בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
מיכל רוזין וגלעד קריב [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
תקופת ההתיישנות בעבירות מין תוארך גם לתביעות צד ג'
ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה: הארכת תקופת ההתיישנות להגשת תובענה אזרחית בשל עבירות מין ● הארכת תקופת ההתיישנות לא תוגבל רק לתביעה כנגד הפוגע אלא תחול גם כנגד צד ג' שהתרשל או הסתיר את הפגיעה
לצד ההליך הפלילי, עומדת לנפגע עבירה הזכות לתבוע את הפוגע בו בהליך אזרחי – באמצעות תביעת נזיקין בשל נזקי העבירה או בתביעה אזרחית נגררת לפלילים. עם זאת, קיימים חסמים משמעותיים בפני הנפגעים ולפי מידע מהנהלת בתי המשפט, למרות שבכל שנה יש כ-1,000-800 הרשעות בפלילים לנאשמי עבירות מין, מספר התיקים האזרחיים שנפתחו הן במסגרת תביעת נזיקין "רגילה" והן בתביעה נגררת עומד על 58 תיקים ב-2021. הצעות החוק מאריכות את תקופת ההתיישנות כדי להפחית את החסמים ולהעלות את מספר התובענות האזרחיות לפיצוי בגין עבירות מין.
היום, חוק ההתיישנות קובע כי תובענות אזרחיות בעבירות מין יתיישנו בתוך 7 שנים מיום הפגיעה, או כאשר לנפגע ימלאו 25 שנים ואילו תובענות כנגד הפוגע בגין עבירות מין שנעשו בקטין יתיישנו רק כאשר לנפגע ימלאו 35 שנים. גם במישור הפלילי ישנה הארכה של תקופות ההתיישנות, ונקבע שעבירות מין יתיישנו לאחר 15 שנים ועבירות מין בקטינים יתיישנו בהגיעם לגיל 33 ובנסיבות מסוימות בגיל 43.
ועדת החוקה מיזגה ואישרה (יום ד', 9.2.22) לקריאה ראשונה את הצעות חוק ההתיישנות (תיקון - תביעה בגין אחריות לפגיעה מינית בקטין), התשפ"ב-2022 – שיזמו חברות הכנסת מיכל רוזין ועאידה תומא סלימאן ואת הצעת חוק ההתיישנות (תיקון - תביעה בגין אחריות לפגיעה מינית בקטין), התשפ"ב-2022 שיזמה ח"כ מיכל שיר סגמן.
הצעת החוק של חברות הכנסת רוזין ותומא סלימאן נועדה להאריך את תקופות ההתיישנות החלות על הזכות להגיש תובענות אזרחיות כנגד צדדים שלישיים בגין תקיפות מיניות של קטינים (או, בנסיבות מסוימות, עד גיל 21), או עבירות התעללות בקטין בידי בן משפחה או אחראי. ההצעה קובעת שהארכת תקופת ההתיישנות עד לגיל 35 לא תוגבל רק להגשת תביעה כנגד הפוגע עצמו כפי שקובע חוק ההתיישנות היום, אלא תחול גם על תביעות כנגד צד ג', דוגמת מוסד שידע על הפגיעה ולא מנע אותה.
הצעת החוק של שיר סגמן נועדה לקבוע כי חריג הקיים היום בחוק, לפיו ההתיישנות לא תוארך עד גיל 35 אם הוגש כתב אישום בעניין העבירה - יחול רק אם כתב האישום הוגש לאחר שמלאו לנפגע 18 שנים.
בנוסף, כאשר ההתיישנות האזרחית מסתיימת במועד מוקדם יותר – היא תוארך עד חלוף שנה מהמועד שבו פסק דין פלילי המרשיע את הפוגע נעשה חלוט, גם ביחס לעבירות מין שנעברו בבגירים.
הצעות החוק אושרו כפוף לרביזיות שהגיש היו"ר ח"כ קריב כדי לאפשר לממשלה להגיע להסכמות עם יוזמות החקיקה, נוכח היעדרה של עמדת ממשלה ביחס להצעתן של ח"כ רוזין ותומא סלימאן.
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב פתח את הדיון בהתייחסות להתפתחויות בפרשת NSO: "על-פי המידע המסתמן, לרבות זה שדווח בוועדות הכנסת, יש הכרח בהקמת ועדה בראשות שופט עם סמכויות חקירה לבדיקת התנהלות המשטרה והגופים האמורים לפקח עליה . יש להקדים ולא להתעכב עם העניין. ללא קשר לממצאי התחקיר האחרונים שפורסמו, התגלו די פרטים המחייבים את הבדיקה המקיפה. ככל שהקמת הוועדה תוקדם - ניתן יהיה למצות את הבדיקה באופן מהיר יותר, להגיע אל שורש האמת ולהשיב בכך את אמון הציבור".
בהתייחסו להצעות החוק, אמר כי "הן מעלות סוגיות לא פשוטות בנוגע למדיניות ההתיישנות כאשר הצורך מובן, ומצד שני רוצים שלא תצא תלה תחת ידינו עם תוצאה חריפה מדי בדיני ההתיישנות שיש בהם גם היגיון. שתיים מההצעות לא נוגעות לעבודת הצוות שהקים שר המשפטים לכן נקיים בהן דיון ויתכן שנאשר אותן לקריאה ראשונה מתוך הבנה שבכל מקרה נדרש תיאום לקבל את תמיכת הממשלה והקואליציה במליאה. ההצעות מחייבות דיון רציני, והדרך הנכונה להבין את עמדת הממשלה היא להחזיר את ההצעות לוועדת השרים".
סוגיות נפרדות אבל דומות
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
ח"כ מיכל רוזין על הצעתה להארכת תקופת ההתיישנות גם ביחס לתובענות כלפי צד ג': "צריך לצאת מסר ברור מהבית הזה שיש אחריות למי שמסתיר, משתיק ובעצם משתף פעולה עם הפגיעה"
ח"כ רוזין: "הפסיקה והחקיקה הבינו לאורך השנים שיש משמעות לשנים שעוברות מרגע הפגיעה. ההשעיה בדיווח, בתלונה ובהליכה להליכים לפלילים לא נעשית כי הנפגע/ת לנים על תלונתם. כל דיני ההתיישנות מלבד בעיקר בנושאים הללו, נועדו לוודא שאדם לא ילון על תלונתו וכן יאפשר לצד שעליו מתלוננים להגן על עצמו. במקרים של פגיעה מינית הבינו גם הפסיקה והחקיקה שהשהות בדיווחים ובהליכים היא חלק ממורכבות הפגיעה וכן שככל שהפגיעה נעשית בגיל צעיר יותר כך יש השהייה ארוכה יותר בדיווח. מכאן הגיעה חקיקה שהאריכה את ההתיישנות בעבירות מין בעיקר בקטינים ובמשפה מתוך הבנה שככל שהאדם הפוגע היה במעגל קרוב הפגיעה קשה יותר גם באמון וכן היציאה מול הפוגע לוקחת יותר שנים.
"הצעתי דנה בשתי סוגיות נפרדות אבל דומות - בני משפחה - לצערנו במקרים רבים מדי במקרים אלו, למרות שיש חובת דיווח, יש כמעט אפס העמדות לדין. אולי היה כתב אישום אחד בעשר השנים האחרונות בעקבות חובת דיווח ואנחנו יודעים שהסביבה יודעת. בין אם המשפחה, רופא המשפחה ואחרים. פה לוועדת החוקה הגיעו 5 בנות של אותה משפחה שנפגעו מילד, בן-דודן, והסיפור הושתק במכוון על-ידי האימהות 30 שנה. במקרה כזה צריכה להיות אחריות לא רק על הבן-דוד הפוגע אלא גם על בני המשפחה שהסתירו. שומעים הרבה שהפצע והכאב ממי שידע ולא הגן עליהן הוא מהשתיקה עצמה. הפצע שהילדה כבר העיזה לספר מה עובר עליה והמשיכה להיפגע שנים הוא לעיתים משבר אמון יותר גדול מהפגיעה עצמה.
"סוגיה נוספת כמו בבני ציון ומעלה כרמל יש אחריות למוסדות ואחריות למדינה- אנחנו מכירים מקרים מאוד קשים של בתי אומנה, פנימיות, מוסדות שמטפלים בחסרי ישע וצריך לצאת מסר ברור מהבית הזה שיש להם אחריות על חיי אדם והיא צריכה לבוא לביטוי גם בחוק הישראלי ולא רק בפסיקה ולומר להם- יש לכם אחריות לילד שהרבה פעמים הוצאתם אותו מבית מתעלל והעברתם אותו לבית מתעלל או מוסד מתעלל ולא פיקחתם. אני מבינה את הקושי להוכיח אחרי הרבה שנים אך המסר של האחריות כלפי מי שמסתיר, משתיק ובעצם משתף פעולה, חייב לעבור".
ח"כ שיר סגמן: "החוק נועד לייצר שוויון בעיוות שנוצר. ילד בן 5 שתבע פלילית נכון להיום יכול להגיש תביעה לפיצוי אזרחי רק עד גיל 25 בעוד אותו ילד אם לא תבע פלילית יכול לתבוע אזרחית עד גיל 35 כך שהחוק בא להשוות בין שני המצבים. הצעת החוק באה לתקן עיוות נוסף בחוק כך שבהליך שסיימת לתבוע פלילי- ניתן למשוך שנה נוספת לתביעה אזרחית גם אם אתה בגיר".
עוד אמרה כי "משרד המשפטים ביקש חודש ואנחנו בחריגה מהזמן הזה וכל פעם מבקשים עוד שבוע שבועיים וזה נמתח והגיע הזמן להתקדם כאשר ככל שאני מבינה יש הסכמה על הסעיפים".
קריב: "המסלול האזרחי משחק תפקיד מאוד חשוב במיצוי זכויות הנפגע, הוא שמשקם את האוטונומיה של הנפגע ויכול להעמיד לנפגע פיצוי שיסייע בשיקומו. כיום יש מצב בלתי נתפס בו דווקא מיצוי הדין הפלילי עם הנתבע שהמדינה חשבה שיש בעניינו סיכוי להרשעה, מצמצם את יכולת הנפגע לקבל סעד אזרחי. זו תקלה שיצאה מידי המחוקק"
היו"ר קריב: "המסלול האזרחי משחק תפקיד מאוד חשוב במיצוי זכויות הנפגע, זה ההליך שבו הנפגע/ת הם במרכז העניין, לא מכוח החוק בו מקבלים זכות עמידה מוגבלת בהליך הפלילי, ההליך האזרחי הוא שמשקם את האוטונומיה של הנפגע ויכול להעמיד לנפגע פיצוי שיסייע בשיקומו. בהליך הפלילי השחקן הראשי הוא המדינה והנפגע הוא שחקן המשנה. כיום יש מצב בלתי נתפס בו דווקא הנתבע שהמדינה חשבה שיש בעניינו סיכוי להרשעה, מיצוי הדין עמו בהליך פלילי, מצמצם את יכולת הנפגע לקבל סעד אזרחי. זו תקלה שיצאה מידי המחוקק".
ח"כ שמחה רוטמן הזהיר מהשלכת הארכת ההתיישנות על תובענות צד ג' ביחס למוסדות: "צריך מאוד להיזהר מחקיקה לא טובה שהיא תוצאה של מקרים רעים. כשמדובר במשטר של היפוך נטל ראיה הנזק עולה על התועלת"
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "האחריות קיימת אין אף חוק שפוטר מאחריות את הפוגע או את המוסדות שידעו. כרגע דנים בהארכת תקופת התיישנות וצריך מאוד להיזהר מחקיקה לא טובה שהיא תוצאה של מקרים רעים. החקיקה עלולה להיות רעה ממנה בהקשר הזה. באשר לפוגע אני מוכן לקבל את הטענה שפגעת ותיתבע. הסכנה של לך תוכיח שאין לך אחות, אם פגעת ואין הוכחות שיראו אחרת, ניתן לבוא ולומר שתוכיח שלא פגעת, היפוך נטל הראיה הגיוני. עדיין זה מעורר שאלה לגבי כמה זמן ישמור את ההוכחות זו אך בעיה פחותה כי מדובר בפוגע. כשמדובר במעגל השני או השלישי- האמא שהשתיקה, ייתכן שבמקרים קיצוניים וחריגים ייתכן שניתן לראות אותה אפילו כמבצעת במשותף באחריות הפלילית, ואף כפוגעת ישירה בסיטואציה של סיוע. כשמדברים על מוסדות או מדינה, השאלה כמה זמן ישמרו תיעוד אם יהיה כזה. הם אחראים אבל השאלה כמה זמן תחייבי אותם מהתביעה הפוטנציאלית "לקשור" את העובדים שלהם. תחשבי על מוסד רווחה שמקבל תקציב מדינה בהיקף מסוים להעסיק עובדים. תוגש נגדו תביעה אחרי 25 שנה, הוא צריך לשמור תיעוד של כל עובדיו 25 שנה אחורה. אם התרחש נזק במוסד יש כלל נזיקין של הדבר מעיד בעדו, כלומר יש היפוך נטל ראיה כשאני אחראי בדין כלפי מישהו. המשמעות שכשהתרחש נזק במוסד אני צריך להוכיח כמוסד אקטיבית שלא התרשלתי. אלו שני סוגי אחריות שונים. כשמדובר בבן משפחה קרוב זה דיון אחר, זו אחריות אישית על אדם. כשמודבר על מוסד או מדינה העובדים מתחלפים ואין מעקב אחריהם. כשהאמא שתקה ומגיע לה עונש והיא מתה האירוע נגמר. לעומת זאת במוסד, גם כשאדם שפגע מת המוסד נשאר. התרחש אירוע פגיעה מינית במוסד שלי לפני 20 שנה. עשיתי כל מה שצריך כך שאני לא חייב בנזיקין. העובד שתחת אחריותו התרחש הדבר סיים עבודתו במוסד ומת. העובדה שהעובד מת תגרום אוטומטית לכך שאצטרך לשלם על אירוע שלא הייתה לי שום אחריות לגביו. לא מתקנים עוול בעוול. אם נחריג את הסעיף מהכלל של הדבר מעיד בעדו הוא יעורר הרבה פחות מורכבות. כשמדובר במשטר של היפוך נטל ראיה הנזק עולה על התועלת".
הד"ר תמר קלהורה מייעוץ וחקיקה אזרחי במשרד המשפטים: "אין עמדת ממשלה להצעת החוק של ח"כ רוזין. כרגע אין התנגדות אך יש דעות לכאן ולכאן ומשרד הרווחה מעורב. זו סוגיה שיש ללבנה ולהגיע לעמדה אחידה של הממשלה. העניין נדון בתיקון של 2007 והשעיית מרוץ ההתיישנות כלפי מי שאינו פוגע עלה בדיונים ע"י חכ"ל תירוש ולא תמכנו בזה. זו עמדה מלפני 14 שנה שאפשר לבחון אותה מחדש. הנתונים משתנים וגם סדר הדין השתנה. ח"כ רוטמן הצביע על דברים שהכריעו את הכף בזמנו לאי-הכרה בהשעיית מרוץ ההתיישנות במקרים אלו. אפשר לבחון בנוסף את הארכת התקופה לגבי בני משפחה לעומת צד ג' שהוא זר. תקופת ההתיישנות במקרים אלו גם בגיל 25 אינה סוף פסוק. אולי התביעה כלפי הפוגע התיישנה אך ייתכן שלא ידע שיש לו עילת תביעה כלפי צד ג' ואז ילכו לסעיף, 8 של התיישנות שלא מדעת וגם לפי המשפט היום ניתן להגיש תביעה גם לאחר גיל 25".
עוד אמרה: "ההליך הפלילי משפיע על התביעה בכל מני אופנים- יש פרקטיקה שהפרקליטות מבקשת להשעות תביעות אזרחיות כדי לא לפגוע בהליך הפלילי עד שהוא מסתיים. לכן, הגשת תובענה עוצרת את מרוץ ההתיישנות עד סיום ההליך הפלילי, אבל השאלה הגדולה היא מה קורה אם לא הגשת. למי שהגיש תלונה במשטרה הדין נותן תמריץ להמתין עם תביעתו בגלל שלפי פקודת הראיות- פס"ד מרשיע פלילי מהווה ראיה בדין האזרחי ולכן זה נותן תמריץ להמתין. כרגע המצב המשפטי הוא שאם פס"ד פלילי מרשיע הוגש לאחר שהתביעה התיישנה אין לך כרגע מה לעשות איתו ולכן הצוות יושב על המדוכה האם יש הצדקה להאריך אותו בסופו. זו הצעת החוק של ח"כ סגמן שבמקרה שההליך הפלילי הסתיים, ההתיישנות לא תסתיים לפני שעוברת שנה".
קריב: "אני פחות מוטרד מתביעה כנגד המדינה. המדינה היא גוף שצריך לתעד את מעשיו. אני פחות מוטרד ממוסד שמקבל תקציבו מהמדינה ויש להטיל עליו רגולציה מאוד מחמירה אל מול סניף של תנועת נוער. אני פחות מוטרד מהכיס העמוק של המדינה. הכיוון של ח"כ רוזין מחייבת בחינה. המחשבה שבחור יוצא ממסגרת בגיל 18, או יותר חמור הפגיעה קורית במשפחה, שידוע שילד לא מתנתק ממשפחתו ופעמים רבות גם בגיל 23 הילדים עדיין סמוכים על שולחן המשפחה. הסיפור של יציאה מול בן משפחה שלא עשה חובתו מחייב כוח ועצמאות. ההגבלה של תביעות קטין לגיל 25 לא בטוח שיש לה הצדקה למול המציאות של חיי הנפגעות והנפגעים. אם בן משפחה אחד פגע- המחוקק כבר הסכים לתביעות נזיקיות עד גיל 35 אבל אם התקיים קשר שתיקה משפחתי נפשע, יש הצדקה שבמקום אחד יהיה הפוגע ובמקום שני יהיה מי שסייע לו והפר חובה חקוקה להושיט יד?"
עו"ד אתי ליבמן עפאים ממשרד המשפטים, מרכזת הצוות הבין-משרדי: "אחד הדברים שראינו כשהצוות החל לעבוד הוא שכמעט ולא נעשתה עבודת בדיקה בכל הקשור לנפגעי עבירה בהליך האזרחי, הבנו שאנחנו נמצאים בשדה לא חרוש. מתוך המקום הזה הבנו את חשיבות הדברים ואת הצורך להתמקד. להליך האזרחי יש חשיבות רבה בשיקום- גם באפשרות לשלוט הליך וגם באפשרות לקבל משאבי שיקום לקנות את הדרוש לחזרה לחיים נורמאליים.
"הצלחנו לבנות צוות בין-משרדי משרד המשפטים, משרד הרווחה הנהלת בית המשפט, האקדמיה ונציגת עו"ד רותם אלוני שמייצגת נפגעות, מהמגזר הפרטי. ביצענו שלושה הליכי שיתוף ציבור-יציאה כללית לעמדות בקשר לחסמים בהליך האזרחי, הליך נוסף - ביצוע ראיונות עומק ע"י עובדות סוציאליות ל-24 נפגעי עבירה שחצי בחרו לפתוח הליך אזרחי וחצי לא, וביקשנו להבין מאיפה הגיעה ההחלטה. יצא תוצר משמעותי ומרשים על השיקולים, שהשפיע על עבודת הצוות. במסגרת הגדרת נפגעות ונפגעי עבירה במינוי הצוות ההגדרה היא שמדובר על כאלו שסיימו הליך פלילי והשאלה למה לא המשיכו להליך אזרחי. ההליך השלישי היה פניה לאנשים שעוסקים במיצוי זכויות של נפגעי ונפגעות עבירה ובניית פורום היוועצות. פגשנו אנשי טיפול, ארגונים שמלווים נפגעי עבירה ועוד. מיפינו את החסמים והקשיים במקרים בהם הסתיים הליך פלילי ויש ללכת להליך אזרחי. השלב בו אנחנו עכשיו הוא שכ"א מהצוות חוזר חזרה לגופים שבצוות".
לשאלת היו"ר ח"כ קריב האם הצעות החוק מתכתבות עם מסקנות הוועדה המסתמנות אמרה כי היא מסכימה עם הרבה מהדברים שנאמרו.
עוד אמרה כי "נושא ההתיישנות לא ספק הוא חסם ויש מקרים בהם לקח הרבה זמן להתגייס ולהגיש תביעה אזרחית אך היו גם נפגעים שהדד ליין איפשר להם להתגייס ולקבל משאבי שיקום וטיפול בשלב יותר מוקדם. לכן התמונה שקיבלנו אינה חד-ממדית".
עו"ד רותם אלוני, מלשכת עוה"ד חברה בצוות הבין-משרדי: ההצעה של ח"כ רוזין לא נידונה בצוות והיא מעלה סוגיות חשובות המחייבות דיוק. במציאות בה למרבית נפגעי עבירות המין אין ממי לקבל פיצוי, המשמעות של צד ג' מאוד משמעותית. צריך להגיע לאיזון בין גופים גדולים יותר כמו המדינה ורשויות מקומיות שיכולות לשאת בנטל לבין אחרים שיש להם אחריות ישירה מודעת כמו אימא שהחליטה להשתיק או מישהו שמכוח התפקיד שלו כברירת מחדל נמצא אחראי. ההיגיון אומר שדווקא הגופים החזקים צריכים לשאת באי הוודאות הראייתי ככל שתהיה".
בעניין הצעת החוק של ח"כ שיר אמרה כי "העמדה ברורה שבחוק יש לקונה שלא מתיישבת עם ההיגיון. גם בהיבט שהמדינה החליטה להגיש הליך פלילי, לטעון שהאישה לא יכולה להגיש הליך אזרחי זה לא הגיוני. בנוגע לקטינים בגיל צעיר יותר, הרבה מהם לא רק שלא מספיקים להיערך, חלקם אפילו לא יודעים וממש תוך כדי הכנת הליך אזרחי הם מגלים שהוריהם הגישו הליך פלילי וממש חוסמים את דרכם. כל ההצדקות המתקיימות בנוגע להתיישנות לא מתקיימות במקרה הזה".
עו"ד לירון אשל, יועמ"שית המועצה לשלום הילד: "מדובר בהצעות חשובות מאוד כמי שמלווים מאות ילדים מדי שנה. ליווינו את עבודת הצוות. קטינים על-פי רוב לא הם בחרו בהליך הפלילי, יש חובת דווח והגורם האחראי הוא שיוזם את התביעה. לכן, הרציונל שאם כבר נחשפה פגיעה אין צורך להאריך את ההתיישנות, מתבטל. בנוסף ההליך עצמו דורש כוחות נפש עצומים. העדות בבית המשפט והימשכות ההליכים מוציא מהמשפחות והנפגעים את כל האנרגיה ולכן ככל שתוארך תקופת ההתיישנות בהליכים אזרחיים יוכלו הנפגעים לבחור באמת מה הם רוצים.
"חשוב שייאמר שהארכת ההתיישנות לתבוע את מי שאפשרו את הפגיעה ולא מנעו אותה מאפשרות החזרת שליטה לנפגעת שהוא חלק קריטי בהליך השיקום. הצגנו בצוות הבין-משרדי מחקר של חסמים בפני נפגעות להליך אזרחי וכל פעולה שתסיר חסמים כאלו מבורכת. ההצעה מסירה עוד חסם. הצעת החוק של ח"כ שיר מתקנת עוול ומגדילה את הצדק לנפגעות ונפגעים".
היו"ר קריב: "הצעות החוק, בעיקר של ח"כ רוזין ותומא סלימאן, דורשות עוד הרבה עבודה כי יש ראיה רחבה והרבה שיקולים לכאן ולכאן והן לא נידונות בצוות הבין-משרדי. ההצעות מונחות על שולחן הוועדה הרבה זמן ומשרד המשפטים היה צריך לומר שאם אינן רלוונטיות לצוות יש לדון בהן בגוף אחר במשרד. אני לא רואה טעם להמשיך לעכב חקיקה כשמצאנו בהן גרעין חקיקתי הדורש טיפול. נראה מה ההצעות שיגיעו מהצוות ונראה שאין בהן סתירה להצ"ח של מיכל שיר סגמן ונוכל לחדד תיקונים בקריאות הבאות. צריך להשקיע הרבה עבודה במציאת האיזונים השונים וטוב שמשרד המשפטים יאמר מה דעתו. בשביל זה בדיוק יש לנו עוד 3 קריאות במליאה. בשבוע הקרוב או שתגיעו לסיכומים עם הח"כיות המציעות או שאמשוך את הרביזיה שאגיש והחוק יועבר במליאה".
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק אחריות קבלן שיפוצים, התשפ"ב-2021 של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. 50 חברי כנסת תמכו לעומת 44 שהתנגדו וההצעה תועבר לוועדת הכלכלה.
מוצע בה לקבוע כי מבצע עבודות שיפוצים בתשלום יהיה אחראי במשך תקופת אחריות של שנה לפחות לכל אי-התאמה בעבודתו או בטובין שסיפק. עוד מוצע כי הסכם לביצוע עבודות שיפוצים ייערך בכתב, וכי אם אי-ההתאמה שהתגלתה ניתנת לתיקון, מבצע עבודות השיפוצים יתקנה בתוך זמן סביר.
מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק חיבור בתים בהתיישבות הצעירה לחשמל, התשפ"ב-2021 של חבר הכנסת יריב לוין כאשר 48 חברי כנסת תמכו לעומת 59 שהתנגדו. מוצע בה כי חברת החשמל תחבר את השכונות והיישובים בהתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון לרשת החשמל, ותקים לשם כך את התשתיות הנדרשות.
ח"כ לוין: "ביקרתי במאהל של ההתיישבות הצעירה. 20,000 ישראלים שעושים מילואים, משלמים מיסים, חיים בלי אספקת מים וחשמל נורמלית, רק בגלל הססנות של הממשלה. נמאס להם מהבטחות הסרק של ראש הממשלה. הם אינם אזרחים סוג ב'. אשרו להם כבר היום חיבור חשמל".
השר מתן כהנא השיב בשם הממשלה: "האירוניה מתהפכת בקברה. אין דבר שמפחיד את הליכוד - יותר מאשר הסדרת ההתיישבות הצעירה. כל התקדמות במה שקשור בהתיישבות הצעירה תהיה מבחינת הליכוד אסון פוליטי. לכן מה שאתם רוצים כאן זה לעשות הכל כדי למנוע כל התקדמות בהסדרת ההתיישבות הצעירה. אתם הרי יודעים היטב שהדרך לטפל בנושא ההומניטרי הזה עוברת דרך חיבור חוק החשמל על-ידי צו אלוף, ולא באמצעות הצעות חוק מטרילות".
יו"ר ועדת הכלכלה לשר התקשורת: "הוועדה בודקת כל פרט ברפורמה ותעביר אותה רק אם תהיה טובה לציבור" ▪ ח"כ אזולאי בנושא רפורמת הטלפונים הכשרים: "זה ייהרג ובל יעבור"; השר הנדל ענה: "אם תהיה תחרות בטלפונים הכשרים האזרח החרדי יקבל יותר, ואף ילד לא ייחשף לתוכן בניגוד לדעת ההורה"
ביטון, הנדל ואבישר [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון - חובת יידוע נפגעי עבירה בדבר זכויותיהם), התשפ"א-2021 של חבר הכנסת גלעד קריב, אליה הוצמדה הצבעה של ח"כ אבתיסאם מראענה. 53 חברי כנסת תמכו לעומת 44 שהתנגדו וההצעה תועבר לוועדת הכנסת.
מוצע בה לקבוע חובת יידוע ביחס לנפגעי עבירה בדבר זכויותיהם בכתב ובעל פה ובשפה שמובנת להם.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם (תיקון - שינוי מועד יום ציון פועלם של אסירי ציון וקביעת פעולות לציונו), התשפ"א-2021 של חברי הכנסת אלכס קושניר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי. 20 חברי כנסת תמכו בהצעה מול 2 מנגדים והיא תועבר לוועדת הכנסת.
מוצע בה לשנות את מועד ציון פועלם של אסירי ציון הקבוע בחוק, כך שבמקום שיחול ביום ה' בתמוז בכל שנה, הוא יחול ביום י"א בסיון שהוא היום שבו אירע "מבצע חתונה". שינוי המועד נובע מהעובדה שהוא חל לאחר סיום שנת הלימודים ובתקופה בה רבים מהתושבים נמצאים בחופשה שנתית, ולכן כמעט ואינו מצוין.
בנוסף, מוצע לקבוע בחוק פעולות מיוחדות לציון יום ציון פועלם של אסירי ציון, כך שיצוין, בין היתר בדיון בכנסת, בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בישיבת ממשלה, בבית הנשיא, במערכת החינוך, בצבא הגנה לישראל ובמשטרת ישראל.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון - הרחבת סמכות בית המשפט בנושא קטינים), התשפ"ב-2021 של חברת הכנסת מירב בן ארי, והצעה דומה של ח"כ עידית סילמן. 23 חברי כנסת תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הכנסת.
מוצע בה לאפשר לבית המשפט להטיל מגבלות על עבריין מין קטין שהושם במעון פתוח, בדבר מקום מגוריו, עבודתו או לימודיו אם אלו מצויים בסמוך למקום המגורים, העבודה או הלימודים של נפגע העבירה.
ועדת הכלכלה שמעה הבוקר (יום ד', 9.2.22) את סקירתו של שר התקשורת יועז הנדל על פעילות משרדו. היו"ר מיכאל ביטון פתח את הדיון ואמר שעולם התקשורת הוא עולם דינאמי ומשתנה המשפיע כל כולם, וביקש התייחסות מהשר על פריסת תשתיות סלולר וסיבים בפריפריה ולהשפעה על עולם התוכן.
נשים - כולל פרופסוריות - מופלות לעומת גברים במוסדות האקדמיים, בשכר, בקידום ובמלגות, למרות שוויון בותק, בפקולטה ובאוניברסיטה - כך נחשף (יום ד', 9.2.22) בוועדת העבודה והרווחה, ע"י פרופ' סיגל סדצקי, שלעבר בכירת משרד הבריאות, וכיום פרופ' לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
ועדת הכנסת קבעה (יום ד', 9.2.22) כי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תדון בהצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022. הוועדה תדון בשלושת הצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת שמחה רוטמן, צבי האוזר ואבי דיכטר, והצעת החוק שהוגשה מטעם הממשלה, ותכין את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.
ועדת הכלכלה דנה (יום ג', 8.2.22) באתגרי הדיור בחברה החרדית. יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון פתח את הדיון, שכונס לבקשת ח"כ יעקב אשר וח"כ אורי מקלב, בציינו כי המאבק למען דיור בחברה החרדית אינו צריך להיות נחלתם של ח"כים חרדים בלבד, וכי האתגר הוא לייצר עתודות לבנייה ולשווק בחברה החרדית. ביטון הוסיף כי לא כל ישוב פתוח בפני החרדים, ישנם ישובים ששיטתית לא אפשרו תכנון דיור עבור חרדים. כמו-כן, יישובים רבים לא מקבלים בפועל את החברה החרדית ולעומתם אחרים נושאים בנטל באחוזים גבוהים מדי. בהקשר זה ציין ביטון כי החרדים מהווים עשרה אחוז מהאוכלוסייה הכללית, כך שאם בכל ישוב היו מקצים עשרה אחוזים מהבנייה לחרדים - המצב היה טוב יותר.
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
בי' בתשרי פרצה מלחמה יום הכיפורים בכ"ב בתשרי שמחת תורה פרצה מלחמת חרבות ברזל בי"ד בניסן, ערב פסח כמה שעות לפני ליל הסדר הכריז צה"ל בתזמון נדיר אשר רק צבא האויב וארגון החמאס היו...
אם הייתה הנהגה בישראל, היא הייתה מכוונת ל"מצב סיום" רצוי ונוקטת פעולות בדרך אליו מכיוון שההנהגה בישראל פוחדת מ"מצב סיום", היא עסוקה אך ורק בשימור והמשך המצב הנוכחי