שטיין. דברי ההסבר לחוק [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]
העליון מרחיב פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד תאגידים |
שטיין: נושה של תאגיד בכל סכום יכול לבקש לפתוח הליכי חדלות פירעון - בניגוד למינימום חובות המאפשר לתאגיד עצמו לבקש את ההליכים ● שב וקובע: אורגן של התאגיד יכול לערער בשמו על פתיחת ההליכים
נושה יכול לבקש לפתוח הליכי חדלות פרעון נגד תאגיד בגין כל סכום חוב שהוא - קובע (יום ב', 3.1.22) שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין. זאת, בניגוד לסכום המינימום של חובות בגינו יכול התאגיד עצמו לבקש לפתוח הליכים.
שטיין מצטט את סעיפים 2 ו-9 בחוק חדלות פירעון: "חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו... נושה של תאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם התאגיד נמצא בחדלות פירעון; הוכחת חדלות הפירעון של התאגיד יכול שתיעשה באמצעות חזקה מהחזקות שבסעיף 10".
אחת החזקות בסעיף 10 היא, שהתאגיד לא פרע חוב שסכומו עולה על 74,799.80 שקל בתנאים הקבועים בסעיף. אולם, מדגיש שטיין, זוהי רק אחת הדרכים להוכיח חדלות פירעון של תאגיד. אם הנושה יצליח להוכיח את חדלות הפירעון בכל דרך אחרת - די בכך כדי לעמוד בדרישות החוק וביכולתו להגיש בקשה לפתיחת הליכים. סכום המינימום נוגע למקרה בו התאגיד עצמו מבקש לפתוח את ההליכים.
הדבר עולה גם מדברי ההסבר לחוק, מצטט שטיין: "בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים אינה מותנית בקיומו של סך מזערי של חובות. זאת בניגוד לבקשת תאגיד לצו לפתיחת הליכים שבו קיים תנאי סף זה". ועוד נאמר שם: "סכום מינימום זה אינו מונע מנושים בעלי חובות נמוכים יותר להגיש בקשת חדלות פירעון שאינה מתבססת על חזקת חדלות הפירעון".
שטיין גם חוזר על פסיקה קודמת של בית המשפט העליון, לפיה אורגן של תאגיד יכול לערער בשם התאגיד על פתיחת הליכי חדלות פירעון, וזאת להבדיל מבעל מניות בתאגיד שאינו יכול לעשות זאת. בפסיקה הקודמת (משנת 2011) הוסבר ההבדל בכך, שבעל מניות אינו יכול בשגרה לנקוט הליכים במישרין הליכים בשם התאגיד, ולא ייתכן שדווקא בזמן חדלות פירעון תהיה לו אפשרות כזאת. לדעת שטיין, יש שתי סיבות נוספות לאבחנה זו. האחת: בלא מתן אפשרות ערעור לאורגן של החברה, לא יהיה מי שיוכל לערער על פתיחת ההליכים. השנייה: פתיחת ההליכים משפיעה במישרין גם על האורגנים של החברה, ולכן יש לאפשר להם לערער.
שטיין דחה על הסף את ערעורה של חברת ליאב יזמות וניהול פרויקטים על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת עירית וינברג-נוטוביץ) לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגדה. הוא גם דחה את עמדת הממונה על חדלות פירעון, אשר טען שאורגן של החברה אינו יכול לערער בשמה על פתיחת הליכים נגדה. החברה חויבה בתשלום הוצאות בסך 45,000 שקל. השופטים דוד מינץ ויעל וילנר הסכימו עם שטיין. את החברה ייצג עו"ד דורון אדירי, את הנושים ייצג עו"ד נתנאל משרקי, ואת הממונה - עו"ד רועי נירון.
שטיין מצטט את סעיפים 2 ו-9 בחוק חדלות פירעון: "חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו... נושה של תאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם התאגיד נמצא בחדלות פירעון; הוכחת חדלות הפירעון של התאגיד יכול שתיעשה באמצעות חזקה מהחזקות שבסעיף 10".
אחת החזקות בסעיף 10 היא, שהתאגיד לא פרע חוב שסכומו עולה על 74,799.80 שקל בתנאים הקבועים בסעיף. אולם, מדגיש שטיין, זוהי רק אחת הדרכים להוכיח חדלות פירעון של תאגיד. אם הנושה יצליח להוכיח את חדלות הפירעון בכל דרך אחרת - די בכך כדי לעמוד בדרישות החוק וביכולתו להגיש בקשה לפתיחת הליכים. סכום המינימום נוגע למקרה בו התאגיד עצמו מבקש לפתוח את ההליכים.
הדבר עולה גם מדברי ההסבר לחוק, מצטט שטיין: "בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים אינה מותנית בקיומו של סך מזערי של חובות. זאת בניגוד לבקשת תאגיד לצו לפתיחת הליכים שבו קיים תנאי סף זה". ועוד נאמר שם: "סכום מינימום זה אינו מונע מנושים בעלי חובות נמוכים יותר להגיש בקשת חדלות פירעון שאינה מתבססת על חזקת חדלות הפירעון".
שטיין גם חוזר על פסיקה קודמת של בית המשפט העליון, לפיה אורגן של תאגיד יכול לערער בשם התאגיד על פתיחת הליכי חדלות פירעון, וזאת להבדיל מבעל מניות בתאגיד שאינו יכול לעשות זאת. בפסיקה הקודמת (משנת 2011) הוסבר ההבדל בכך, שבעל מניות אינו יכול בשגרה לנקוט הליכים במישרין הליכים בשם התאגיד, ולא ייתכן שדווקא בזמן חדלות פירעון תהיה לו אפשרות כזאת. לדעת שטיין, יש שתי סיבות נוספות לאבחנה זו. האחת: בלא מתן אפשרות ערעור לאורגן של החברה, לא יהיה מי שיוכל לערער על פתיחת ההליכים. השנייה: פתיחת ההליכים משפיעה במישרין גם על האורגנים של החברה, ולכן יש לאפשר להם לערער.
שטיין דחה על הסף את ערעורה של חברת ליאב יזמות וניהול פרויקטים על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת עירית וינברג-נוטוביץ) לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגדה. הוא גם דחה את עמדת הממונה על חדלות פירעון, אשר טען שאורגן של החברה אינו יכול לערער בשמה על פתיחת הליכים נגדה. החברה חויבה בתשלום הוצאות בסך 45,000 שקל. השופטים דוד מינץ ויעל וילנר הסכימו עם שטיין. את החברה ייצג עו"ד דורון אדירי, את הנושים ייצג עו"ד נתנאל משרקי, ואת הממונה - עו"ד רועי נירון.
|
|
ע"א 7496/21, ליאב יזמות וניהול פרויקטים נ' י.מ האחים שמואלי ואח' / פס"ד | |
|
נושה של תאגיד יכול לבקש הליכי חדלות פירעון נגדו בגין חוב בכל סכום; אורגן של חברה יכול לערער בשמה נגד פתיחת הליכים
|
אלכס שטיין, דוד מינץ, יעל וילנר
●
בית המשפט העליון
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| העליון מרחיב פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד תאגידים |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

