מאבק קשה בין בני משפחת שוורץ, השולטת בחברת המזרונים והמיטות עמינח, נחשף בתביעה שהגיש המנכ"ל המשותף רוני שוורץ נגד בני משפחתו שהם יתר הדירקטורים ובעלי המניות בחברה. בתביעה טוען רוני, כי הדירקטוריון טייח חקירה של תלונה נגד המנכ"ל, דודו אמנון שוורץ, בדבר הטרדה מינית מילולית.

עמינח הוקמה לפני 60 שנה בידי אברהם שוורץ המנוח, אביו של רוני ואחיו של אמנון. רוני, אחיו זיו שוורץ ואחותו שירי שוורץ מחזיקים כל אחד בשישית ממניות עמינח וכולם דירקטורים בחברה. אמנון מחזיק ב-50% מן המניות, והוא מינה את שלושת ילדיו לדירקטורים לצידו: אורון שוורץ, טלי שוורץ-דינס ומיה שוורץ-לאופר. דירקטורית נוספת מטעם אמנון היא אסתרי גיל-עז רן.

רוני אומר כי לאחר פטירת אביו "התגלע סכסוך (ההולך ומחריף) בין רוני לבין אמנון, על-רקע תפיסות עולם שונות, תפיסות עשייה שונות ובעיקר תפיסות שונות ביחס לעתידה של עמינח וצרכיה המשתנים. לדאבון הלב, סכסוך זה אף שיסע ופילג בין רוני לבין אֶחיו, אשר מטעמים עסקיים ולאור הבטחות שונות שקיבלו, שאין זה המקום לפרטם, דבקים באינטרסים של אמנון לבדו".

כאמור, התביעה - שהוגשה (16.6.20) לבית המשפט המחוזי בתל אביב - מתמקדת בטענה להטרדה מינית מילולית מצידו של אמנון, אותה הגישה ביולי שעבר עובדת בחברה. חודש לאחר מכן החליט הדירקטוריון למנות את השופטת בדימוס דינה אפרתי לבדוק את התלונה. על-פי התביעה, אפרתי קבעה, כי האמירות וההתבטאויות שיוחסו לאמנון - כנראה גם כלפי עובדות נוספות - אינן מהוות הטרדה מינית, אם כי הן "חמורות ואינן ראויות, לרבות נוכח מעמדו של הנילון בחברה". אפרתי המליצה שהדירקטוריון ימנה ועדה עצמאית ליישם את הסיכום שהגישה.

לטענת רוני, בפברואר השנה החליט הדירקטוריון להעביר את הדוח של אפרתי לעיונו של עו"ד אביתר קנולר, היועץ המשפטי החיצוני של עמינח. קנולר אמר באותה ישיבה, כי יש להביא לאישור הדירקטוריון כל פעולה שתידרש בעקבות הדוח, וכי הדירקטוריון לא יוכל להאציל לאיש סמכות זו. אלא שבפועל, בסוף אותו חודש הודיע קנולר, כי לא יעביר את דוח אפרתי לעיון הדירקטוריון ואף הכתיב לדירקטוריון אלו המלצות של אפרתי ליישם וכיצד. הוא אף כתב: "החלטתי בשם החברה, כי החברה תאמץ את המלצות הממונה [אפרתי] ותפעל ליישומן".

בתחילת חודש מארס דרש רוני מקנולר לבטל את החלטתו ולהעביר את דוח אפרתי לדירקטוריון בתוך 48 שעות. למחרת - הוא אומר בתביעתו - התכנס הדירקטוריון והחליט לאשר בדיעבד את מהלכיו של קנולר. מאחר שאמנון וילדיו לא יכלו להשתתף בהצבעה, הם הסמיכו את גיל-עז רן - שכזכור מונתה בידי שוורץ - להצביע בשמם, והיא תמכה בהחלטה המוצעת. רוני מתאר התנהלות זו כ"ניסיון לטאטא מתחת לשטיח ולצאת ידי חובה בעשיית המינימום ואף למטה מכך" וזאת מתוך שיקולים זרים.

רוני מבקש מבית המשפט לבטל את ההחלטה שהכשירה את פעולותיו של קנולר, לקבוע שהוא אינו יכול לפעול במקום הדירקטוריון ולקבוע שיש להעמיד את דוח אפרתי לרשות הדירקטוריון כדי שיוכל לפעול בהתאם. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד צבי בר-נתן, מאיה נוסבאום-רפפורט וסתיו אלפישר, וטרם הוגשו כתבי הגנה.