מלצר. ביהמ"ש אינו חייב לדון [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
החובות: 80 מיליון שקל; ההצעה של פושט הרגל: 35,000 שקל |
אברהם מלכה חזר בו מהסכמה לשלם לנושיו עד 5 מיליון שקל והציע להגיע לסכום כולל של 270,000 שקל ● מלצר: בית המשפט המחוזי צדק כאשר סירב לדון בהצעה
אברהם מלכה, שהיה בעלים של מספר חברות בתחום הטקסטיל, ניסה לקבל צו הפטר מחובות של 80 מיליון שקל כנגד תשלום בסך 35,000 שקל, תוך התעלמות מעובדות שנתגלו ותוך שהוא אינו ממצה את כושר השתכרותו. כך קובע (יום ג', 24.11.20) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר.
מלכה הוכרז כפושט רגל בפברואר 2015, לאחר קריסת החברות שהיו בבעלות ושהוא ערב לחובותיהן. ביוני 2017 הגיש מלכה בקשה להפטר והציע להוסיף 35,000 שקל לקופת פשיטת הרגל, בה היו באותה עת 235,000 שקל. דהיינו: הסכום הכולל אמור היה להיות 0.03% מן החובות. בנובמבר 2017 הסכימו מלכה והנאמן בפשיטת הרגל, עו"ד ישראל שפלר, כי הוא יקבל הפטר אם ישלם עד 5 מיליון שקל במשך שש שנים (כלומר, 6% מהחובות). בית המשפט נתן למלכה צו הפטר מותנה.
לאחר מכן גילה שפלר, כי מלכה ממשיך להיות המנכ"ל של אחת החברות שהיו בבעלותו ואשר נמכרו לקבוצת גלובל ריטייל בשכר כפול מזה שקיבל לפני פשיטת הרגל. בעקבות דרישתו של שפלר פיטרה גלובל את מלכה - אשר בתגובה הודיע שאינו מוכן לקיים את צו ההפטר המותנה. באפריל 2019 הגיש מלכה בקשה חוזרת למתן הפטר וחזר על הצעתו המקורית - לשלם 35,000 שקל. שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, עירית וינברג-נוטוביץ, לא הסכימה לדון בבקשה ומלצר דחה את ערעורו של מלכה.
בקשתו של מלכה "מתעלמת לכאורה ממסכת האירועים שהתרחשה לאחר הגשת בקשת ההפטר הראשונה, ההליכים הנוגעים לצו ההפטר המותנה שניתן בהמשך ומהתובנות העולות מכל אלה לגבי פוטנציאל ההשתכרות של המערער. העמדה אותה הציג המערער בבקשה זו מבקשת אפוא לחזור אל נקודת ההתחלה - כאילו לא ניתנה בשלב כלשהו הסכמתו ל'מנגנון התעשרות', וכאילו הוא לא הראה במעשיו כי ביכולתו למצות את כושר ההשתכרות שלו, ולעמוד בצו התשלומים שנקבע בצו ההפטר המותנה", אומר מלצר.
חייב רשאי לבקש הפטר בכל עת, אך בית המשפט אינו חייב לדון בבקשה - מדגיש מלצר. על עניינו של מלכה הוא אומר: "על אף הסכמתם של הצדדים למתן צו הפטר מותנה הכולל 'מנגנון התעשרות' משמעותי, ועל אף שבית המשפט הביע כאמור במפורש עוד קודם לכן את דעתו כי הצעתו הראשונית של המערער איננה מספקת - שב עתה המערער לעמדתו המקורית והוא מתנגד לכל 'סעיף התעשרות' שייכלל במסגרת הפטר מותנה עתידי. יש בכך, אפוא, משום נסיגה אל מחוזות שאף המערער הסכים בעבר שלא לפעול לפיהם".
עוד מציין מלצר, כי מלכה אינו ממצה את כושר ההשתכרות שלו. הוא יכול להגיש בקשה חדשה, אשר תכלול "הצעה לצו תשלומים משמעותי יותר, בדומה למה שנעשה במסגרת צו ההפטר המותנה". השופטים נעם סולברג וג'ורג' קרא הסכימו עם מלצר. את מלכה ייצגו עוה"ד שולי גולדבלט ורהב עין-דר, שפלר ייצג את עצמו עם עו"ד רובין פיכטמן, ואת הכנ"ר ייצג עו"ד אסף ברקוביץ.
מלכה הוכרז כפושט רגל בפברואר 2015, לאחר קריסת החברות שהיו בבעלות ושהוא ערב לחובותיהן. ביוני 2017 הגיש מלכה בקשה להפטר והציע להוסיף 35,000 שקל לקופת פשיטת הרגל, בה היו באותה עת 235,000 שקל. דהיינו: הסכום הכולל אמור היה להיות 0.03% מן החובות. בנובמבר 2017 הסכימו מלכה והנאמן בפשיטת הרגל, עו"ד ישראל שפלר, כי הוא יקבל הפטר אם ישלם עד 5 מיליון שקל במשך שש שנים (כלומר, 6% מהחובות). בית המשפט נתן למלכה צו הפטר מותנה.
לאחר מכן גילה שפלר, כי מלכה ממשיך להיות המנכ"ל של אחת החברות שהיו בבעלותו ואשר נמכרו לקבוצת גלובל ריטייל בשכר כפול מזה שקיבל לפני פשיטת הרגל. בעקבות דרישתו של שפלר פיטרה גלובל את מלכה - אשר בתגובה הודיע שאינו מוכן לקיים את צו ההפטר המותנה. באפריל 2019 הגיש מלכה בקשה חוזרת למתן הפטר וחזר על הצעתו המקורית - לשלם 35,000 שקל. שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, עירית וינברג-נוטוביץ, לא הסכימה לדון בבקשה ומלצר דחה את ערעורו של מלכה.
בקשתו של מלכה "מתעלמת לכאורה ממסכת האירועים שהתרחשה לאחר הגשת בקשת ההפטר הראשונה, ההליכים הנוגעים לצו ההפטר המותנה שניתן בהמשך ומהתובנות העולות מכל אלה לגבי פוטנציאל ההשתכרות של המערער. העמדה אותה הציג המערער בבקשה זו מבקשת אפוא לחזור אל נקודת ההתחלה - כאילו לא ניתנה בשלב כלשהו הסכמתו ל'מנגנון התעשרות', וכאילו הוא לא הראה במעשיו כי ביכולתו למצות את כושר ההשתכרות שלו, ולעמוד בצו התשלומים שנקבע בצו ההפטר המותנה", אומר מלצר.
חייב רשאי לבקש הפטר בכל עת, אך בית המשפט אינו חייב לדון בבקשה - מדגיש מלצר. על עניינו של מלכה הוא אומר: "על אף הסכמתם של הצדדים למתן צו הפטר מותנה הכולל 'מנגנון התעשרות' משמעותי, ועל אף שבית המשפט הביע כאמור במפורש עוד קודם לכן את דעתו כי הצעתו הראשונית של המערער איננה מספקת - שב עתה המערער לעמדתו המקורית והוא מתנגד לכל 'סעיף התעשרות' שייכלל במסגרת הפטר מותנה עתידי. יש בכך, אפוא, משום נסיגה אל מחוזות שאף המערער הסכים בעבר שלא לפעול לפיהם".
עוד מציין מלצר, כי מלכה אינו ממצה את כושר ההשתכרות שלו. הוא יכול להגיש בקשה חדשה, אשר תכלול "הצעה לצו תשלומים משמעותי יותר, בדומה למה שנעשה במסגרת צו ההפטר המותנה". השופטים נעם סולברג וג'ורג' קרא הסכימו עם מלצר. את מלכה ייצגו עוה"ד שולי גולדבלט ורהב עין-דר, שפלר ייצג את עצמו עם עו"ד רובין פיכטמן, ואת הכנ"ר ייצג עו"ד אסף ברקוביץ.
|
|
ע"א 6528/19, אברהם מלכה נ' ישראל שפלר / פס"ד | |
|
בית המשפט לא ידון בהצעתו של פושט רגל לשלם 35,000 שקל כנגד חובות של 80 מיליון שקל
|
חנן מלצר, נעם סולברג, ג'ורג' קרא
●
בית המשפט העליון
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
|
|
|
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| החובות: 80 מיליון שקל; ההצעה של פושט הרגל: 35,000 שקל |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

