משבר האקלים עלול להשפיע לרעה על ביטחון ישראל

שינויי האקלים אינם פוסחים על ישראל - ההפך הוא הנכון. המזרח התיכון מאופיין בתור מוקֵדה (hotspot) של שינוי אקלים. כלומר, אזור שבו קצב השינויים ועוצמתם גבוהים ביחס למרבית האזורים בכדור-הארץ.

מסמך שחיבר מרכז המחקר והמידע של הכנסת מעלה כי שינויי האקלים הצפויים באזור המזרח התיכון מצריכים היערכות לא רק בישראל אלא גם אצל שכנותיה. יתרה מכך, הד"ר יהודה טרואן החוקר שחיבר את המסמך, מזהיר כי חוסר היערכות של מדינות במזרח התיכון לשינויים עלול לערער את היציבות האזורית ולהשפיע לרעה גם על בטחונה של ישראל.

עד סוף המאה הטמפרטורה עלולה לעלות ב-4 מעלות

דוח מחקר של השירות המטאורולוגי מצביע על שורה של שינויים אקלימיים ב-67 השנים שמ-1950 עד 2017, ובין השאר: עלייה של 1.4 מעלות צלזיוס בטמפרטורה הממוצעת; התרבות הימים והלילות החמים והתמעטות הימים והלילות הקרים. אשר למשקעים, נמצא כי ב-30 השנים האחרונות חלה ירידה במשקעים באגן ההיקוות של הכינרת ובחלקים של החוף והשפלה, ועלייה במשקעים באזורים אחרים, ובהם צפון הנגב ומישור החוף הדרומי. בחישוב כלל ארצי חלה ירידה של כ-25 מ"מ במשקעים ופחתו ימי הגשם, אם כי שינויים אלו אינם מובהקים מבחינה סטטיסטית (בשל התנודתיות הרבה ומיעוט יחסי של נקודות מדידה).

דוח נוסף של השירות המטאורולוגי נוגע למגמות השינוי בטמפרטורה עד שנת 2100. בהתבסס על מודלים אקלימיים, מחברי הדוח צופים כי שינויים שנצפו בתבניות האקלים בארץ יימשכו ואף יואצו בשנים הבאות. עד סוף 2100 צפוי שהטמפרטורה הממוצעת בישראל תוסיף עוד לעלות ב-1.5 מעלות בתרחיש האופטימי (צמצום פליטות עולמי), ובכ-4 מעלות בתרחיש הפסימי ("עסקים כרגיל"). אשר למשקעים, בשנים 2050-2021 צפויה הפחתה מתונה למדי של 7% במשקעים ביחס לשנים 1990-1961, אולם בשנים 2100-2071 חזויה הפחתה של 127 מ"מ גשם בממוצע - יותר מרבע מכמות הגשם השנתית הממוצעת.

נוסף על אלה, בים התיכון קצב התחממות מי הים, התמלחותם והחמצתם, וכן עליית כני הים הוא קצב חד ביחס למגמות העולמיות; בתוך כך, קיימת סכנה להצפה של אזורים מסוימים, פגיעה בתשתיות חופיות ופגיעה במגוון הביולוגי הימי".

את השינויים הצפויים בארץ מסכמת המנהלת להיערכות לשינויי האקלים שהוקמה לפי החלטת ממשלה בארבע מגמות מרכזיות, שעשויות כל אחת בתורה להשפיע על מגוון תחומים: חם יותר - עלייה בטמפרטורה; יבש יותר - עקב מגמות שינוי במשקעים: גבוה יותר - עלייה בגובה פני הים; קיצוני יותר - ובכלל זה עלייה במספר אירועי שיא של משקעים, שיטפונות, סחיפת קרקע והצפות ברחבי המדינה ובעיקר בערים.

מבדיקת מבקר המדינה, באזור בו נמצאות ישראל ושכנותיה אובדן התמ"ג עד שנת 2050 מוערך בטווח שבין 8.5% ל-27.5% - גבוה מן הממוצע העולמי. עם זאת, המבקר מצא כי "אף גוף ממשלתי כלכלי או גורם האמון על תחזיות מקרו-כלכליות בישראל לא ביצע... הערכה לאומית בנוגע לנזקים ולהשפעות של נזקי שינויי האקלים על המשק הישראלי".