אילוסטרציה
משרד התחבורה נדרש למחוק מיד מאגר תמונות רישיון |
בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה נמסר כי מאגר תמונות הרב-קו נמחק ● הממ"מ: יש שימוש במצלמות של רשויות שרכשו להן תוכנות ניתוח באופן עצמאי – זה מלמד על היכולת והרשות של כל גוף ציבורי לעשות כראות עיניו בנושא" ● המשטרה: "אין לנו את הזמן לחכות שהטכנולוגיה תיבדק"
|
||||||||||||||||
ועדת המדע והטכנולוגיה דנה (יום ג', 15.12.20) בהגנת הפרטיות וההשלכות של השימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים במרחב הציבורי. בדיון עלה כי הנושא אינו מוסדר, ובין היתר כי גופים רבים מחזיקים בתמונות של האזרחים ללא כל צורך. בדיון עלה גם הנושא של מאגר תמונות רשיונות הנהיגה של משרד התחבורה ויו"ר הוועדה ח"כ עינב קאבלה דרשה לקבל תשובות מידיות לשולחן הוועדה בנוגע למחיקת המאגר. משרד התחבורה הודיע שכבר מחק את מאגר תמונות הרב-קו ויעשה כן לגבי תמונות רשיונות הנהיגה, תוך דרישה למחיקתם גם אצל הגורמים הנוספים המחזיקים בתמונות, כדי שלא יתקיים 'מסלול עוקף פיקוח של נתונים ביומטריים'.
רועי גולדשמידט ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג לוועדה את הסיכונים והיתרונות באופן שבו אנחנו מנוטרים היום במרחב הציבורי. לדבריו, "יש משפחה גדולה של טכנולוגיות המאפשרות זיהוי פנים בזמן אמת על-ידי מערכת שאוספת את המידע ויודעת להשוות את התמונה למאגר קיים. תמצות וידאו לוקח דאטה של מצלמות רבות ממקומות שונים ומייצר מעקב לפי מאפיינים שאנו מעוניינים. בפועל עולה כי יש מקומות שנעשים שימושים משניים שלא לפי הצורך. כן יש אפליה אלגוריתמית שבה נמצאו קבוצות אתניות ואוכלוסיות שונות שלגביהן יש זיהוי מפלה ולא ממוקד. ממה שעלה בבדיקה שלנו, אנחנו רואים שיש שימוש במצלמות של רשויות שרכשו להן תוכנות ניתוח באופן עצמאי – זה מלמד על היכולת והרשות של כל גוף ציבורי לעשות כראות עיניו בנושא".
בנתונים שהציג גולדשמידט לוועדה, עולה כי בעיר ירושלים יש כ-1,000 מצלמות ובעיר תל אביב כ-1,200 מצלמות וכן כ-20 מצלמות גוף על פקחים ועוד שני רחפני צילום.
רועי פרידמן מהיחידה להזדהות ולשימושים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי, אמר בדיון: "יישומים ביומטריים אינם רק ביומטריה אלא כוללים אמצעים נוספים שמשמשים לזיהוי. הניטור במרחב הציבורי הציל דברים גדולים בעולם עד היום ושינה לגמרי את היכולת לפעול כנגד עבריינות. יש בעולם התחלה של אסדרה בנושא. בארה"ב יש הצעות חוק בנושא. ברמה מוניציפלית, יש ערים שאסרו על עובדי הרשות המקומית בזיהוי פנים. כוחות השיטור של ארה"ב הן פעמים רבות של העירייה והאיסור הזה מגביל גם אותם. באירופה התפרסם בתקשורת שהאיחוד האירופי שוקל איסור לביצוע שימוש בזיהוי פנים אך לאחר מכן זה נדחה. אין מדינה בעולם המוכרת לנו שיש בה כיום איסור גורף על שימוש זיהוי פנים במרחב הציבורי. צריך לדעת להפיק את התועלות ולהימנע מהסיכונים. מקווה שתימצא המסגרת הנכונה לדעת איפה להגביל באופן שלא ייפגע בשימוש הנכון והנצרך". במענה לשאלת ח"כ אנדרי קוזינוב בנוגע למחיקת תמונות רב קו וכדומה ממאגרי חברות התחבורה, אמר פרידמן כי במענה שהם קיבלו, מאגר הצילומים נמחק.
סגן ניצב גלעד בהט, ראש מדור חקירות במשטרה, אמר לוועדה: "למשטרה יש תכליות מאוד מוגדרות והן מניעת פשיעה וגילוין, חקירת עבירות. הטכנולוגיה מוסדרת באסדרה פנימית של המשטרה וגורמי חקיקה. הכל נעשה כפוף לאישורים מתאימים. אין יוזמות למערכת כזו או אחרת שלא מקבלת אישור לכך. בניסיון לעקוב אחר הפשיעה שעוברת לטכנולוגיות, אנחנו יודעים גם לזהות שם את הבעיות.
"ככל שהדברים נבחנים בבית המשפט, התקבלו הראיות, ובחיסיון, בית המשפט לא הסיר את החיסיון ובמקביל ראה בזה בית המשפט שהפעולה שלנו היא מידתית. בכל מערכת שלנו אנחנו בודקים שהיא תהיה לשימוש נכון: הכל מוסדר החל ממי עוקב ומתי, תיעוד בתוך המשטרה על מה שנעשה והרבה גופי אכיפה ובקרה שבתוך המשטר על-מנת לבדוק את זה. אין מה לעשות שלפעמים הטכנולוגיה מקדימה את החקיקה, ועל כן אנו דואגים מיוזמתנו שייבדקו על-ידי משרד המשפטים. אין לנו את הזמן לחכות שזה ייבדק".
אלון ליכטנשטיין, מנהל חטיבת הסייבר במשרד התחבורה, אמר בדבריו בתחילה כי יש התנגדות מצד כמה גופים וביניהם המשטרה למחיקת מאגר תמונות הרישיון שיש בידי המשרד. בהמשך דבריו ביקש לעדכן כי נאמר לו שכבר אין כעת כל התנגדות וימשיכו בהליך למחיקת התמונות. ליכטנשטיין לא נקב בזמן לביצוע המחיקה אך התבקש למסור לוועדה מועד. כמו-כן, עדכן שנקבע חובה לכל הגופים שקיבלו את המאגר ממשרד התחבורה למחוק את המאגר.
עו"ד גיל גן–מור מהאגודה לזכויות האזרח, אמר לוועדה כי "ללא כל הצדקה וללא כל ידיעת האזרחים, יש אפשרות למעקב אחרי כל הציבור ללא כל חסם ומניעה. יש כאן מעקב המוני בקנה מידה חסר תקדים ויש להיזהר שלא נהיה במציאות היסטורית מסוכנת. אנחנו יודעים שאחרי מידע של מיקומים של אנשים וליד מי ששהה, ניתן להפיק מכך פגיעה נרחבת בזכויות רבות של חופש הדת, חופש ההתארגנות, חופש ההפגנה וחופש הביטוי. עצם הידיעה שמישהו מנטר את הפעילות שלנו, זה עוצר לנו את החיים ופוגע בחופש הפעולה במדינה דמוקרטית. הטכנולוגיה הזאת אף מפלילה אנשים באופן שגוי כמו שפורסם על מעצר של בדטרויט. יש הטיה מובנת בזיהוי של שחורים על גבי לבנים וכן ממוצא שונה על פני האחר. הטכנולוגיה מתפשטת ואז פותחים בשאלות ועושים חקיקה נדרשת – זוהי פגיעה בחוקיות שהנושא לא מוסדר לפני שהוא פעיל. ככה נוצר מסלול עוקף בעייתי".
קאבלה: "השימוש בטכנולוגיות לזיהוי במרחב הציבורי, ובפרט לזיהוי פנים, מעלה שאלות לא פשוטות וכן עולה הבנה ברורה כי יש צורך להידרש לסוגיה ולהסדיר אותה כראוי. השילוב של השימושים השונים, זמינות הטכנולוגיות בשוק לזיהוי פנים ברמה גבוהה ומאגרי מידע שלא מספיק מוגנים, מייצרים סיכונים הולכים וגוברים. בצד התועלות השונות שיש לטכנולוגיה המתקדמת, הכרחי שהיו איזונים ובלמים, אחרת זכויות הפרט שלנו יעמדו בסכנה. אני קוראת לכל מי שעוסק בדבר בצד הממשלתי לדאוג לנושא ולפעול להסדרתו התקינה והכוללת. ובוודאי יש לוודא שמשרדי הממשלה והרשויות השונות ינהגו כראוי בכל הנוגע לטכנולוגיות זיהוי במרחב הציבורי. גם אם ניתנה הסכמה של אדם ויש הסדרה חוקית ברורה, צריך לוודא שהתמונה לא תשמש למטרה אחרת מזו שלשמה נלקחה וגם שהמידע הרגיש נשמר באופן מיטבי על-פי אמות מידה מחמירות.
לגבי משרד התחבורה, אמרה קאבלה: "ברור גם מהדיון כי אין כל סיבה לקיומו של מאגר תמונות רשיונות הנהיגה וגם שמענו כי נמחק מאגר הרב-קו, וטוב שכך. אני דורשת תשובה ברורה לגבי המועד בו תבוצע מחיקתו של מאגר תמונות הרשיונות וכן תשובה בנוגע לצילומים שמבצעות החברות המפעילות קווי תחבורה שונים ברגולציה של משרד התחבורה. מבקשת כי התשובה תימסר לוועדה לפני יום שני הקרוב כדי שאוכל לדווח על כך בהמשך לישיבה היום".
רועי גולדשמידט ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג לוועדה את הסיכונים והיתרונות באופן שבו אנחנו מנוטרים היום במרחב הציבורי. לדבריו, "יש משפחה גדולה של טכנולוגיות המאפשרות זיהוי פנים בזמן אמת על-ידי מערכת שאוספת את המידע ויודעת להשוות את התמונה למאגר קיים. תמצות וידאו לוקח דאטה של מצלמות רבות ממקומות שונים ומייצר מעקב לפי מאפיינים שאנו מעוניינים. בפועל עולה כי יש מקומות שנעשים שימושים משניים שלא לפי הצורך. כן יש אפליה אלגוריתמית שבה נמצאו קבוצות אתניות ואוכלוסיות שונות שלגביהן יש זיהוי מפלה ולא ממוקד. ממה שעלה בבדיקה שלנו, אנחנו רואים שיש שימוש במצלמות של רשויות שרכשו להן תוכנות ניתוח באופן עצמאי – זה מלמד על היכולת והרשות של כל גוף ציבורי לעשות כראות עיניו בנושא".
בנתונים שהציג גולדשמידט לוועדה, עולה כי בעיר ירושלים יש כ-1,000 מצלמות ובעיר תל אביב כ-1,200 מצלמות וכן כ-20 מצלמות גוף על פקחים ועוד שני רחפני צילום.
רועי פרידמן מהיחידה להזדהות ולשימושים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי, אמר בדיון: "יישומים ביומטריים אינם רק ביומטריה אלא כוללים אמצעים נוספים שמשמשים לזיהוי. הניטור במרחב הציבורי הציל דברים גדולים בעולם עד היום ושינה לגמרי את היכולת לפעול כנגד עבריינות. יש בעולם התחלה של אסדרה בנושא. בארה"ב יש הצעות חוק בנושא. ברמה מוניציפלית, יש ערים שאסרו על עובדי הרשות המקומית בזיהוי פנים. כוחות השיטור של ארה"ב הן פעמים רבות של העירייה והאיסור הזה מגביל גם אותם. באירופה התפרסם בתקשורת שהאיחוד האירופי שוקל איסור לביצוע שימוש בזיהוי פנים אך לאחר מכן זה נדחה. אין מדינה בעולם המוכרת לנו שיש בה כיום איסור גורף על שימוש זיהוי פנים במרחב הציבורי. צריך לדעת להפיק את התועלות ולהימנע מהסיכונים. מקווה שתימצא המסגרת הנכונה לדעת איפה להגביל באופן שלא ייפגע בשימוש הנכון והנצרך". במענה לשאלת ח"כ אנדרי קוזינוב בנוגע למחיקת תמונות רב קו וכדומה ממאגרי חברות התחבורה, אמר פרידמן כי במענה שהם קיבלו, מאגר הצילומים נמחק.
סגן ניצב גלעד בהט, ראש מדור חקירות במשטרה, אמר לוועדה: "למשטרה יש תכליות מאוד מוגדרות והן מניעת פשיעה וגילוין, חקירת עבירות. הטכנולוגיה מוסדרת באסדרה פנימית של המשטרה וגורמי חקיקה. הכל נעשה כפוף לאישורים מתאימים. אין יוזמות למערכת כזו או אחרת שלא מקבלת אישור לכך. בניסיון לעקוב אחר הפשיעה שעוברת לטכנולוגיות, אנחנו יודעים גם לזהות שם את הבעיות.
"ככל שהדברים נבחנים בבית המשפט, התקבלו הראיות, ובחיסיון, בית המשפט לא הסיר את החיסיון ובמקביל ראה בזה בית המשפט שהפעולה שלנו היא מידתית. בכל מערכת שלנו אנחנו בודקים שהיא תהיה לשימוש נכון: הכל מוסדר החל ממי עוקב ומתי, תיעוד בתוך המשטרה על מה שנעשה והרבה גופי אכיפה ובקרה שבתוך המשטר על-מנת לבדוק את זה. אין מה לעשות שלפעמים הטכנולוגיה מקדימה את החקיקה, ועל כן אנו דואגים מיוזמתנו שייבדקו על-ידי משרד המשפטים. אין לנו את הזמן לחכות שזה ייבדק".
אלון ליכטנשטיין, מנהל חטיבת הסייבר במשרד התחבורה, אמר בדבריו בתחילה כי יש התנגדות מצד כמה גופים וביניהם המשטרה למחיקת מאגר תמונות הרישיון שיש בידי המשרד. בהמשך דבריו ביקש לעדכן כי נאמר לו שכבר אין כעת כל התנגדות וימשיכו בהליך למחיקת התמונות. ליכטנשטיין לא נקב בזמן לביצוע המחיקה אך התבקש למסור לוועדה מועד. כמו-כן, עדכן שנקבע חובה לכל הגופים שקיבלו את המאגר ממשרד התחבורה למחוק את המאגר.
עו"ד גיל גן–מור מהאגודה לזכויות האזרח, אמר לוועדה כי "ללא כל הצדקה וללא כל ידיעת האזרחים, יש אפשרות למעקב אחרי כל הציבור ללא כל חסם ומניעה. יש כאן מעקב המוני בקנה מידה חסר תקדים ויש להיזהר שלא נהיה במציאות היסטורית מסוכנת. אנחנו יודעים שאחרי מידע של מיקומים של אנשים וליד מי ששהה, ניתן להפיק מכך פגיעה נרחבת בזכויות רבות של חופש הדת, חופש ההתארגנות, חופש ההפגנה וחופש הביטוי. עצם הידיעה שמישהו מנטר את הפעילות שלנו, זה עוצר לנו את החיים ופוגע בחופש הפעולה במדינה דמוקרטית. הטכנולוגיה הזאת אף מפלילה אנשים באופן שגוי כמו שפורסם על מעצר של בדטרויט. יש הטיה מובנת בזיהוי של שחורים על גבי לבנים וכן ממוצא שונה על פני האחר. הטכנולוגיה מתפשטת ואז פותחים בשאלות ועושים חקיקה נדרשת – זוהי פגיעה בחוקיות שהנושא לא מוסדר לפני שהוא פעיל. ככה נוצר מסלול עוקף בעייתי".
קאבלה: "השימוש בטכנולוגיות לזיהוי במרחב הציבורי, ובפרט לזיהוי פנים, מעלה שאלות לא פשוטות וכן עולה הבנה ברורה כי יש צורך להידרש לסוגיה ולהסדיר אותה כראוי. השילוב של השימושים השונים, זמינות הטכנולוגיות בשוק לזיהוי פנים ברמה גבוהה ומאגרי מידע שלא מספיק מוגנים, מייצרים סיכונים הולכים וגוברים. בצד התועלות השונות שיש לטכנולוגיה המתקדמת, הכרחי שהיו איזונים ובלמים, אחרת זכויות הפרט שלנו יעמדו בסכנה. אני קוראת לכל מי שעוסק בדבר בצד הממשלתי לדאוג לנושא ולפעול להסדרתו התקינה והכוללת. ובוודאי יש לוודא שמשרדי הממשלה והרשויות השונות ינהגו כראוי בכל הנוגע לטכנולוגיות זיהוי במרחב הציבורי. גם אם ניתנה הסכמה של אדם ויש הסדרה חוקית ברורה, צריך לוודא שהתמונה לא תשמש למטרה אחרת מזו שלשמה נלקחה וגם שהמידע הרגיש נשמר באופן מיטבי על-פי אמות מידה מחמירות.
לגבי משרד התחבורה, אמרה קאבלה: "ברור גם מהדיון כי אין כל סיבה לקיומו של מאגר תמונות רשיונות הנהיגה וגם שמענו כי נמחק מאגר הרב-קו, וטוב שכך. אני דורשת תשובה ברורה לגבי המועד בו תבוצע מחיקתו של מאגר תמונות הרשיונות וכן תשובה בנוגע לצילומים שמבצעות החברות המפעילות קווי תחבורה שונים ברגולציה של משרד התחבורה. מבקשת כי התשובה תימסר לוועדה לפני יום שני הקרוב כדי שאוכל לדווח על כך בהמשך לישיבה היום".
|
|
דוח מבקר המדינה - היבטים בהסדרת השימוש במאגרים ביומטריים / דוח שנתי 70 ב | |
|
בחודשים מרץ עד ספטמבר 2019 בדק משרד מבקר המדינה היבטים הנוגעים להסדרת השימוש במאגרים ביומטריים - סמכויות היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים שבמערך הסייבר הלאומי )היחידה או הממונה(, הפעלתם של מאגרים ביומטריים במגזר הממשלתי והפרטי והיעדר שימוש בתעודת הזהות החכמה. הביקורת נעשתה ביחידה, במשרד המשפטים - ברשות להגנת הפרטיות ובמחלקת ייעוץ וחקיקה, ברשות התקשוב הממשלתי - ביחידה להגנת הסייבר בממשלה )יחידת יה”ב( וביחידת ממשל זמין, ברשות האוכלוסין וההגירה, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר, בשירות התעסוקה הישראלי וברשות הארצית לתחבורה ציבורית (228 עמ)
|
מתניהו אנגלמן
●
מבקר המדינה
|
||
|
|
טכנולוגיה לזיהוי פנים במרחב הציבורי / מכתב פניה | |
|
השימוש ההולך וגובר בטכנולוגיה כה משמעותית ובעלת פוטנציאל לפגיעה קשה בחירויות הפרט על ידי רשויות השלטון בכלל, ורשויות אכיפת החוק בפרט מחייב דיון ציבורי פתוח, שקוף ורציני. הצעד הראשון וההכרחי לכך הוא שקיפות, ומכאן חשיבות הפיקוח הפרלמנטארי המתמשך על ידי הכנסת. (7 עמ')
|
גיל גן-מור
●
האגודה לזכויות האזרח בישראל
|
||
|
|
+דרכון ירוק - שבועיים אחרי החיסון
13:06 16/12/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
לא תהיה חובה בחוק להתחסן [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
שר הבריאות: "שבועיים אחרי המנה השנייה אדם יקבל דרכון ירוק שיפטור אותו מחובת בידוד ויאפשר כניסה למקומות שיהיו מוגבלים לאוכלוסיות אחרות" ▪ "לא נחסן בלי שיהיה לאנשים פתרון זמין מהמדינה אם יקרה משהו" ▪ ילדים עד גיל 16 ונשים הרות לא יתחסנו בשלב זה
לא תהיה חובה בחוק להתחסן [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
+איזנקוט לא יוכל להתמנות לשר בקרוב
12:39 16/12/20 | עידן יוסף
חוק שנתניהו וגדעון סער היו בין יוזמיו מאפשר לגדי איזנקוט להתמודד לכנסת, אבל מונע ממנו לכהן כשר יותר משנה אחרי תחילת כהונת הכנסת הבאה. זה מקטין את האטרקטיביות של כניסת איזנקוט, שכן הוא לא יוכל להיות מוצג כמועמד לשר ביטחון (הארץ).
+ועדת הכלכלה: רפורמת הסיבים - ב-1 בינואר
09:31 16/12/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
לירן אבישר בן חורין [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
בזק תמסור את אזורי הפריסה שלה עד יולי 2021 ותשלים פריסה בתוך 6 שנים ▪ יו"ר ועדת הכלכלה על אישור הרפורמה: מייחלים לה שנים רבות וזו תהיה ברכה לציבור ולכלכלה ▪ מנכ"ל משרד התקשורת: הרפורמה תשחרר את פריסת התשתיות במדינה ל-30 השנים הבאות
לירן אבישר בן חורין [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
+ליברמן לסער, בנט ולפיד:
"בואו נרוץ ברשימה אחת" 00:40 16/12/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
ליברמן. יורד בסקרים [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
"בואו נרוץ ברשימה אחת" 00:40 16/12/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
מבקש להקים גוש "ימין ציוני ליברלי" שיאחד כוחות מול גוש הליכוד והמפלגות החרדיות ▪ על השאלה מי יוביל את הרשימה כתב ליברמן במכתב פתוח: ״תנו הסכמה עקרונית ונקים מנגנון שיקבע״
ליברמן. יורד בסקרים [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+סקר: סער מזנק, בנט מתרסק
20:32 15/12/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
[צילום: מן הטלוויזיה]
גוש הימין (ללא ליברמן) מקבל 77 מושבים, אך ללא מפלגתו של סער אין לימין רוב והוא עומד על 56 בלבד ▪ ימינה ויש עתיד-תל"ם מתרסקות ל-13 מושבים ▪ כוחה של ישראל ביתנו נחלש
[צילום: מן הטלוויזיה]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| משרד התחבורה נדרש למחוק מיד מאגר תמונות רישיון |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

