"גזרי הדין שנגזרו בעבר על עברייני מין במרחב הווירטואלי הושפעו לעתים לקולא גם מטעמים של 'הדרגתיות' אשר לנוכח התפשטות התופעה אינם מתאימים עוד". כך אומר (יום ה', 19.11.20) שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ. משמעות הדבר היא, שבית המשפט העליון מנחה את בתי המשפט המחוזיים להחמיר בענישה בעבירות אלו.

מינץ מזכיר פסיקה קודמת של בית המשפט העליון, לפיה למרות שעבירות אלו "אינן כוללות מרכיב של מגע פיזי בין הנאשם לקורבן, חומרתן רבה והן ראויות לעונשים חמורים". הוא גם שב ועומד על החומרה היתרה של עבירות מין וירטואליות: קלות הביצוע, הפגיעה בקורבנות רבים, האנונימיות של העבריין ועיוות תפיסת הקורבן בעיני העבריין. מינץ מוסיף:

"אותו מרחק בין העבריין לקורבן הוא אשר גם מהתל ומתעתע בנפגעי העבירה ומאפשר את הפגיעה בהם בסביבתם המוגנת ובהיעדר כל חשד מצדם לגבי זהות העבריין. לא סוד הוא כי בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש ברשתות החברתיות השונות. בפרט, חדרו רשתות אלה לעולמם של ילדים רבים צעירים מאוד בגילם, אשר חשופים במידה הולכת וגוברת לפוטנציאל לפגיעות מיניות. העובדה שהמעשים נעשים במרחב הווירטואלי אינה גורעת למרבה הצער מהנזקים הנפשיים הממשיים הנגרמים לנפגעי העבירה.

"...אפשרויות אלה גוררות עימן אלמנט מסוכן נוסף - תכיפות גבוהה של שימוש אכזרי בסחיטה ואיומים על-ידי עברייני מין אשר מטילים אימה על נפגעות העבירה ושוללים מהן הלכה למעשה את חרותן הבסיסית ביותר, את פרטיותן ואת כבודן. מאפיינים אלה, ובפרט הפגיעה בקטינים אשר זהותם האישית והמינית טרם התעצבה, מדגישים ביתר שאת את הצורך החברתי המהותי בהרתעת היחיד והרבים מביצוע עבירות מין בכלל ועבירות מן הסוג הנדון בפרט". בהקשר זה אומר מינץ, כי שוב אין מקום להחמרה הדרגתית בעונשיהם של עברייני מין אלו.

מינץ דחה את ערעורו של אדם שהודה בביצוע 18 עבירות מין ב-17 קטינות באמצעות ווטסאפ ואינסטגרם ונדון לשמונה שנות מאסר. ההודאה באה במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה על העונש, אשר נגזר בידי בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים אברהם אליקים, תמר נאות-פרי ורונית בש). בערעורו טען האיש בין היתר, כי יש להעלות רק עונשו חמור מן המקובל וכי יש להעלות רק בהדרגה את רף הענישה. השופטים יצחק עמית וענת ברון הסכימו עם מינץ. את המערער ייצגו עוה"ד תמי אולמן ושאדי סרוג'י, ואת המדינה - עו"ד מריה ציבלין.