ליפשיץ. הקל במתחם ובתוכו [צילום: בוצ'צ'ו]
|
|
השופט ליפשיץ הקל מדי בעונש |
יחיאל ליפשיץ, מן המחוזי בחיפה, גזר 7.5 שנות מאסר על אדם שהודה במעורבות בהריגה ● אלרון דוחה את נימוקיו של ליפשיץ להקלה; המדינה לא ערערה על קולת העונש
שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, יחיאל ליפשיץ, הקל ללא הצדקה בעונשו של אדם שהיה מעורב בהריגה - הן בקביעת מתחם הענישה והן בגזירת הדין בתוכו. כך קובע (יום ב', 10.5.21) שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון.
המערער היה מעורב בשוד מזוין של רכב, אשר הסתיים במותו של בעליו, אליהו דהן, מירי שותפיו למעשה. הוא הודה והורשע בסיוע להריגה, סיוע לחבילה חמורה בנסיבות מחמירות וגניבת רכב. המדינה ביקשה לקבוע את מתחם העונש על 12-8 שנות מאסר, אך ליפשיץ קבע אותו על חמש-עשר שנות מאסר. הוא גזר על האיש 7.5 שנות מאסר, למרות שלחובתו היו שתי הרשעות שאחת מהן דמתה למקרה הנוכחי. לדברי ליפשיץ, יש להתחשב בגילו של האיש (33), היותו אב לפעוטה, הודאתו, הבעת החרטה, עדויות האופי והעובדה שהיה שנתיים במעצר.
בדחותו את הערעור על חומרת העונש אומר אלרון, כי חלק מן הטענות מנוגדות להודאתו של הנאשם במסגרת ההסדר, ואחרות מנוגדות לשכל הישר. תפקידו באירוע היה חיוני והוא היה מודע לתוכנית העבריינית במלואה, ואילו טענתו לפיה כמסייע מעמדו היה זוטר - בטעות יסודה, שכן היא מתעלמת מן ההגדרה של "מסייע".
"בית המשפט המחוזי הקל עם המערער בקביעת מתחם עונש ההולם, במיוחד מאחר שקבע ובצדק כי לא הייתה מניעה לחרוג מהעונש המרבי לעבירת הסיוע להריגה, בהינתן ההרשעה בעבירות נוספות, הגם שמדובר באירוע אחד. זאת, לנוכח חומרת העבירות העיקריות והיותן חלק מתופעה רחבה של יישוב סכסוכים תוך שימוש בנשק חם", עובדות המקרה והסכמתו מראש של האיש שהמדינה תבקש עונש מינימלי של שמונה שנות מאסר.
לדעת אלרון, לא היה מקום להקל עוד יותר עם המערער, כפי שעשה ליפשיץ: "אין חולק שהודאת המערער חסכה זמן שיפוטי, אך ספק בעיני אם נכון היה לזקוף לזכותו שיתוף פעולה עם רשויות האכיפה לאור סירובו למסור פרטים כלשהם על-אודות האחרים, אשר עדיין מהלכים חופשי ולא נתנו את הדין על חלקם בפרשה מושא גזר דין זה.
"בנסיבות המקרה, קשה גם לייחס משקל משמעותי להיות המערער אב צעיר וטרי, לאחר שסייע להריגתו של מי שבאותה עת היה אב לארבעה - וכבר ציפה להולדת בנו החמישי. בהקשר זה, תסקיר נפגעי העבירה ומכתבה קורע-הלב של אלמנת המנוח מתארים את החלל המשמעותי שהותיר אחריו המנוח, שהיה דומיננטי ומשמעותי בכל תחומי החיים של ילדיו, ודאג לחיי משפחה תקינים, יציבים, ורציפים עבורם. אובדנו, אפוא, הוא חוויה טראומטית לארבעת הילדים הקטינים שזכו להכירו - והחמישי לא יזכה אפילו לכך. נכון יהיה לציין כי המערער אף לא טרח לשלם את הפיצוי הכספי אשר נפסק לחובתו, ושעליו היה לשלם לאלמנת המנוח וילדיו".
השופטים ניל הנדל ועופר גרוסקופף הסכימו עם אלרון. את המערער ייצגו עוה"ד אבי חימי, זוהר ארבל, שי שורר ואיתי כהן, ואת המדינה - עו"ד רוני זלושינסקי.
המערער היה מעורב בשוד מזוין של רכב, אשר הסתיים במותו של בעליו, אליהו דהן, מירי שותפיו למעשה. הוא הודה והורשע בסיוע להריגה, סיוע לחבילה חמורה בנסיבות מחמירות וגניבת רכב. המדינה ביקשה לקבוע את מתחם העונש על 12-8 שנות מאסר, אך ליפשיץ קבע אותו על חמש-עשר שנות מאסר. הוא גזר על האיש 7.5 שנות מאסר, למרות שלחובתו היו שתי הרשעות שאחת מהן דמתה למקרה הנוכחי. לדברי ליפשיץ, יש להתחשב בגילו של האיש (33), היותו אב לפעוטה, הודאתו, הבעת החרטה, עדויות האופי והעובדה שהיה שנתיים במעצר.
בדחותו את הערעור על חומרת העונש אומר אלרון, כי חלק מן הטענות מנוגדות להודאתו של הנאשם במסגרת ההסדר, ואחרות מנוגדות לשכל הישר. תפקידו באירוע היה חיוני והוא היה מודע לתוכנית העבריינית במלואה, ואילו טענתו לפיה כמסייע מעמדו היה זוטר - בטעות יסודה, שכן היא מתעלמת מן ההגדרה של "מסייע".
"בית המשפט המחוזי הקל עם המערער בקביעת מתחם עונש ההולם, במיוחד מאחר שקבע ובצדק כי לא הייתה מניעה לחרוג מהעונש המרבי לעבירת הסיוע להריגה, בהינתן ההרשעה בעבירות נוספות, הגם שמדובר באירוע אחד. זאת, לנוכח חומרת העבירות העיקריות והיותן חלק מתופעה רחבה של יישוב סכסוכים תוך שימוש בנשק חם", עובדות המקרה והסכמתו מראש של האיש שהמדינה תבקש עונש מינימלי של שמונה שנות מאסר.
לדעת אלרון, לא היה מקום להקל עוד יותר עם המערער, כפי שעשה ליפשיץ: "אין חולק שהודאת המערער חסכה זמן שיפוטי, אך ספק בעיני אם נכון היה לזקוף לזכותו שיתוף פעולה עם רשויות האכיפה לאור סירובו למסור פרטים כלשהם על-אודות האחרים, אשר עדיין מהלכים חופשי ולא נתנו את הדין על חלקם בפרשה מושא גזר דין זה.
"בנסיבות המקרה, קשה גם לייחס משקל משמעותי להיות המערער אב צעיר וטרי, לאחר שסייע להריגתו של מי שבאותה עת היה אב לארבעה - וכבר ציפה להולדת בנו החמישי. בהקשר זה, תסקיר נפגעי העבירה ומכתבה קורע-הלב של אלמנת המנוח מתארים את החלל המשמעותי שהותיר אחריו המנוח, שהיה דומיננטי ומשמעותי בכל תחומי החיים של ילדיו, ודאג לחיי משפחה תקינים, יציבים, ורציפים עבורם. אובדנו, אפוא, הוא חוויה טראומטית לארבעת הילדים הקטינים שזכו להכירו - והחמישי לא יזכה אפילו לכך. נכון יהיה לציין כי המערער אף לא טרח לשלם את הפיצוי הכספי אשר נפסק לחובתו, ושעליו היה לשלם לאלמנת המנוח וילדיו".
השופטים ניל הנדל ועופר גרוסקופף הסכימו עם אלרון. את המערער ייצגו עוה"ד אבי חימי, זוהר ארבל, שי שורר ואיתי כהן, ואת המדינה - עו"ד רוני זלושינסקי.
|
|
ע"פ 7881/20, פלוני נ' מדינת ישראל / פס"ד | |
|
דחיית ערעור על חומרת העונש של מעורב בהריגה; השופט המחוזי יחיאל ליפשיץ הקל עימו ללא הצדקה
|
יוסף אלרון, ניל הנדל, עופר גרוסקופף
●
בית המשפט העליון
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| השופט ליפשיץ הקל מדי בעונש |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

