81,333 קטינים נדבקו בקורונה מאז שהגיע הנגיף לישראל בסוף פברואר 2020. 655 מתוכם נזקקו לאישפוז בבתי חולים, אולם רובם אושפזו במצב קל, אך 16 מן הקטינים אושפזו לאחר שסבלו מסינדרום PIMS, סיבוך שהתגלה אצל קטינים שחלו בקורונה אשר כולל פגיעה במערכת הלב.

את הנתונים הללו הציגה ד"ר דינה צימרמן, מנהלת המחלקה לאם ולילד במשרד הבריאות, בפני חברי הוועדה לזכויות הילד בכנסת. לדבריה, לא היו בארץ מקרי תמותה של קטינים עד כה, והנפטר הצעיר ביותר היה בן 19, אך בעולם היו מקרי פטירה של קטינים שחלקם אפילו לא היו עם מחלות רקע.

"עדיין יש להתייחס למחלה במלוא הרצינות, מה גם שכל יום מתגלים סיבוכים לטווח הארוך", ציינה. לדבריה, מלבד סינדרום PIMS, ייתכנו עוד סיבוכים כתוצאה מהמחלה שאנחנו עדיין לא יודעים עליהם. "אנו גם מתייחסים במלוא הרצינות לנגיף אצל קטינים, משם שבכל רמות הגילים של הקטינים, יותר ממחצית החולים לא גילו אף תסמין גם לאחר שחלו. היקף כזה של א-סימפטומטיים אומר שלא מספיק להגיד 'אם אתה חולה, אל תבוא', כי לרוב לא יודעים שחולים", אמרה.

ד"ר צימרמן הוסיפה כי ברור שיש להתייחס גם לצרכים הרגשיים-נפשיים של הילדים ובדיוק לשם כך יש את דסק החינוך במרכז השליטה של המשרד, אשר עומד בקשר עם משרדי החינוך, הרווחה, שירותי הפסיכולוגים הייעוציים והחינוכיים, נציגי הורים ועוד. אחת ההצעות שעלתה שם היא האפשרות שמורים יפגשו את התלמידים בקבוצות קטנות באוויר הפתוח, בדיוק כמענה לצרכים החברתיים רגשיים ולא בהכרח הלימודיים, אך כרגע הדבר תקוע בוויכוחים על גודל הקבוצה.

בהקשר זה, של הטיפול הנפשי בקטינים בתקופת הקורונה, עלתה בדיון טענה שלפיה השירות הפסיכולוגי הציבורי לא מסוגל לספק מענה לקטינים. "בשירות הפסיכולוגי חינוכי חסרים פסיכולוגים, והתקן של משרדי הבריאות והחינוך הוא פסיכולוג אחד לאלף ילדים וברור שזה לא מספיק, בטח לא לתהליכי האיתור של הילדים במצוקה. משרד הרווחה לא תמיד יכול להגיע לכל הילדים האלה ולכן השירות הפסיכולוגי החינוכי צריך להיכנס למקומות אלה יותר", אמרה תמר פרידלנדר, מפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורי. לטענתה, משרד הבריאות הפקיר את הילדים. "אין התייחסות לבעיות הרגשיות והנפשיות של התקופה, מתייחסים כאילו הם מקבלים מענה אבל לא נותנים. זה מתחיל מהרמה ההתפתחותית, שפחות ופחות פסיכולוגים נמצאים בשירותים ההתפתחותיים, יש תקינה מאוד נמוכה שם, ורק אלה עם בעיות מורכבות מקבלים מענה, ועד גיל שלוש ילדים עם בעיות התפתחויות רגילות לא באמת מקבלים מענה, ואז הן הולכות ומעמיקות. אני עובדת חלק מהזמן בראשל"צ שפעם הייתה שם מרפאה של משרד הבריאות שנסגרה, והיום יש שם מרפאה כלשהי של הכללית שמטופלת בחלק מהילדים וזמן המתנה שם לנער שזקוק לטיפול דחוף, חד-משמעית, עם מחשבות אובדניות, הוא קרוב לשנתיים, כרגע מקבלים נערים מינואר 2019 לטיפול", ציינה.