אשת הרדיו והטלוויזיה דנה כוגן מתה בגיל 92

חלקה חדר משותף עם לאה גולדברג

דנה כוגן סיפרה כי כמו רבים מילדי האמנים שהוריהם לא היו רוב הזמן בבית בגלל עיסוקי הוריהם, כך גם הוריה נעדרו רוב הזמן מהבית. סיפרה דנה: "אני זוכרת שאת ארוחות הערב בשעות לפנות ערב אכלתי לרוב לבד בקפה כסית (עוד כשזה שכן ברחוב בן יהודה). מי שישב לידי בקפה כסית אלה היו ידידים או חברים של הורי, אמנים, סופרים ומשוררים שהכירו אותי ונהגו להתלוצץ עימי, לשאול לשלומי, ולייעץ לי בנושאים שונים כמו משפחה. בשנת 1935, כשעלתה לאה גולדברג לארץ, היא חלקה עם דנה חדר, והן גרו למשך תקופה של מספר חודשים באותו החדר, בדירה עם הוריה של דנה.

דנה למדה בכיתה א' בבית הספר בית חינוך א.ד. גורדון בתל אביב. בכיתה ב' עברה ללמוד בגימנסיה העברית "הרצליה", שם למדה עד כתה י"ב. בשנת 1947 לאחר סיום לימודיה בגימנסיה התגייסה דנה, במחתרת, לפלמ"ח יחד עם חבריה מתנועת הנוער "צופי גימנסיה הרצליה". דנה הייתה בהכשרת הצופים ד' (בית השיטה) עין גב. חברי ההכשרה המגויסת התאמנו ועבדו בקיבוץ בית השיטה והוצבו בפלוגה ד' ובהמשך בפלוגה א' בגדוד השלישי של חטיבת יפתח.

דנה שירתה כאלחוטאית וקשרית בחטיבה. בנוסף הייתה שדרית בתחנת רדיו מקומית של ההגנה "קול הגליל" שפעלה מרפת באיילת השחר ושידרה הודעות לתושבי האזור. יחד עם דנה ניהל את תחנת "קול הגליל" גיל אלדמע שניגן באקורדיון את אות הפתיחה של משדרי התחנה. השידור היה איכותי יחסית ושידורי התחנה נקלטו ברוב חלקי הארץ.

ממקימי קיבוץ פלמחים

בסוף המלחמה הקימה דנה עם חברי ההכשרה שלה את קיבוץ פלמחים. לאחר שנה וחצי, עזבה והלכה ללמוד הוראה ב"סמינר הקיבוצים". לאחר סיום לימודיה בסמינר נשלחה לעבוד כמורה ב"בית חינוך" בתל אביב. בשנת 1951, נישאה לשחקן "הקאמרי" נתן כוגן, ובשנת 1954 נולדה בתה הבכורה טלי-חמוטל. לאחר מספר שנים כמורה החליטה לפרוש מהוראה. תקופה מסוימת עבדה כעוזרת במאי בתאטרון הקאמרי עם הבמאים בונים וגרשון פלוטקין.

מפיקת תסכיתים ועורכת תוכניות בקול ישראל

ואז הגיעה לדנה הצעה מאשת הרדיו המיתולוגית לאה פורת לעבוד בקול ישראל. דנה החלה לעבוד ברדיו בקול ישראל במדור לספרות ובמדור הדרמה, שם הפיקה תסכיתים ותוכנית ספרות שבועית מדי יום שישי, ביוזמתה שודרה ברדיו התוכנית הקבועה "רגע של שיר" בה נקרא שיר עברי או שיר מתורגם לעברית על-ידי שחקנים ואמנים כאות סיום לשידורי הרדיו. בשנת 1962 נולדה לדנה בתה השנייה, איילת.

בשנת 1964 חנוך גיבתון היה מנהל קול ישראל ודובר על שידור טלוויזיה בארץ. מספר עובדי קול ישראל נשלחו מטעם קול ישראל להשתלמות בלימודי טלוויזיה, בימוי, הפקה ותסריטאות. דנה נשלחה לפריז להשתלמות בלימודי טלוויזיה אולם ימיה בפריז לא היו ארוכים. כעבור חודשים ספורים מגיע מסר ממשה חובב מנהל קול ישראל דאז והוא מודיע לה ומבקש שתחזור לארץ כי מקימים טלוויזיה לימודית.

כששבה לארץ הוזמנה להצטרף לצוות ההקמה של הטלוויזיה הלימודית, שקמה במחצית שנות ה-60. בטלוויזיה הלימודית שימשה דנה כוגן כבמאית ראשית ומפיקה. היא הפיקה וביימה תוכניות בבוטניקה ובזואולוגיה ועוד, הפיקה סידרה על סיפורים עבריים, וכמובן תוכניות ילדים למיניהן.

מנהלת מחלקת הדרמה בטלוויזיה הישראלית

כשהוקמה הטלוויזיה הישראלית בסוף שנות ה-60, הצטרפה לצוות עובדי הטלוויזיה כמפיקה ובמאית. בשנת 1972 הפיקה דנה לטלוויזיה סידרת ילדים שנקראת "אות, אות, אות". התוכניות עסקו באותיות הא-ב כשכול תוכנית מוקדשת לאות בא-ב, וכן הפיקה בתחילת שנות ה-70 את התוכנית "משחקצב" משדר שבועי לילדים והורים.

כמו-כן, הייתה מפיקה בכירה של תוכניות תרבות, אמנות ודרמה: "ליל העשרים" (סובול), "הו, הו יוליה" (קישון) ועוד. דנה כוגן כיהנה מספר שנים בתפקיד מנהלת מחלקת הדרמה בטלוויזיה הישראלית.

פרס איטליה לדרמה "לחם"

דנה אחראית בשיתוף אחרים לקידום ופיתוח תסריטים וסדרות טלוויזיה רבות ובניהן הסדרה "מישל עזרא ספרא ובניו" (עיבוד ובימוי ניסים דיין), ובשנת 1986 הפיקה את הדרמה "לחם", בביומו של הבמאי רם לוי שזכתה בשנה זו בתחרות היוקרתית של פרס איטליה כתוכנית הדוקומנטרית הטובה באירופה.

בשנת 1990, כמפיקה בכירה בטלוויזיה וכמנהלת מחלקת הדרמה, הפיקה דנה את "פסטיבל ישראל" (בהנחיית עודד קוטלר), "מצב הרוח" (בהנחיית ירון לונדון), ואת הדרמה "אהבות ביתניה" (מוטי לרנר-סלאווה צ'פלין). דנה יזמה והפיקה את סידרת הטלוויזיה "מר מאני" (א. ב. יהושע - רם לוי), והפיקה לטלוויזיה גם מחזות תיאטרון, בהם "הילד חולם" (חנוך לוין - רם לוי), "בוצ'ה" (יוסי בר-יוסף - רם לוי). ב-1997 פרשה לגמלאות.

ממקימי עמותת "אוהלי פלמ"ח"

בשנת 1988, הקימה עם חיים חפר ועם אחרים את עמותת 'אוהלי פלמ"ח' שמטרתה הייתה לתעד את הפלמ"ח בסרטים דוקומנטריים, סרטי תעודה על הפלמ"ח ומלחמת העצמאות, המאבק בבריטים, העפלה, ועוד. דנה הפיקה כ-18 סרטים בהם תיעדה את תולדות הפלמ"ח מהקמתו על-ידי יצחק שדה ועד פירוקו, כולל קרבות מלחמת העצמאות.

בתה של דנה היא איילת כוגן, מוזיקאית, מלחינה ומעבדת לתיאטרון קולנוע וטלוויזיה. נכדתה של דנה היא ענת כוגן זמרת ושחקנית תיאטרון.

מהמשפחה נמסר לי כי הלוויתה של דנה קוגן תתקיים ביום שני 8.11.21 בשעה שלוש אחה״צ, בבית הקברות נחלת יצחק בתל אביב.