ועדת הכלכלה: רפורמת הסיבים - ב-1 בינואר

ועדת הכלכלה אישרה (יום ד', 16.12.20) לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק התקשורת, שנועד לטפל בחסמים לפריסת רשת סיבים אופטיים. לפי התוכנית שהוצגה לוועדה, בזק תודיע למשרד על האזורים בהם אין בכוונתה לפרוס תשתית סיבים, ולצורך פריסה באזורים בהם בזק בחרה שלא לפרוס תשתית תוקם קרן במימון חברות התקשורת.

בפתח הדיון אתמול התייחס היו"ר יעקב מרגי לפיטורי ח"כ יועז הנדל מתפקיד שר התקשורת, ואמר: "גם אם הוא לא יהיה שר כשהחקיקה תסתיים, הוא זה שדחף להביא את הרפורמה לדיון בוועדה. הכל מבינים שצריך לפרוס רשת סיבים כמה שיותר מהר, ושלא יעז מאן דהוא לומר לכנסת לעצור. ככל שיבקשו מאתנו להאט כך נלחץ על דוושת הגז כמה שיותר מהר. אנחנו מברכים את שר התקשורת הנכנס, בני גנץ, ובטוחים שהוא יענה לבקשתנו להביא את החקיקה לגמר ביצוע".

לאחר אישור ההצעה בירך מרגי על הרפורמה ואמר כי אנחנו מייחלים לרפורמה הזו כבר שנים, והיא תהייה ברכה לציבור ולכלכלה. מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, ביקשה להודות לשר התקשורת היוצא הנדל, שלדבריה נלחם להביא את החקיקה לאישור, ואמרה: "במשך שנתיים אנחנו עובדים על החוק שצפוי לשחרר את פריסת התשתיות בישראל ל-30 השנים הבאות". אבישר בן-חורין הזכירה גם את שרי התקשורת הקודמים, ח"כ דוד אמסלם ואיוב קרא, שהיו גם הם שותפים למהלך.

ח"כ קרן ברק בירכה גם היא ואמרה כי אם יינתן תעדוף כלשהו ליישובים מסוימים, צריך לעשות זאת גם ביהודה ושומרון. ח"כ אנטאנס שחאדה ביקש לצמצם את הפערים גם מול החברה הערבים, ואמר כי הוא מקווה שהיישום יהיה שוויוני. ח"כ יצחק פינדרוס הוסיף כי לא בטוח שהחוק ימומש כלשונות, אך הוא ייתן דחיפה גם לבזק וגם לשאר החברות. מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, יורם הכהן, הודה גם הוא למשרד התקשורת ולוועדה ואמר כי העבודה סוגרת פער גדול מאוד, ולו היו סיבים אופטיים בתקופת הקורונה, בה חל גידול בתעבורת האינטרנט, השירות היה טוב יותר.

היום קיימה הוועדה דיון נוסף בסעיף שקבע כי בזק תצטרך להשלים את הפריסה באזורים שבחרה בתוך 5 שנים, לכל היותר, מהיום בו החלה להפעיל את הרשת בתשלום. סמנכ"ל הרגולציה של בזק, ארז חסדאי, התייחס לכך בישיבות הקודמות ואמר כי בשלוש וחצי השנים האחרונות השחילה בזק סיבים לבניינים, אך החלק המורכב הוא להתחיל לחבר. הוא הזהיר ממצב שבזק תחשוש שלא תעמוד ביעד של 5 שנים, ולכן החיבור הראשון יתעכב והדבר עלול להביא יותר נזק מתועלת.

בדיונים הקודמים סברו נציגי משרדי האוצר והתקשורת כי 5 שנים הן זמן סביר, וכי צריך לתת ודאות לבזק. היו"ר מרגי הציע בתחילה לתת לשר התקשורת אפשרות למתן הארכה בשנה נוספת, אולם כדי לתת ודאות לשוק סיכם היו"ר עם משרד התקשורת לאפשר דחייה בשנה, כך שהשלמת הפריסה של בזק באזורים שבחרה תבוצע תוך 6 שנים. אבישר בן-חורין אמרה כי המשרד מסכים לשינוי ומעדיף לקבוע מועד ברור, והוועדה אישרה זאת.

בדיונים הקודמים קיבלה הוועדה את הצעת מרגי, כי בזק תמסור את ההודעה למשרד התקשורת תוך 5 חודשים, עם אפשרות של שר התקשורת לתת לה הארכה של חודשיים נוספים, ולא תוך 5 שנים כפי שהוצע במקור. עוד אושר בתחילת השבוע, כי התעדוף שיכול השר לעשות, בשלוש השנים הראשונות, יעמוד על עד 15% מכספי הקרן ולא על עד 10% כפי שהציע משרד התקשורת.

בדיון אתמול אושרו סעיפים נוספים במסגרת ההצעה, בהם הסעיפים המגבילים את בזק בפריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ. היו"ר מרגי ביקש לדעת מדוע לא לאפשר לבזק להתמודד גם על אזורי התמרוץ. נציג האוצר, עמרי בן-חורין, השיב כי במצב כזה בזק עלולה שלא לפרוס גם באזורים כלכליים, ואז לזכות בהם במכרז ולקבל את כספי הפריסה מקופת התמרוץ.

סמנכ"ל כלכלה ורגולציה של בזק, ארז חסדאי, אמר כי בנושא זה יש לחברה מחלוקת עם משרד התקשורת והאוצר, והדרה של בזק תגרום לנזק. "ההחלטה היא פוגענית ומסכנת את השגת מטרת הרפורמה", אמר. עם זאת, הטענה לא התקבלה והסעיף אושר בהתאם לבקשת משרד התקשורת. עוד אושר עיצום כספי של פי 10 מהקבוע היום בחוק, שיוטל על חברות שיפרו את התיקונים.

כמו-כן, בדיון אתמול התנגדו ח"כ אימאן ח'טיב יאסין וח"כ אנטאנס שחאדה לחלק מהסעיפים. השניים ביקשו לוודא כי הפריסה לא תשאיר מאחור את היישובים הערבים וכי התעדוף יהיה לפי מדד סוציואקונומי של היישובים. עם זאת, הסעיפים אושרו ברוב קולות למרות התנגדותם.

על-מנת לוודא שפריסת הסיבים אכן תתקדם ותצא לפועל הוסיפה אתמול הוועדה סעיף נוסף, המחייב את משרד התקשורת לדווח לוועדת הכלכלה על ההתקדמות. לפי ההצעה שאושרה, שר התקשרות ידווח לוועדת הכלכלה בכל שנה במשך שש השנים הראשונות על התקדמות ביישום החוק, דיווח ראשון יימסר עד 1 בינואר 2022. כמו-כן ידווח השר על הסכומים שהצטברו בקופת התמרוץ, המכרזים שפרסמו, האזורים הגאוגרפיים שתועדפו והנימוקים לכך, דיווח ראשון יימסר עד 1 בינואר 2023. כן אושר כי ההצעה תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2021.