נפטר יו"ר הנהלת יד ושם לשעבר, יצחק ארד

ד"ר יצחק ארד ("טולקה"), שהיה יו"ר יד ושם בשנים 1993-1972, הלך לעולמו (יום ה', 6.5.21) בגיל 95. ארד היה מחשובי הדור הראשון של חוקרי השואה, ומחקריו החשובים ביותר היו על מבצע ריינהרד (רצח יהדות פולין), השואה בברית המועצות ומחנות ההשמדה טרבלינקה, סוביבור ובלז'ץ. כמומחה המוביל בתחום זה, העיד ארד במשפט דמיאניוק על ההשמדה בטרבלינקה.

ארד נולד בשם יצחק רודניצקי בפולין (כיום ליטא) בנובמבר 1926. בנעוריו השתייך לתנועת נוער ציונית והתחנך בבתי ספר עבריים. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגורר עם משפחתו בוורשה. אחרי שלושה חודשים בעיר הכבושה הוא ואחותו התגנבו חזרה לשוויינצ'אן; הוריו נותרו בוורשה ונרצחו בשואה. במהלך המלחמה הצליח ארד להימלט מאקציה והתגנב לגטו בעירו שם שובץ לעבודה במחסן תחמושת. הוא החל להבריח נשק ולעזור בהקמתה של קבוצה מחתרתית בגטו.

בפברואר 1943 ברח ארד ליער הסמוך, שם הצטרף לפרטיזנים הסובייטיים. הוא השתתף בפשיטה פרטיזנית על גטו וילנה במטרה לחבור למנהיג המחתרת בווילנה, אבא קובנר. ארד נשאר עם הפרטיזנים עד סוף המלחמה, נלחם נגד הגרמנים ומשתפי הפעולה ביערות נארוץ' בבלרוס ובמזרח ליטא ועל כך עוטר באות פרטיזן דרגה א'.

בדצמבר 1945 עלה ארד לארץ ישראל בספינת המעפילים "חנה סנש". ארד שירת בצה"ל ובתפקידו האחרון היה קצין חינוך ראשי, אחריו פרש בשנת 1972 בדרגת תת-אלוף, וכאמור התמנה ליו"ר הנהלת יד ושם. תקופתו של ארד הייתה הגשר בין ייסוד יד ושם לבין כניסתו למאה ה-21, ובה התבסס מעמדו כאתר זכרון השואה וכמכון המחקר החשוב ביותר בעולם בתחום זה. ספרו האחרון, "זה קרה בפלנטה שלנו: מוסר ודילמות קיומיות בקרב יהודים במציאות השואה", פורסם בשנה שעברה.