בשנת 2016 פעל אילן ישועה תקופה ממושכת להשיג ראיון עם בנימין פוטין, ובין היתר אמר לו ניר חפץ, כי הוא פועל לשכנע את שרה פוטין להסכים - עלה (יום ג', 4.5.21) בהמשך חקירתו הנגדית של מנכ"ל וואלה לשעבר.

סנגורו של שאול אלוביץ, ז'ק חן, תהה מדוע לא ביקש את סיועו של אלוביץ כאשר התקשה לקבל את הראיון; ישועה השיב, כי עדכן את אלוביץ. לטענת חן, ישועה ביקש את סיועו של רן ברץ - שהיה ראש מערך התקשורת בלשכת ראש הממשלה - לאחר ש"העלה לו מנחה" בדמות סיקור חיובי. ישועה אישר זאת. עוד אישר, כי כאשר ביקש מבועז סטמלבר לקבל את הראיון - הזכיר את הסיקור המוטה. לדבריו, הוא רצה "שלפחות ייצא משהו לוואלה מזה ולא רק לבזק. פה אני פונה לאנשים שאני מכיר".

לדברי ישועה, הוא פעל בתוך הפלטפורמה הקיימת. חן: "אתה הבנאי של הפלטפורמה הזאת. אתה יוזם, אתה עושה מניפולציות, אתה דורש מאנשים, אתה מפתה אנשים, אתה מעלה להם מנחה". ישועה: "הבנאים היו שאול ואיריס אלוביץ. הם רצו את זה מסיבות מאוד מסוימות. אני מתפקד בתוך זה". השופט משה בר-עם שאל האם הייתה מערכת של סחר חליפין, או שישועה לא היה מוכן לתת דבר בתמורה לראיון עם פוטין. ישועה: "יש מערכת של תן וקח". בר-עם: "אז זה לא בינארי. הדברים הללו נעשים, אולי עד גבול מסוים". ישועה: "נכון. זה חלק מהחיים של התקשורת, אבל במינונים אחרים [מאשר מול פוטין]".

כאשר עמד פוטין להתראיין בספטמבר 2016 לטל שלו, הפרשנית הפוליטית של וואלה, כתב לה ישועה שתהיה ממלכתית ו"שאם זה היה הדוב הייתי מת עכשיו". זאת, לאחר שאלוביץ כתב לו שהוא "מקווה שהראיון יהיה מוצלח..." (שלוש הנקודות במקור). בעדותו הסביר, כי לאחר המחלוקת העזה סביב הראיון עם דב גילהר ב-2013, הוא ידע מה צפוי ולכן ביקש מ-שלו "להיות רגועה" בניגוד לגילהר. בר-עם תהה האם ישועה ביקש את הראיון בידיעה מראש שיהיה מוטה. הוא השיב, כי רצה את הראיון מטעמי רייטינג וידע היטב מן העבר כיצד ייראה. שלו ידעה כיצד ידיעות קודמות שלה טופלו והיא הבינה היטב במה מדובר, הוסיף.

בסיום הדיון חזר חן לעדותו של ישועה בנוגע ללחצים הראשונים המופיעים בכתב האישום, בינואר 2013 - דרישה לפרסומים שליליים על אביו ורעייתו של נפתלי בנט. לדברי ישועה, "היה במערכת קרב של שלושה ימים סביב הדרישה לפרסם את הידיעה על גילת בנט. זה היה בעיני אבסורד, כאשר בשבת הייתי צריך לעסוק בידיעה על שמירת הכשרות שלה. בסוף זה לא עלה, למרות הלחץ של שאול, כי אנחנו לא הסכמנו". הבקשה להימנע מפרסום על אביו של בנט נמשכה לאחר מספר ימים בידי אנשי פוטין, הוסיף.

ב-14.1.13 כתב אלוביץ לישועה: "האם יש מה לעשות עם אוסף השטויות הזה?", בנוגע לענייני בנט. אבל - הגיב ישועה - לאחר שלושה ימים החלו הלחצים. לדבריו, זו הייתה הנקודה בה החלה ההתערבות הבלתי-סבירה של אלוביץ, תוך הפעלת לחצים כבדים מצידו לפרסם את הידיעה על גילת בנט. ישועה הקריא מסרים שקיבל מאלוביץ, כולל בשעות לילה מאוחרות, כדי להוכיח את טענתו.