|
אולמן. "איננה צד להליך" [צילום: אוניברסיטת חיפה]
|
|
|
|
|
יו"ר ועד מחוז חיפה בלשכת עורכי הדין, תמי אולמן, הגישה לבג"ץ עתירה חסרת בסיס ופגומה מיסודה מבחינת צורתה. כך עולה (24.5.21) מפסק דינו של שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג.
אולמן ביקשה מבית המשפט המחוזי בנצרת לייצג את מוחמד אבו-אל-כול, המואשם בנסיון רצח ועבירות נשק, במקומה של הסניגוריה הציבורית, בתיק המצוי לאחר סיום פרשת ההגנה. ההרכב, בראשותו של השופט אשר קולה, דחה את הבקשה לאחר שהתברר, כי אולמן לא תוכל לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו ושקבלת בקשתה תחייב לדחות את המשפט לחודש אוקטובר. אולמן עתרה לבג"ץ, בטענה שיש הצדקה להתערבות נדירה בהחלטת הביניים של המחוזי, שכן היא פוגעת בהגנתו של אבו-אל-כול הצפוי למאסר ממושך אם יורשע.
סולברג דחה על הסף את העתירה, בציינו שורה של פגמים בה. הראשון: אבו-אל-כול היה צריך לעתור בעצמו, שכן הוא הנפגע העיקרי מהחלטתו של קולה. "חרף רצונה של עו"ד אולמן לייצג את הנאשם, היא איננה צד להליך הפלילי, ההחלטות נוגעות לה בעקיפין בלבד, ועל כן, אין לשעות לעתירתה, המשקפת את עמדת הנאשם, מנקודת מבטה שלה", הוא אומר.
השני: "עו"ד אולמן מעלה טענות לפגיעה במוסד הסניגוריה הציבורית ובקופה הציבורית, אך זאת מבלי לצרף את הסניגוריה הציבורית לעתירה כמשיבה. בנסיבות, נדרש היה לצרפה כמשיבה לעתירה, בפרט מקום שבו נקבע כי הסניגוריה הציבורית תוסיף לייצג את הנאשם, למצער במועד ההוכחות הקרוב, כך שסוגיית הייצוג משליכה במישרין גם עליה. טעם זה, מצדיק גם הוא, כשלעצמו, את דחיית העתירה על הסף".
השלישי: "כלל ידוע הוא, כי החלטות ביניים בהליך פלילי אינן ניתנות לערעור, לבד מחריגים מסוימים שנקבעו בדין. על דרך הכלל, לא ניתן להסיג גבול זה אשר גבלו ראשונים, באמצעות הגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. פתח צר בלבד נותר למצבים נדירים ויוצאי דופן, שבהם נמצא כי החלטת הביניים ניתנה בחוסר סמכות, או כשהיא לוקה במידה קיצונית של שרירות. לניהול המשפט הפלילי במהירות וביעילות - חשיבות עליונה; הנאשם - יידע מה עלה בגורלו, המדינה - תחסוך משאבים יקרים, ולמתלונן - ירווח". אין המדובר במקרה נדיר שכזה, מדגיש סולברג. השופטים ענת ברון ועופר גרוסקופף הסכימו עם סולברג.