לפני חודש תמונת הקורונה משני עברי האוקיינוס האטלנטי הייתה עגומה באותה מידה. מספר החולים והמאושפזים זינק הן בארה"ב והן באירופה, ולאורך רוב הסתיו שיעורי התמותה בחלקים מאירופה היו גבוהים מאשר בארה"ב. אבל בתחילת השבוע השני של דצמבר, נראה שהתמונה משתנה – כותב אישאן ת'רור, בעל טור לענייני חוץ בוושינגטון פוסט.

הנשיא הנבחר ג'ו ביידן מייעד עורך דין, איש עסקים ושני אנשי רפואה לארבעת התפקידים הבכירים ביותר בממשלו בתחום המאבק בקורונה. כמו מינויים בכירים אחרים של ביידן, גם הפעם מדובר במי ששירתו בממשל אובמה, בני מיעוטים או יועצים ותיקים של ביידן.

כמה וכמה עובדות מפתח על הקורונה התבררו בשנה בה משתולל הנגיף ברחבי העולם. החשובה שבהן היא, כי קיים יחס ישיר בין הטלת מגבלות לבין שיעור התחלואה. בצורה הפשוטה ביותר, סגר מוביל לירידה בתחלואה והקלות מובילות לעלייה בה. זה ברור כשמש, עם נתונים חד-משמעיים בכל רחבי תבל. ואם מישהו לא סומך על הנתונים של הגויים, שיבדוק את שלנו: סגר הפסח הוביל לירידה, הקלות האביב הובילו לעלייה, סגר החגים הוביל לירידה, הקלות הסתיו הובילו לעלייה.

קבינט הקורונה אישר (יום ב', 7.12.20) הטלת סגר לילי בישראל מיום רביעי הקרוב ולמשך שלושה שבועות עד ל-2 בינואר. זאת, במסגרת הניסיונות לצמצם את תחלואת הקורונה. מטרת הסגר הלילי - מניעה של מפגשים חברתיים בימי חג החנוכה, בחג המולד ובתחילת השנה האזרחית.

בתחילת 2020 הייתה הרפואה הרחק מאחור בתחום השירות הדיגיטלי. 70% מבתי החולים בארה"ב עודם שולחים בפקס ובדואר את רוב המסמכים הנוגעים למטופליהם. כאשר היכתה הקורונה בספרד, לא יכלו בתי החולים במדינה להעביר ביניהם מידע בצורה אלקטרונית. אבל גם את זה משנה הקורונה, מדווח אקונומיסט. אל מול סגר וכאוס, רופאים אימצו את התקשורת האלקטרונית באופן שהיה מקובל במשך שנים בענפים אחרים. גם המטופלים מתרגלים לאבחון וטיפול מרחוק. חברות הזנק ליישומונים רפואיים וחברות ענק כמו אמזון, אפל וגוגל שואפות לספק שירותים בתחום.