הנדל: עמדת הפרקליטות עלולה לפגוע בזכויות הנאשם

הנדל מוסיף: "התוצאה אליה שואפת המדינה, שהיא תוצאה שאינה מתיישבת עם סעיפי ההסדר, עלולה לפגוע קשות במוסד הסדר הטיעון ובזכויות הנאשם בהליך הפלילי במישור הרחב יותר. זאת, מהנימוקים הבאים: ראשית, התנערות מעין זו של המדינה מהתחייבותה בהסדר הטיעון עשויה לפגוע באמינות השלטון. כך, בשל היווצרות ספק בדבר קיום התחייבויות המדינה, לנוכח יכולתה לפרש את הבטחותיה ובכך לסגת מהן, מבלי להידרש לתנאי ההשתחררות מהסדר טיעון.

"שנית, בין הצדדים להסדר טיעון – הנאשם והמדינה – קיים חוסר שוויון משמעותי, הנובע מהכוח הרב בידי המדינה והכלים שברשותה, שביכולתם להביא לשלילת חרותו של הנאשם. הסתלקות של המדינה מהתחייבותה בהסדר טיעון מונעת מהנאשם לכלכל את צעדיו באופן מיודע ובכך פוגעת בזכויותיו במסגרת ההליך הפלילי. בענייננו, יוזכר כי המשיב נקשר בהסדר הטיעון, הודה בעבירות חמורות ובכך וויתר על זכותו לנהל את ההליך הפלילי וכן הסכים לעונש מאסר של 24 חודשים. זאת, בין היתר, כאשר לנגד עיניו עומדת התחייבות המדינה לאפשר לו לפדות את הרכוש התפוס. מכאן, הפרשנות המוצעת על-ידי המדינה עשויה לפגוע בזכות העל של הנאשם בפלילים – קיומו של הליך הוגן".

הנדל מדגיש: "אין זה ראוי שהמדינה תתחייב בהסדר טיעון כי המשיב יוכל לקבל את המטבעות הווירטואליים לאחר פדיונם, ותסכל התחייבות זו באמצעות רשות המיסים ופקיד שומה חיפה, המהווים זרועות שלה... לנוכח נסיבות הסדר הטיעון בענייננו, המדינה, רשות המיסים ופקיד השומה מנועים מלפעול באופן המסכל אותו. בל נשכח כי בניגוד להליכים רבים אחרים, הצד שעומד מול הפרט הליך הפלילי מוגדר על-פי חוק כמדינת ישראל ומכאן כוחו ומעמדו".

השופטים אלכס שטיין וג'ורג' קרא הסכימו עם הנדל. קרא הוסיף, כי יש לציין גם את חובת ההגינות המוגברת המוטלת על המדינה. "הסדר טיעון הינו חוזה ככל חוזה שהצדדים לו מחויבים לקיימו בתום לב. בענייננו אחד הצדדים לחוזה הוא המדינה המחויבת בחובת הגינות מוגברת כלפי הפרט". את המדינה ייצגו עוה"ד חן אבידוב, שרון בכר-נהון ונריה בר-און, ואת סיבוני - עוה"ד שילה ענבר, תמיר סננס ושלי גבאי.