נדחתה תביעת בעלת בניין נגד מלון וולדרוף-אסטוריה

שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה (יום ג', 1.2.22) תביעה בסך 7.6 מיליון שקל שהגישה יפה לוי-שמעוני, בטענה לנזקים שנגרמו לבניין שבבעלותה בעת בניית מלון וולדורף-אסטוריה בירושלים. התביעה הוגשה נגד חברת APC ירושלים, אשר הפכה את בניין פאלאס ברחוב אגרון למלון יוקרה.

לוי-שמעוני טענה, כי מאות מעובדי אתר הבנייה פלשו לבניין בשנים 2014-2007 וגרמו לה נזקים כבדים, בעיקר בשל אובדן דמי השכירות שיכלה לגבות בארבע קומותיו. בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט רפי יעקובי) דחה את התביעה בנימוק שהתיישנה. עמית קיבל את ערעורה של לוי-שמעוני בנקודה זו, באומרו שמדובר היה בנזק מתמשך מעבר לשנת 2007 - המועד בו לדברי לוי-שמעוני התגלה לה המתרחש. אולם, הוא דחה את התביעה לגופה לאחר שהחליט שלא להחזיר אותה למחוזי (בשל פרישתו של יעקובי ומשום שההתדיינות נמשכת מזה שמונה שנים).

עמית מציין תחילה, כי "ניתן היה לצפות כי בזמן אמת המערערת תשלח למשיבה עשרות מכתבי התראה זועמים ותנקוט הליכים משפטיים על-מנת למנוע את הפלישה ואת הסגת הגבול בבניין" - אך היא לא עשתה דבר. הוא דוחה את טענתה של לוי-שמעוני, לפיה בשל פערי הכוחות מול APC לא היה ביכולתה לנקוט הליכים נגדה. יתרה מזאת: ב-2009 חתמו הצדדים על הסכם לשיתוף פעולה מול רשויות התכנון, וגם בהזדמנות זו לא העלתה לוי-שמעוני את טענותיה.

ניתן היה לצפות לעשרות תמונות

עוד אומר עמית, כי אם אכן "מאות עובדים" מאתר הבנייה לנו בבניין - "הרי שניתן היה לצפות כי המערערת תציג עשרות תמונות של פועלים ישנים על הרצפה או על מזרנים בנכס. ברם, המערערת לא הביאה ראיה של ממש לטענה זו". ככל הנראה, לנו בו מדי פעם שוהים בלתי חוקיים, שלא הוכח כל קשר בינם לבין המלון. ניתן היה לצפות שהיא תשכור שומר שיבריח את אותם "מאות עובדים", אך גם זאת לא נעשה.

מדבריו של עמית עולה, כי התיאור העובדתי בתביעה לא היה נכון. "בניגוד לאמור בכתב התביעה ובתצהירי המערערת, התמונה המצטיירת היא, שהנכס היה נטוש ומוזנח עוד לפני שנת 2007... בשנים 2005-2004 היו לפחות שתי פריצות לנכס, וכבר אז, נגנבו עשרות מזגנים ומערכת המיזוג פורקה לחלוטין או כמעט לחלוטין... הנכס לא היה מאויש והמערערת נדרשה על-ידי חברת הביטוח להציב פלדלת בפתח הבניין". בשנת 2004 אף אמרה לוי-שמעוני לסוכן הביטוח שלה: "המבנה ריק, מה כבר יש לגנוב". הסוכן אף הצהיר, כי היא אמרה לו שאינה משכירה את הנכס משום שהיא "מצפה למכור את הנכס לאחר שיתקבלו עבורו זכויות בנייה משופרות ומוגדלות" עם הקמת המלונות הסמוכים.

לוי-שמעוני לא הוכיחה מה היו דמי השכירות שאיבדה, ועמית מסכם: "לפנינו תביעה שלא הובאו ראיות להוכחתה, לא במישור החבות ולא במישור הנזק. מטעם המערערת הוגש תצהיר שלה ושל בנה בלבד. המערערת לא הביאה ראיות מזמן אמת, ולא זימנה לעדות אפילו את השמאים והמהנדסים שערכו חוות דעת מטעמה במסגרת התביעה שהגישה כנגד מבטחתה". לוי-שמעוני חויבה בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. השופטים דפנה ברק-ארז ודוד מינץ הסכימו עם עמית. את לוי-שמעוני ייצגו עוה"ד מרדכי בייץ ושמואל אופן, ואת APC - עו"ד הלה פלג.