מועצת הביטחון של האו"ם תקיים היום התייעצות סגורה על האירועים בהר-הבית וההסלמה בירושלים. לפי גורמים במשרד החוץ, מדובר ביוזמה של האמירויות, צרפת, אירלנד ונורבגיה בהמשך לבקשה של הרשות הפלשתינית. הדיון יתקיים בסוף דיון אחר של מועצת הביטחון שמתוכנן להתקיים היום, ללא מצלמות ובהשתתפות חברות המועצה בלבד, ללא נוכחות של נציגי ישראל והרשות הפלשתינית.
יחסי ישראל וירדן נקלעו למשבר בעקבות האירועים האלימים בהר-הבית, הכתובת הייתה על הקיר והייתה זו רק שאלה זמן עד שהפיצוץ יגיע. עוד לפני חודש רמדאן סירבה ירדן לשלוח את שר החוץ שלה אימן א-צפדי לפסגת שרי החוץ הערביים בשדה בוקר שבנגב, במקום זאת הוא נסע עם עבדאללה המלך לרמאללה להתחבק עם יו"ר הרש"פ אבו מאזן.
ישראל חיזרה אחר ירדן כדי לתאם עמה את המדיניות להשגת רגיעה במהלך חודש רמדאן במגעים של שר הביטחון גנץ, שר החוץ לפיד ונשיא המדינה הרצוג, השר לביטחון פנים עמר בר-לב נסע לירדן להפגש עם שר החוץ אימן א-צפדי ולתאם צעדים בהר-הבית לשמירה על השקט, אבל פעילי חמאס טרפו את הקלפים בגל האלימות שיזמו בהר-הבית.
ההתקפה על ישראל
בעקבות האירועים האלימים בהר-הבית, ירדן הצטרפה לעמדה הפלשתינית המאשימה את ישראל במקום להאשים את הפלשתינים שיזמו את האלימות במקום הקדוש. 88 חברי פרלמנט ירדניים חתמו על עצומה לגרש את שגריר ישראל בירדן, ממלא מקומו זומן למשרד החוץ הירדני וננזף.
ראש ממשלת ירדן בשר אלחצוונה נשא נאום בפרלמנט שבו שיבח את מיידי האבנים הפלשתינים ובירך את "המשליכים אבנים על כל הפרו ציונים המטמאים את מסגד אקצא". משרד החוץ הישראלי הגיב אמש על ההתבטאויות של ראש ממשלת ירדן, שהביע תמיכה במתפרעים בהר-הבית. מטעם המשרד נמסר כי "נותנים רוח גבית לאלו שפוגעים בקדושת החגים ונוקטים אלימות המסכנת חיי אזרחים מוסלמים ויהודים כאחד. הצהרות תמיכה במעשי אלימות, כולל ידוי אבנים, הן בלתי נתפסות ותורמות להסלמה". עוד נכתב בהודעת משרד החוץ: "כל שותף אחראי צריך להכיר בכך ולא לקחת חלק בהפצת ידיעות שקריות לחלוטין, שרק מתסיסות את האווירה".
"התנהלותה האחראית של ישראל בהר-הבית בשבועות האחרונים מבטאת מדיניות עקבית זו ואת הנחישות ליישמה. משטרת ישראל נהגה בשבועות האחרונים באחריות, בריסון ובשיקול דעת אל מול עשרות רבות של פורעים, שחיללו במעשיהם את ערכי האיסלאם ואת קדושת ההר", נכתב בהודעת משרד החוץ. "פעולתה של משטרת ישראל, כולל ביום שישי האחרון, היא זו שאיפשרה את קיום התפילות לעשרות אלפי מאמינים מוסלמים. פעולה זו באה רק לאחר שמוצו כל האמצעים האחרים, כולל שיח אינטנסיבי עם הווקף".
ראש הממשלה נפתלי בנט התייחס להתבטאויות מצד ראש ממשלת ירדן בשר אלחצאוונה, המקורב למלך עבדאללה והיה בעבר ראש הלשכה המלכותית, אך נמנע מלנקוב בשמו של ראש ממשלת ירדן, או לציין את שמה של ירדן באופן ספציפי. "אני רואה בחומרה את ההתבטאויות המאשימות את ישראל באלימות המופנית אלינו, ויש מי שמעודד לזרוק אבנים, ולהפעיל אלימות כנגד אזרחי מדינת ישראל", אמר בנט. "הדבר הזה לא מקובל עלינו. זה מהווה פרס למסיתים, ובראשם חמאס שמנסים להצית פה אלימות בירושלים".
אפוטרופסות לא ריבונות
ירדן היא האפוטרופוס על המקומות הקדושים בירושלים כפי שנקבע בהסכם השלום ("ואדי ערבה") בינהן ב-1994, מדובר באפוטרופסות אבל לא בריבונות, ישראל היא הריבון במקום והאחראית על הביטחון. המלך עבדאללה מנסה מאז עלייתו לשלטון לכרסם בריבונות הישראלית בהר-הבית ולהשיג ריבונות ירדנית במקום.
הוא מעודד את הנרטיב הפלשתיני השקרי כי "מסגד אל-אקצה בסכנה" וכי ישראל פועלת לחלק את הר-הבית בין המוסלמים ליהודים כפי שעשתה במערת המכפלה בחברון. כעת מפעיל המלך עבדאללה את האו"ם ומדינות ערב כדי לנגח את ישראל על מדיניותה בהר-הבית כדי לנסות ליצור עובדות חדשות ולהביא לפיקוח בינלאומי על הנעשה בהר-הבית.
המלך עבדאללה נזעק בעיקר בגלל גל המחאה ברחוב הירדני על האירועים בהר-הבית, יותר מ-70 אחוזים מתושבי הממלכה הם פלשתינים והמלך חושש מזעזוע שיפיל את שלטונו, גם כך המלך איננו אהוד בירדן, הוא נתפס כמושחת והציבור מעדיף את אחיו למחצה הנסיך חמזה שאותו המלך הכניס למעצר בית.
המדיניות הרופסת של ממשלת בנט, ביקורי החנופה של הנשיא הרצוג, שר הביטחון גנץ ושר החוץ לפיד בירדן התפרשו אצל המלך כחולשה ישראלית וכהזדמנות למנף את האירועים בהר-הבית כדי לכפות עובדות חדשות בשטח ולהצר את רגליה של ישראל במקום הקדוש ביותר לעם היהודי.
אין חשש להסכם השלום בין ישראל לירדן בגלל האירועים בהר-הבית, ירדן זקוקה להסכם הזה לא פחות מישראל והיא תלויה בישראל במים ובגז. בית המלוכה ההאשמי יודע שישראל תציל אותו מכל ניסיון של הפלשתינים להשתלט על ירדן כפי שהיה באירועי "ספטמבר השחור" ב-1970. ממשלת ישראל צריכה להפגין נחישות בכל הקשור לריבונותה בהר-הבית ולהפסיק את מדיניות ההתרפסות בפני המלך עבדאללה.
האפוטרופסות הירדנית על מסגד אל-אקצה היא דתית אבל הריבונות בהר-הבית היא ישראלית וצריך לשמור עליה היטב ולא להתרגש מהמחאה הירדנית, היינו בסרט הזה כבר כמה פעמים.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
