הנאמן בהקפאת ההליכים של אגודת קו-אופ ישראל, עו"ד איתי הס, מזהיר, כי היא עלולה לקרוס. הוא אומר זאת (1.10.20) בערעורו על החלטת המנהלים המיוחדים של רשת הקו-אופ, עו"ד שלמה נס ורו"ח חן ברדיצ'ב, לפיה תביעת החוב של האגודה שאישרו - 181 מיליון שקל - היא במעמד חוב נדחה ולא במעמד של חוב רגיל. לדבריו, דחיית ערעורו תגזור בפועל את הפסקת פעילותה של האגודה, מאחר שמשמעות הדבר תהיה שכל נכסיה שימשו לפירעון חובות החברה, ולא יוותרו לה נכסים להמשך קיומה.

הס אומר, בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים, כי חובה של חברת קו-אופ ישראל כלפי האגודה מורכב משלושה מרכיבים: חוב ערבות בסך 114 מיליון שקל, חוב שוטף בסך 51 מיליון שקל וחוב מותנה בסך 15 מיליון שקל. בנוגע לחוב הנובע מכך שהאגודה פרעה ותפרע כערבה את חובותיה של החברה, טוען הס, כי ההלכה הברורה היא שחוב זה חוסה תחת הוראות חוק הערבות ומקנה לאגודה זכות תחלוף וחזרה לחברה כנושה, וזאת מבלי שדיני החברות מצמצמים זכות זו. לפיכך, אין כל מקום להדחיה או לדיון בשאלת מעמד חוב זה, והוא נהנה מאותו מעמד של החוב העיקרי - דין רגיל. 

עוד נטען בערעור, כי באשר למרכיב החוב השוטף - הדחיית החוב של בעל מניות היא כלי חריג שיש לעשות בו שימוש בזהירות וצמצום, וכאשר מכלול הנסיבות מצביע על כך שבעל המניות עשה שימוש לרעה בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת. במקרה הנוכחי, ההפך הוא הנכון: האגודה נהגה כלפי החברה שבבעלותה וכלפי נושיה בהגינות גדולה בהרבה יותר מאשר בעל מניות סביר. הוא דוחה את הנימוק של נס וברדיצ'ב, לפיו החברה נוהלה במימון דק, באופן המצדיק את השימוש בחריג שבחוק החברות.

לדברי הס, האגודה התגייסה והעמידה סכומי כסף ניכרים על-מנת לנסות ולשקם את החברה, תוך שיפור מצבם של שאר הנושים ולא על חשבונם ומניעת קריסת החברה מוקדם יותר, ועל כן הדחיית חובה אינו צודק ופוגע שלא כדין בה ובחבריה. הוא גם מזהיר מפני יצירת תמריץ שלילי לבעלי מניות בכלל, ולפיו אם ייחלצו לעזרת החברה שבבעלותם אך זו תקרוס - ערבותם תמומש בלא יכולת להיפרע, ומקומם בקרב נושי החברה ייגרע ולא יוכלו להיפרע אפילו באופן פרופורציוני לשאר הנושים.