חסד עשה הקב"ה לבני האדם כאשר העניק לנו מתנה ושמה, שכחה. חסד יעשו לעצמם בני האדם אם יזכרו את הסכנות אשר חוו על-מנת שלא ישובו, ויפיקו לקחים לקראת התמודדות עם המציאות שהיינו שמחים לשכוח, מציאות שהיינו מעדיפים להדחיק, מציאות שהייתה אמורה להיות פעמון ענק מעל אוזנינו. בדיוק לפני שנה, התפוצצה בקול רעש גדול תקוות הקיום המשותף בערים המעורבות, החוזה הבלתי כתוב בין האזרחים היהודים לערבים הועלה בלהבות השנאה, הגשרים פוצצו בבקבוקי תבערה, היחד התפרק לרסיסים.
והפעם - זעם, נבזות, אין תגובה, כליה ורפיסות 
רק, לכאורה, לפי שעה
