הדיון בוועדת הכספים (יום א', 23.8.20) נעצר, וימשך לצורך הצבעות, כפוף להסכמות, בשעה 21:00. מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה), נעל את הדיון ואמר בסופו: "היה וכחול לבן והליכוד יגיעו להסכמות, נגיע להצבעות על החוק שהצענו כאן. היה ולא יגיעו כחול לבן והליכוד להסכמות - יכול להיות שנבשר לעם ישראל על בחירות".


בדיון הציגה הוועדה הצעה לפיה יקבע במסגרת הוראת קבע, כי חישוב התקציב ההמשכי של 1/12 ליתר חודשי השנה, יבוצע בתוספת הסכום של מדד המחירים לצרכן ושיעור הגידול באוכלוסייה בישראל בשנה האחרונה. זאת לצורך מתן מענים תקציביים לתוכניות שונות שהתקיימו בשנת 2019 ו"נתקעו" בשל העדר תקציב מעודכן. כמו-כן, הוצע בתיקון, כי במסגרת הוראת שעה, יקבע כי ממועד אישור הצעת התקציב על-ידי הממשלה לשנת 2020, (עוד בטרם אושר בידי הכנסת) החישוב של 1/12 יגזר מתוך סכום הצעת התקציב החדשה.

במסגרת התנגד יועמ"ש משרד האוצר התנגדות לתיקון להצעת החוק שהציעה ועדת הכספים בעקבות הדיון בשבוע שעבר. גם החשב הכללי והממונה על התקציבים הצביעו על בעייתיות בתוספת תקציבית בצורה שהוצעה.

אסי מסינג, יועמ"ש משרד האוצר: "ההצעה הזו כלל לא תואמה עם הממשלה, היא לא עברה ועדת שרים כמקובל, זה שונה לחלוטין מההצעה המקורית להארכת המועד. ההצעה היא לעשות תקציב בלי לקרוא לזה תקציב, היא קובעת שעד 3 בדצמבר 2020, הממשלה יכולה להגדיל את התקציב ההמשכי הקיים באיקס מסוים לפי קצב גידול האוכלוסייה, והאלטרנטיבה שהממשלה תגיש הצעת תקציב, ולפיה תפעל, גם אם תאושר בכנסת וגם אם לאו. המשמעות דה פקטו, שכרגע קובעים את מסגרת התקציב, הדבר הזה מנוגד לעיקרון חוק התקציב. עוקפים את הדבר הזה, ביצירת מנגנון חדש. מייצרים מתכונת של ייצור תקציב בפועל".

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק פינדרוס: "אני די המום, ברביעי קיימנו דיון, הייתה אמורה להיות הצבעה ביום רביעי במליאה, אם לא ההצגה של יו"ר האופוזיציה זה היה קורה. הסיכום היה שלאחר הדיון אתם תשבו עם יועמ"ש הוועדה ותגיעו לנוסחה מוסכמת עד היום, לא כולל שבת. היו מספיק שעות כדי להבהיר את העמדה שלכם. לבוא לפה היום ככה, זה קצת צורם לי. כל מי שהיה פה זוכר שזה היה הסיכום".

רוני חזקיהו, החשב הכללי, התייחס להקבלה שנעשתה בדיון, להליך אישור התקציב לשנת 2015, לעניין תוספת לתקציב המדינה: "המצב שונה מהותית מהמצב ב-2015, מעבר לעובדה שהיה אז תקציב שהוגש ורק לא אושר, המצב היה גם שהיה עודף לחשבת הכללית של לפחות כמה מיליארדים לעומת הצרכים. התקציב השנה ב-2020, הוא שונה במהות, כי הוא קצר בעשרות או לפחות בעשרה מיליארדים מהטייסים האוטומטים שיש בהסכמים. בניגוד לצרכים שמסתכמים ב-415 מיליארד, יש לנו 400 מיליארד. אם לא נותר תקציב, אין מה לפעול ולחלק משהו שלא נותר לחלוטין".

שאול מרידור, הממונה על התקציבים באוצר: "תקציב המשכי אומר שכל עוד הריבון לא נתן את ההיתר, אי-אפשר להוציא מעבר לכך. אנחנו מנסים למצוא פתרון לכל מיני בעיות, אבל זו מהות החוק. הדבר הנכון לעשות, זה להרחיב אותו במידה המינימלית האפשרית. כי בסופו של יום, הדבר שצריך לקרות הוא הגשת תקציב מדינה. זו דרך המלך. יש הרבה תלאות שהכסף יצטרך לעבור עד שהכסף ייצא, כי החוק אומר ייצא רק מה שחייב להוציא".

"אין ספק שהעלאה של הסכום, ייתן פתרון לדברים שהעלו פה, אבל לא ייתן פתרון לפרויקטים חדשים בתחבורה למשל. ברור שככל שהסכום גבוה יותר, אז ניתן לפתור יותר דברים, אבל צריך להבין שהמנגנון לא משתנה בחוק, גם אם תהייה הגדלה. זו המהות של חוק היסוד. אנחנו בגרעון די גבוה, ככל שיחליטו להגדיל את הגרעון, הוא יגדל. אין כוונה לממשלה להגדיל מיסים".

כרגע דנים הצדדים באפשרויות הגדלת התקציב, בהתחשב בכך שהחשב הכללי הוא שרשאי לתעדף תקציבים במסגרת החוק הקיים.

המפלגות החרדיות הודיעו הבוקר כי יתמכו בהצעת הפשרה המתגבשת בין מפלגות הליכוד וכחול לבן. "נציגי ש”ס ויהדות התורה יתמכו בהצעת הפשרה שמתגבשת בין הליכוד וכחול-לבן, על-פי חוק האוזר לדחייה של פיזור הכנסת, בסיכום על תקציב מאושר וחוק הסדרים בתוך תקופת הזמן שתסוכם בין הצדדים", נכתב בהודעה משותפת לשתי המפלגות. עוד נכתב כי על-פי המתווה המסתמן - שידחה את המועד הנדרש להגשת תקציב המדינה ב-100 ימים - עד לאישור התקציב ימשיכו משרדי הממשלה לפעול במתכונת תקציבית של 1/12 על-פי תקציב 2019, בתוספת אחוזית.

"חובה למנוע מערכת בחירות מיותרת ולפעול יחד למען אזרחי ישראל במאבק בקורונה ובשפעת לקראת החורף, ובמשבר הכלכלי הקשה הפוקד את ישראל", נמסר בהודעת ש"ס ויהדות התורה.