בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
יו"ר איגוד הטייסים בדיון: 85% מהטייסים בישראל לא טסים ● נציגת רת"א: "מדובר בתקנה שהציבור לא עומד בה והרשות מאשרת בקשות פטור רבות. בהתאם לכך מוצע לתקן את התקנות" ● יו"ר הוועדה יעקב מרגי התייחס לפתיחת השמים ואמר כי אם לא יראה התקדמות יכנס את הוועדה לטיפול בנושא
ועדת הכלכלה, אישרה (יום ב', 10.8.20) תיקון לתקנות הטיס, העוסקות ברישיונות לעובדי טיס, שהגיש משרד התחבורה. לפי התיקון שאושר, תוקפם של מבחנים עיוניים למבקשי רישיון כעובדי טיס, בהם טייסים, פקחי טיסה וטכנאי בדק, יהיה למשך שנתיים במקום המצב כיום, לפיו המבחן האחרון תקף לחצי שנה ובתנאי שפרק הזמן מהמבחן הראשון עד לאחרון לא עלה על שנה.
במהלך הדיון התייחס היו"ר מרגי לנושא פתיחת השמים ואמר כי הדבר נכון בוועדת הקורונה של הכנסת, אך אם יתברר שיש צורך יטפל בכך גם במסגרת ועדת הכלכלה. הוא אמר את הדברים בתגובה לדברי יו"ר איגוד הטייסים, קברניט מידן בר, שציין כי 85% מהטייסים בישראל לא טסים, ואמר כי כדי שבעוד חודש חברות התעופה תוכלנה להטיס נוסעים הן צריכות לחזור לפעילות אתמול. עוד הוסיף בר כי ישנו מתווה שמאפשר טיסות בתקופת קורונה, המבטיח שנוסע עולה בריא ויורד בריא.
נציגת רשות התעופה האזרחית, עו"ד יבינה זכאי בראונר, הסבירה את התיקון בתקנות ואמרה כי עובדי טיס נדרשים לעבור בהצלחה מבחן עיוני, ולאחר מכן לגשת למבחן מעשי לפני קבלת רישיון. לדבריה, טייסים נדרשים לסדרה של 7-8 מבחנים עיוניים, כאשר כל מבחן תקף לחצי שנה ועליהם להשלים את כל הסדרה כשמיום המבחן הראשון ועד לאחרון חלפה שנה לכל היותר. לדבריה, מדובר בתקנה שהציבור לא עומד בה והרשות מאשרת בקשות פטור רבות. בהתאם לכך מוצע לתקן את התקנות, כך שתוקפם של מבחנים עיוניים למבקשי רישיון כעובדי טיס יהיה למשך שנתיים.
יו"ר איגוד הטייסים בר התייחס לכך, ואמר כי אם רוצים להשוות את המצב לנעשה בעולם אז תוקפו של רישיון לטיסה בנתיבי אוויר בינלאומיים, בו מחזיק כל קברניט בחברת תעופה, ניתן בעולם לתקופות ארוכות יותר של בין 60 חודשים בארה"ב ל-7 שנים באירופה. מנגד, זכאי בראונר טענה כי גם בארה"ב וגם באירופה הרישיונות ניתנים לשנתיים. היו"ר מרגי התייחס לכך ואמר כי יאשר את בקשת רת"א, ואם יתעורר צורך הרשות תגיש לוועדה תיקון נוסף לתקנות.
המתווה אמור להיות מוגש לקבינט הקורונה ביום רביעי הקרוב, אך יכלול התייחסות לאזרחים ישראלים בלבד ▪ יו"ר ועדת הקורונה: שבוע אחרי, עדיין אין מתווה, אין נתונים על מכרז הבדיקות, אין רשימת מדינות ([צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90])
ועדת הכלכלה אישרה: ספקי הגז יפעילו מוקד חירום ויגיעו ללא דיחוי לקריאות על דליפות גז ▪ המוקד יפעל 24/7, ייתן מענה אנושי תוך שתי דקות לקריאות בנושא אירועי גז וחברות הגז יחויבו להגיע לכל אירוע ללא דיחוי ▪ חברות הגז ביקשו הקלות, אך מרגי לא התפשר ורק הסכים לתת להן 8 חודשי היערכות (נזק מפיצוץ בלון גז [צילום ארכיון: פלאש 90])
איגוד הבנקים טוען שיש חסרונות בהחזרת המחאות אוטומטית ושדווקא כשיש שיקול דעת לבנקאי האם לסרב או לקבל את ההמחאה יהיה יתרון ללקוח ▪ ועדת החוקה אישרה לקריאות שנייה ושלישית: בנקים יחויבו להודיע לבעלי חשבון טרם סירוב שיק מחשבונם ([צילום: פלאש 90])
שר האוצר ישראל כ"ץ הציע הערב לכחול לבן פשרה חדשה למשבר התקציב - תקציב חד-שנתי יאושר בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת. במקביל, החוק של האוזר לדחיית אישורו יאושר בשלוש קריאות. ההחלטה אם לקדם תקציב חד שנתי או דו שנתי תתקבל בהמשך, בהתאם לסיכום (וואלה).
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה שתי הצעות חוק שנועדו להגדיל את ההוצאה הממשלתית פעם נוספת בכ-1.75 מיליארד שקל לטובת מימון היערכות מערכת החינוך לפעילות בשנת הלימודים התשפ"א בהתאם להגבלות החלות לשם התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה.
הצעת החוק הראשונה היא הצעת חוק־יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 4) שאושרה לאחר הצבעה שמית ברוב של 68 תומכים וללא מתנגדים. הצעת החוק השנייה היא הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 20) (הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנות התקציב 2020 ו-2021 לשם התמודדות עם משבר הקורונה), התש"ף-2020, שאושרה ברוב של 58 תומכים ללא מתנגדים.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020. הצעת החוק קובעת כהוראת שעה לשנה, הסדר המסמיך את שר המשפטים יחד עם השר לביטחון פנים להכריז על "הגבלה מלאה" של דיונים - כך שהעצורים והאסירים בבית מעצר מסוים, או בכל בתי המעצר, לא יצאו כלל לדיונים בבתי המשפט, לתקופה שתיקבע בהכרזה, והדיונים יתקיימו בווידאו קונפרנס (VC) דוגמת "זום". כמו-כן יוסמכו להכריז על "הגבלה חלקית" שבה נשיאי בית המשפט יחד עם שב"ס יקבעו אילו עצורים יובאו לדיונים בבית המשפט בהתאם לכללי משרד הבריאות ובמגמה להביא את מירב העצורים שניתן. בקריאה שלישית תמכו 41 והתנגדו 26.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה), התש"ף-2020. לשר הפנים תינתן סמכות להכריז בצו על תקופת חרום לעניין חוק התכנון והבנייה, באישור ועדת הפנים ולתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים בכל פעם או על תקופת מצב הכרזת החרום עליו הכריזה הממשלה. בתקופת החרום יחולו הוראות מיוחדות אשר יאפשרו את קיומם של ישיבות ודיונים במוסדות התכנון, באמצעות היוועדות חזותית. עם זאת, לעניין ישיבות שעניינן שמיעת התנגדויות ועררים, אשר בהן הנזק הפוטנציאלי מקיום הישיבה בדרך של היוועדות חזותית הוא גדול יותר, יקבל יושב ראש מוסד התכנון את ההחלטה על קיום הישיבה בדרך של היוועדות חזותית רק לאחר ששקל שיקולים המפורטים בהצעת החוק. בקריאה שלישית תמכו בהצעה 36 מול 7 מתנגדים.
מחלוקת בכחול לבן בשאלה האם לתמוך בהצעת החוק של יש עתיד ▪ גבי אשכנזי: הכל תלוי בכיבוד ההסכמים ▪ ימינה תצביע נגד חוק ההדחה ▪ רבים מחברי הליכוד מתנגדים ליציאה לבחירות: "רק נתניהו ירוויח מכך"
במסגרת הופעתו של שר הביטחון בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, סקר גנץ את האתגרים הניצבים בפני ישראל בכל הזירות. הוא התייחס למשבר בקואליציה בעקבות משבר התקציב, קרא לשמור על יציבות פוליטית ואמר: ""המשך האמברגו על אירן הוא יעד מדיני ראשון במעלה (ח"כ בני גנץ [צילום: עדינה ולמן/דוברות הכנסת])
העלות העודפת על יבוא תבואה בשל הפקק בנמלים עומדת על 150 מיליון שקל בשנה - שמושתים על הצרכן ▪ איגוד יבואני התבואות: האונייה האחרונה שלנו חיכתה 38 יום באשדוד ▪ שטיבל: המפעל שלנו באשדוד ואנחנו מעדיפים לפרוק בחיפה ▪ נמל אשדוד: ב-2022 יצא לפועל רכש שיאפשר לקצר את ההמתנה ל-5 ימים (ממגורות דגון [צילום: איתמר לוין])
משרד האוצר והפיקוח על הבנקים בדיון על הקטנת מסגרת כרטיסי האשראי בבנקים הגדולים, במסגרת רפורמת שטרום: "בוחנים את הנתונים" ▪ הבנקים טענו בדיון כי ההליך שהם מחויבים להשלים עד סוף השנה יפגע בלקוחותיהם ▪ חברות האשראי: "נערכנו להעמיד מסגרות אשראי בתנאים תחרותיים יותר" ▪ גפני: "הוועדה תומכת בתחרות, אך ייתכן שנדרשת דחייה של מספר חודשים" (דרור שטורם [צילום: עדינה ולמן/דוברות הכנסת])
יו"ר ועדת החוץ והבטחון, ח"כ צבי האוזר, בפתח דיון במליאת ועדת החוץ והבטחון בהשתתפות שר הבטחון ורה"מ חליפי, חה"כ בני גנץ: "אין לנו אופציה לפזר את הכנסת ולשקוע במערכת בחירות רביעית. תקציב הבטחון האחרון עוצב הלכה למעשה לפני כמעט שלוש שנים. זהו מצב בלתי נסבל, זו פגיעה אמיתית בבטחון הלאומי במובן הבסיסי ביותר. הטכנולוגיה ואתגרי הבטחון מולם אנו מתמודדים משתנים בקצב שאינו מאפשר לנו להדרש לתקציב פעם בשלוש שנים כתוצאה מחוסר יציבות פוליטית כרונית. זוהי אזעקת אמת. אלה מחירים שחוסנה של ישראל אינו יכול להם. אני אומר זאת כאן בתוקף תפקידי כמתריע לאומי שזה אחד מן התפקידים המופקדים בידיה של ועדה זו".
סיעת דרך ארץ של צבי האוזר ויועז הנדל פנתה (יום א', 9.8.20) לראש הממשלה בנימין נתניהו וביקשה את תמיכת הליכוד בקידום החוק לדחיית תקציב המדינה, עד קריאה שנייה ושלישית. כלומר, לתמוך בחוק רק עד הקריאה הראשונה.
כל תלמיד שעבר בהצלחה את השיעור הראשון במבוא לכלכלה יאמר לך שאין שום טעם כלכלי בהגשת תקציב לחודשיים-שלושה בלבד. אני חוזר בי - יש אחד האומר זאת, ושמו פרופ' אבי שמחון, אך הוא מזמן אינו מסתמך על עקרונות הכלכלה אלא על מה שראש הממשלה מעוניין בו - his master's voice.
1. הססמה החדשה של תומכי בנימין נתניה היא: "10,000 איש רוצים לבטל את הצבעתם של 2 מיליון". הכוונה כמובן למספר המפגינים נגד נתניהו בהשוואה למספר הקולות שקיבל הליכוד בבחירות האחרונות. נניח בצד את העובדה שמדובר בטיעון מספרי מופרך: מספר המפגינים מוגבל בשל תנאי המקום והזמן, בעוד מספר המצביעים אינו מוגבל. נתמקד בטענה עצמה, שהיא מסוכנת ביותר.
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...