכנת התו"ל הייעודי למחלות נוספות.

עוד עוסק הדוח בהתפרצות מגיפת החצבת בשנים 2019-2018, בה נדבקו 4,300 בני אדם, 10% מהם אושפזו וארבעה נפטרו; שיעור ההידבקות בישראל היה השביעי בגובהו בעולם. למשרד הבריאות אין תורת לחימה נגד החצבת, אלא רק חוזרים פנימיים. המשרד טען שדי בהם, אך אנגלמן לא קיבל עמדה זו: בחוזרים חסרים פרטים חשובים כמו אופן הטיפול בחולים והאפשרות של בידוד איזורים נגועים. כל זאת, למרות שכבר לפני עשר שנים פרצה בארץ מגיפת חצבת - אבל במקום לגבש תוכנית סדורה, פעל המשרד במגיפה הבאה בצורה נקודתית בלבד. עוד מציין אנגלמן, כי מחצית מן הנדבקים בחצבת היו מתנגדי חיסונים - אך לא תמיד ננקטו כלפיהם צעדי האכיפה הקיימים בחוק.

בין היתר, נוצרו עומס ועיכוב בביצוע הבדיקות לאיתור החולים, והיו חוסרים וקשיים במתן החיסונים בלא שתהיה תוכנית מגירה להתגבר על המחסור. בחלק מן המקרים ניתן חיסון שאינו מיטבי, בשל חוסר בהירות ביורוקרטית וכספית. זוהי אחת הבעיות שתורת לחימה מסודרת יכולה הייתה לפתור, מעיר אנגלמן. המשרד גם לא פעל מראש כדי להביא להעלאת שיעור ההתחסנות בריכוזים החרדיים, למרות שידע שקיימת בהם בעיה. גם בשגרה קיימים כיסים בהם שיעור החיסון נמוך, לעיתים משמעותית, מהרף של 97% הדרוש כדי להבטיח את בריאות הציבור בכללותו.