בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
ביטון, הנדל ואבישר [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
שר התקשורת הנדל בוועדת הכלכלה:
אם לא נעביר את החקיקה על הדואר נגיע לפשיטת רגל
יו"ר ועדת הכלכלה לשר התקשורת: "הוועדה בודקת כל פרט ברפורמה ותעביר אותה רק אם תהיה טובה לציבור" ● ח"כ אזולאי בנושא רפורמת הטלפונים הכשרים: "זה ייהרג ובל יעבור"; השר הנדל ענה: "אם תהיה תחרות בטלפונים הכשרים האזרח החרדי יקבל יותר, ואף ילד לא ייחשף לתוכן בניגוד לדעת ההורה"
ועדת הכלכלה שמעה הבוקר (יום ד', 9.2.22) את סקירתו של שר התקשורת יועז הנדל על פעילות משרדו. היו"ר מיכאל ביטון פתח את הדיון ואמר שעולם התקשורת הוא עולם דינאמי ומשתנה המשפיע כל כולם, וביקש התייחסות מהשר על פריסת תשתיות סלולר וסיבים בפריפריה ולהשפעה על עולם התוכן.
בנושא הדואר, אמר השר הנדל שאם לא תועבר החקיקה שנמצאת על שולחן הוועדה, הוא חושש שהדואר יגיע לסף פשיטת רגל בחודשים הקרובים ואזרחי ישראל יפגעו. בתגובה אמר היו"ר ביטון: "אי אפשר לזרוק סיסמאות של רפורמה בדואר בלי שהיא תפורה עד הסוף. הרפורמה צריכה לעזור לאזרחים והכנסת תבדוק אותה, תשנה ותבקר אותה. ראינו רפורמות ששיחקו אותה כאילו הן מהפכה כמו רפורמת הגז הטבעי שתגיע לכל מפעל ובסוף לא הגיע גז למפעלים בנהריה ולוד. אז אנחנו לא קונים אנחנו בודקים, ויש לבדוק כל פרט, כי אם רפורמת הדואר לא תהיה טובה לא נעביר אותה".
בנושא הטלפונים הכשרים, ח"כ אורי מקלב וח"כ ינון אזולאי הביעו את מחאתם נגד הרפורמה, כשח"כ אזולאי אמר שהרפורמה תהרג ובל תעבור. בתגובה, אמר השר הנדל. שאם תהיה תחרות בטלפונים הכשרים האזרח החרדי יקבל יותר, ואף ילד לא ייחשף לתוכן שההורה יחליט שהוא לא ייחשף אליו.
שר התקשורת אמר בדיון שהמשימה של המשרד היא לחבר את הישראלים באמצעות תשתיות תקשורת, כך שלכל אזרח תהיה גישה, והוסיף שבזכות העברת הרפורמה בוועדת הכלכלה, בהובלת ח"כ יעקב מרגי בעת שכיהן כיו"ר הוועדה, קפצנו מ-3% ל-50% בשיעור נגישות משקי בית לסיבים אופטיים בישראל נכון לשנת 2021. עוד הוסיף השר: "החברות הפסיקו להשקיע בתשתיות, ויצאנו בהחלטה על כך שהחברות צריכות להגיע ל-97% כיסוי קליטה עד פברואר 2023. במקרים שראשי רשויות וערים לא משתפים פעולה עם הקמת אנטנות, נגיע למקום ונסביר את עמדתנו. בנוסף, המשרד מנסה למצוא דרך להסדיר את השוק גם בתחום השידורים עם הפקות מקור באמצעות רגולציה נמוכה, כי אם לא נעביר חקיקה לא יהיה כלום, וכך גם ברשתות החברתיות ובשקיפות לגבי בוטים".
בנושא רפורמת התחרות בשירות הקו הכשר, אמר השר שמדובר ביעד מרכזי לשנת 2022, שיורכב מיצירת שקיפות בתחום החסימות, כשאם חברה שמספקת טלפון כשר תרצה לחסום חברה, היא תוכל אבל היא תצטרך להיות שקופה לגבי זה. בנוסף, התייחס השר לנושא הייבוא והמכירה של הטלפונים הכשרים ואמר שיש לפתוח את השוק כך שלא תהיה רק קבוצה אחת שתייבא ותמכור. השר הדגיש שזה מעורר הרבה עניין תקשורתי, אבל לא מהווה את הליבה של המשרד.
ח"כ אורי מקלב התייחס לנושא ואמר: "רוב השיח בחברה החרדית הוא על שר התקשורת ועל הגזרות העתידיות. אין לזה שום הצדקה. לא מבחינה רגולטורית ממשלתית וגם לא מהבחינה האישית. כל אחד שרוצה להשתמש בתקשורת ישנה יותר ובמכשיר שהוא לא טלפון חכם עושה את זה מרצון ואיש לא מכריח אותו. אתה הולך להקשות את החיים להורים ולילדים. הרבנים והאדמו"רים הכי מכובדים ביזו את עצמם ובאו ללשכה שלך כדי לדון בנושא וביקשו שתיתין להם את החופש להתנהל".
ח"כ ינון אזולאי הביע את כאבו גם כן ואמר "לכולנו אכפת מהחינוך לילדים שלנו ואיש לא רוצה שהילד ייחשף למראות שבאינטרנט ולהפקרות. שמנו גבולות כדי שזה לא יקרה. זאת מלחמה שיש לקדש עליה את כל מה שחשוב בחיים ואני לא אסכים שיגעו בחינוך של הילדים שלי. תראו מה משתולל בפורנוגרפיה ובאינטרנט ולמה לילדים קטנים נחשפים, אתם רוצים שגם הילדים שלי יהיו ככה? ייהרג ובל יעבור".
ח"כ לימור מגן תלם שאלה את השר לגבי הפיקוח על הרשתות החברתיות וביקשה לדעת מתי היא תקרה. ח"כ מרגי התייחס לנושא הדואר והסיבים: "יש הרבה דברים טובים שנעשים אך גם יש פופוליזם וכוחות כלכלים אינטרסנטיים, ולדואר כמו שהוא היום אין הצדקה. בנושא הסיבים, החשש שלי שהדברים יגררו, וצריך לראות איך מושגים את החברות החזקות למרכז החדר כדי שלא תהיה סיבה לחכות 10 שנים עד לסיום פריסת הסיבים".
ח"כ משה ארבל התייחס גם כן לרפורמה המיועדת בדואר ודיבר על הספקים המפעילים את חלק מסניפי הדואר, כשלטענתו מדובר "בחוליה הכי פגיעה ברפורמה הנמצאת בחוסר ודאות מוחלט". ח"כ מופיד מרעי התייחס לבעיית התשתיות והאינטרנט בישובים שאינם יהודיים וביקש להאיץ את התוכניות. ח"כ אוסמה סעדי התייחס גם הוא לבעיות התקשורת ביישובים הערביים וביקש לחזק את התשתיות ולצאת במסע הסברה בשפה הערבית יחד עם ראשי המועצות הערביות כדי למנוע פחד מאנטנות ולשפר את הקליטה. ח"כ אמילי מואטי התייחסה ליצירה המקומית וביקשה לדעת מהשר מהם לוחות הזמנים לפרסום תזכיר החוק שהוכן בעקבות מסקנות ועדת פולקמן, והאם חברות הסטרימינג ישלמו על תכנים והפקות מקור שהן משדרות.
מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, איתמר אביטן, פנה אל השר ואמר "זה נכון שיש 5,000 עובדי דואר אבל יש גם 6,000 יוצרים ועובדים וגם לנו יש משפחות וילדים וגף אנחנו צריכים לאכול. יש ירידה של 30-40 מיליון שקל בהשקעה בתוכן ישראלי, כשיס מעבירים את המנויים שלהם לאינטרנט בצורה מטורפת ובורחת מהרגולציה זה נזק אדיר ואין אכיפה. תתנו פלסטר או עזרה ראשונה שתעזור לנו לצלוח את השנה הנוכחית, כמו שעזרתם לקשת ורשת. בסוף היוצרים יברחו לארה"ב, העובדים יחפשו עבודה אחרת ולא תישאר תעשיה". נציג ארגון התסריטאים ליאור תמם התייחס לנושא גם כן וקרא לשר לזרז את הדברים ככל הניתן כי מתקיימת פגיעה תרבותית משמעותית בשנים האחרונות.
נציגת לובי 99, זוהר אלטמן, התייחסה לרפורמת השידורים ואמרה שהתערבות בעלי השליטה בתכנים לא הוכרעה, וביקשה לעגן בחוק מנגנוני הגנה שיבטיחו לחברות החדשות עצמאות מפני בעלי השליטה.
לקראת סוף הדיון פנה השר להשיב על השאלות שעלו, ובירך את וועדת הכלכלה שמנהלת בקרה וביקורת על משרדים ממשלתיים ומעלה נושאים שעל סדר היום. בסוגיית קליטת התקשורת, אמר השר שהם בתהליך של שכנוע והקמת אנטנות ברשויות שהתנגדו בעבר, והמשרד מתכוון לצאת בהליך מיפוי וכיסוי באמצעות ציוד מיוחד כדי למפות את הקליטה בכל רחבי הארץ. עוד הוסיף השר כי שרי התקשורת נמנעו במשך שנים מלהטיל עיצומים כספיים על החברות בשל היעדר כיסוי, ובכוונתו לשנות זאת. "כדאי שהחברות יעשו זאת בעצמן אחרת משרד התקשורת יטיל עיצומים", אמר.
באשר להשקעה ביצירה הישראלית וקידום רפורמת פולקמן אמר השר כי יש כוונה לחייב את חברות הסטרימינג להשקיע בתוכן. "הנהלת נטפליקס היו אצלי, הם טסו במיוחד, ואני מקווה שנגיע להבנות על השקעת חברות הסטרימינג בהפקות מקור", אמר. מנכ"לית המשרד, לירן אבישר בן-חורין, העריכה כי תזכיר הצעת החוק להסדרת השידורים יפורסם במהלך הרבעון השלישי של השנה.
בנושא הטלפונים הכשרים, אמר השר: "לתקשורת החרדית יש רבדים שונים אבל יש גם תקשורת חרדית בעלת אינטרס שמייצגת עסקים. הם לא מגיעים אלי כעיתונאים אלא מגיעים כדי להציג אג'נדה ולייצג חברות ובעלי הוון. איש לא מנסה להכניס תכנים למי שלא רוצה בהם, וכל אדם שירצה להתנתק מהאינטרנט כך יהיה. מה שאני מתנגד אליו זה מונופול. יש אלימות גדולה נגד חנויות במגזר החרדי וכאלה שהרגישו שלא נותנים להם תחרות, וכשיש מונופול יש סיאוב, ואני רוצה חוק וסדר בכל מקום. אם תהיה תחרות בטלפונים הכשרים האזרח החרדי יקבל יותר, ואף ילד לא ייחשף לתוכן שההורה יחליט שהוא לא ייחשף אליו".
היו"ר ביטון סיכם את הדיון ואמר "ניכר שבשנה האחרונה יש קצב של ביצוע רפורמות עם התייחסויות לכל הבעיות וכשלי השוק בעולם התקשורת המשתנה. תחום הסלולר לא במצב טוב ובעיות הקליטה הן בכל מקום. האסטרטגיה שלכם להגביר את פריסת האנטנות נכונה אבל לא מספיקה ויש להפעיל את אכיפה וענישה כי מי שלא משלם כסף לא מתייחס ברצינות לנושא. לגבי תזכיר חוק רפורמת התכנים אנחנו מצפים שזה יעמוד בראש סדר העדיפות שכן הנושא פוגע באזרחים וגם בעובדי התחום. חוק הדואר מונח לפנינו ונתנו לו עדיפות -אם תביאו פתרונות לסעיפים הבעייתיים תנוח נוכל לסיים את החוק במהרה. לגבי הטלפונים הכשרים, חברי כנסת דיברו מדם לבם שהדבר חשוב להם, ולגיטימי שיהיה ציבור שירצה לחסוך את זה לילדיו. ידיכם עמוסות אבל ניכר שאתם נמרצים ועובדים ואנחנו נהיה לצדכם. תביאו רפורמות טובות ותמצאו אותנו נחושים".
ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה: הארכת תקופת ההתיישנות להגשת תובענה אזרחית בשל עבירות מין ▪ הארכת תקופת ההתיישנות לא תוגבל רק לתביעה כנגד הפוגע אלא תחול גם כנגד צד ג' שהתרשל או הסתיר את הפגיעה
מיכל רוזין וגלעד קריב [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק אחריות קבלן שיפוצים, התשפ"ב-2021 של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. 50 חברי כנסת תמכו לעומת 44 שהתנגדו וההצעה תועבר לוועדת הכלכלה.
מוצע בה לקבוע כי מבצע עבודות שיפוצים בתשלום יהיה אחראי במשך תקופת אחריות של שנה לפחות לכל אי-התאמה בעבודתו או בטובין שסיפק. עוד מוצע כי הסכם לביצוע עבודות שיפוצים ייערך בכתב, וכי אם אי-ההתאמה שהתגלתה ניתנת לתיקון, מבצע עבודות השיפוצים יתקנה בתוך זמן סביר.
מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק חיבור בתים בהתיישבות הצעירה לחשמל, התשפ"ב-2021 של חבר הכנסת יריב לוין כאשר 48 חברי כנסת תמכו לעומת 59 שהתנגדו. מוצע בה כי חברת החשמל תחבר את השכונות והיישובים בהתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון לרשת החשמל, ותקים לשם כך את התשתיות הנדרשות.
ח"כ לוין: "ביקרתי במאהל של ההתיישבות הצעירה. 20,000 ישראלים שעושים מילואים, משלמים מיסים, חיים בלי אספקת מים וחשמל נורמלית, רק בגלל הססנות של הממשלה. נמאס להם מהבטחות הסרק של ראש הממשלה. הם אינם אזרחים סוג ב'. אשרו להם כבר היום חיבור חשמל".
השר מתן כהנא השיב בשם הממשלה: "האירוניה מתהפכת בקברה. אין דבר שמפחיד את הליכוד - יותר מאשר הסדרת ההתיישבות הצעירה. כל התקדמות במה שקשור בהתיישבות הצעירה תהיה מבחינת הליכוד אסון פוליטי. לכן מה שאתם רוצים כאן זה לעשות הכל כדי למנוע כל התקדמות בהסדרת ההתיישבות הצעירה. אתם הרי יודעים היטב שהדרך לטפל בנושא ההומניטרי הזה עוברת דרך חיבור חוק החשמל על-ידי צו אלוף, ולא באמצעות הצעות חוק מטרילות".
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון - חובת יידוע נפגעי עבירה בדבר זכויותיהם), התשפ"א-2021 של חבר הכנסת גלעד קריב, אליה הוצמדה הצבעה של ח"כ אבתיסאם מראענה. 53 חברי כנסת תמכו לעומת 44 שהתנגדו וההצעה תועבר לוועדת הכנסת.
מוצע בה לקבוע חובת יידוע ביחס לנפגעי עבירה בדבר זכויותיהם בכתב ובעל פה ובשפה שמובנת להם.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם (תיקון - שינוי מועד יום ציון פועלם של אסירי ציון וקביעת פעולות לציונו), התשפ"א-2021 של חברי הכנסת אלכס קושניר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי. 20 חברי כנסת תמכו בהצעה מול 2 מנגדים והיא תועבר לוועדת הכנסת.
מוצע בה לשנות את מועד ציון פועלם של אסירי ציון הקבוע בחוק, כך שבמקום שיחול ביום ה' בתמוז בכל שנה, הוא יחול ביום י"א בסיון שהוא היום שבו אירע "מבצע חתונה". שינוי המועד נובע מהעובדה שהוא חל לאחר סיום שנת הלימודים ובתקופה בה רבים מהתושבים נמצאים בחופשה שנתית, ולכן כמעט ואינו מצוין.
בנוסף, מוצע לקבוע בחוק פעולות מיוחדות לציון יום ציון פועלם של אסירי ציון, כך שיצוין, בין היתר בדיון בכנסת, בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בישיבת ממשלה, בבית הנשיא, במערכת החינוך, בצבא הגנה לישראל ובמשטרת ישראל.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון - הרחבת סמכות בית המשפט בנושא קטינים), התשפ"ב-2021 של חברת הכנסת מירב בן ארי, והצעה דומה של ח"כ עידית סילמן. 23 חברי כנסת תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הכנסת.
מוצע בה לאפשר לבית המשפט להטיל מגבלות על עבריין מין קטין שהושם במעון פתוח, בדבר מקום מגוריו, עבודתו או לימודיו אם אלו מצויים בסמוך למקום המגורים, העבודה או הלימודים של נפגע העבירה.
איתן פרנס ציין: "ישנה סטייה חמורה בין המציאות לבין הנתונים המוצגים לכנסת" הזהיר: "לא מתכננים תחנות כוח של גז טבעי וחוסמים את האנרגיה המתחדשת ▪ רשות החשמל תספק ארכה יזמי האנרגיה המתחדשת נוכח העיכובים שיצר האומיקרון
היו"ר קושניר. יפעל להכניס את הנושא בחוק ההסדרים הבא [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
מליאת הכנסת אישרה (יום ד') בקריאה טרומית את הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור נהיגת שטח בדרך שאינה דרך ייעודית לנסיעת שטח), התשפ"א-2021 של חברי הכנסת רם בן ברק, רם שפע, אופיר סופר. 17 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הכנסת. מוצע לאסור נהיגה באופנוע, טרקטורון או רכב שטח בדרך שאינה ייעודית לנסיעת שטח.
הצעת החוק של חה"כ לימור מגן תלם, עברה קריאה טרומית בכנסת ותגיע להמשך דיון בוועדת הבריאות של הכנסת לקראת קריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק מתקנת את חוק הפוטושופ משנת 2012 ומעניקה לו שיניים באמצעות סנקציות כלכליות כנגד פרסום תמונות שבוצעו בהן הצרת היקפים בתוכנות ריטוש ללא הבהרה על כך. מפרסמים שלא יכללו הבהרה בגוף המודעה ייקנסו בעשרות עד מאות אלפי שקלים.
מליאת הכנסת אישרה (יום ד') בקריאה טרומית את הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון - פעוט עם מוגבלות שטרם מלאו לו שישה חודשים), התשפ"א-2021 של חבר הכנסת צבי האוזר, והצעה דומה של ח"כ מיכל וולדיגר. 11 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת העבודה והרווחה. מוצע לקבוע כי גם פעוטות שמלאו להם 15 שבועות ושטרם מלאו להם 6 חודשים יוכלו להיות זכאים למעון יום שיקומי בתנאים המפורטים בהצעה.
אפליה בשכר, בקידום ובמלגות, למרות שוויון בותק ▪ לעומת 40% נשים באקדמיה באירופה - בישראל האחוז עומד על 20 בלבד, ▪ יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום: אנחנו פה עובדות קשה לאורך זמן כדי שלכל אחת תהיה את האפשרות לנפץ תקרות זכוכית, לחלום, להעז ולהצליח (סטודנטיות [צילום: פלאש 90])
נשים - כולל פרופסוריות - מופלות לעומת גברים במוסדות האקדמיים, בשכר, בקידום ובמלגות, למרות שוויון בותק, בפקולטה ובאוניברסיטה - כך נחשף (יום ד', 9.2.22) בוועדת העבודה והרווחה, ע"י פרופ' סיגל סדצקי, שלעבר בכירת משרד הבריאות, וכיום פרופ' לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
ועדת הכנסת קבעה (יום ד', 9.2.22) כי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תדון בהצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022. הוועדה תדון בשלושת הצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת שמחה רוטמן, צבי האוזר ואבי דיכטר, והצעת החוק שהוגשה מטעם הממשלה, ותכין את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.
ועדת הכלכלה דנה (יום ג', 8.2.22) באתגרי הדיור בחברה החרדית. יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון פתח את הדיון, שכונס לבקשת ח"כ יעקב אשר וח"כ אורי מקלב, בציינו כי המאבק למען דיור בחברה החרדית אינו צריך להיות נחלתם של ח"כים חרדים בלבד, וכי האתגר הוא לייצר עתודות לבנייה ולשווק בחברה החרדית. ביטון הוסיף כי לא כל ישוב פתוח בפני החרדים, ישנם ישובים ששיטתית לא אפשרו תכנון דיור עבור חרדים. כמו-כן, יישובים רבים לא מקבלים בפועל את החברה החרדית ולעומתם אחרים נושאים בנטל באחוזים גבוהים מדי. בהקשר זה ציין ביטון כי החרדים מהווים עשרה אחוז מהאוכלוסייה הכללית, כך שאם בכל ישוב היו מקצים עשרה אחוזים מהבנייה לחרדים - המצב היה טוב יותר.
ועדת החוץ הביטחון דנה (יום ג', 8.2.22) ב"היבטי ישימות לשדה תעופה בינלאומי אזרחי במרחב נבטים שבנגב". את הדיון בנושא, שהתקיים לבקשת חברי הכנסת מיכל רוזין, צבי האוזר, רון כץ ואמילי מואטי, פתח היו"ר רם בן ברק, שאמר: "הוועדה התכנסה הבוקר לא כדי לבדוק את החלופות האפשריות. לשם כך קיימת ועדה בראשות משרד התחבורה, ואני מודע לעבודתה היסודית. הדיון היום בא להבין מה הבעיות בהקמת שדה תעופה בנבטים ואיך אפשר לפתור אותן. הוועדה בראשותי רואה את הקמת שדה התעופה בחשיבות לאומית גבוהה, ואנו נדון בנושא עד קבלת ההחלטה שתיטיב עם שמירה הן על הביטחון והן על רווחת התושבים".
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...