ועדת הכלכלה אישרה את הרפורמה בענף ההטלה

ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, קיימה ביום חמישי האחרון דיון מרתוני בו אישרה לקריאה שנייה ושלישית את פרק החקלאות שפוצל מחוק ההסדרים, העוסק בענף הלול, על-רקע הסכמות שהושגו בנושא.

בהתאם להסכמות אושר כי ביטול התכנון יכנס לתוקף ב-29 ביוני 2032, כאשר שר החקלאות יהיה ראשי לדחות את המועד בתקופה נוספת, באישור ועדת הכלכלה, שלא תעלה על שלוש שנים. בנוסף נקבע, כי מגדל שהייתה לו מכסה לייצור ביצים עד היום, וימשיך לייצר את מכסתו עד ה-28 ביוני 2032, או עד למועד אחר שיקבע לביטול התכנון, יהיה זכאי לפיצוי מהמדינה על ביטול התכנון. את הפיצוי, את היקף המכסה המזכה בפיצוי ואופן הביצוע יקבעו שרי החקלאות והאוצר בתקנות.

במהלך הדיון ביום חמישי הוסכם, כי הזכאים לפיצוי יהיו גם מי שעדיין לא התחילו לגדל, ובתנאי שנקבעה להם מכסה החל משנת 2017, ובתנאי שהתחיל לגדל את המכסה עד אמצע 2024 ויגדל עד יוני 2032. בנוסף נקבע כי יינתן פיצוי גם למי שייצא מהענף בתקופת הביניים, מכניסת החוק לתוקף ועד ביטול התכנון. עוד אושר בחמישי, כי מהשנה הבאה ועד אמצע 2032 תעמוד המכסה השנתית על 2.5 מיליארד ביצים.

בדיון עלתה מחלוקת באשר לתוספת למכסה, ובסופו של דבר נקבע, כי שר החקלאות יוכל להגדיל את המכסה בעד 6% כל שנה בהתאם לתנאים המצדיקים זאת שינומקו, כאשר אם ירצה להגדיל את המכסה בשיעור גבוה יותר הדבר יצטרך לקבל את אישור ועדת הכלכלה. כמו-כן נקבע, כי מכסה למגדלים חדשים, שתיקבע לאחר הכניסה לתוקף של התיקון לחוק, לא תזכה בפיצוי מהמדינה במקרה של ביטול התכנון.

שר החקלאות, עודד פורר, אמר כי יברך על המוגמר לאחר שההצעה תאושר. מנכ"לית משרד החקלאות, נעמה קאופמן פס, בירכה גם היא על ההסכמות ואמרה כי את החלק שנוגע לביטול התכנון בעוד 10 עד 13 שנה, את נושא הפיצוי ואת חלוקת המכסות לדור ב' צריך לעגן בחקיקה. "אישור הצעת החוק תיתן אופק ובהירות, ותוכל לאפשר ביצוע חלקי ההסכם הנוספים שלא דורשים חקיקה כמו מתן מענקים והעלאת מחיר הביצה. פתחנו דף חדש ויפה עם הענף ויש עוד מהלכים לטובת הענף ולטובת הציבור", אמרה.

ח"כ אורי מקלב הזכיר כי ההסכמות הושגו לאחר מלחמות בין הצדדים, ומהלכים של משרד החקלאות שהיו דרקונים ודורסניים. "היום אנחנו רוצים לאזן בין הרצון להוזיל את מחיר הביצה לרצון לשמור על החקלאות והחקלאים בישראל", אמר.

מנכ"ל ארגון מגדלי העופות, מוטי אלקבץ, אמר כי מדובר בישורת האחרונה לפני שמביאים מרגוע לענף שמתנהל שנים במטוטלת. לדבריו, "הסכם לא מגלם בו את כל השאיפות שלנו, אבל נותן לנו הבטחה שלא נגיע לכאן כל דצמבר לפחות לא בעשר או ב-13 השנים הקרובות, ומעמיד תקציב משמעותי. אני מקווה שאם נידרש לעוד תקציב נמצא אוזן קשבת להגדלתו".

עם זאת, לאה יוגב, לולנית משומרה, אמרה כי "העלות הנדרשת לעמוד בדרישות הווטרינריות בלתי ישימות והמשמעות שרבים מהמשק המשפחתי, בני 60-70 ומעלה, יאלצו לפרוש מהענף ויישארו ללא פרנסה. אנחנו בעלטה ולא רואים אופק או בהירות". יו"ר ענף העצמאים בהתאחדות המלאכה והתעשיה, צחי בן עיון, הוסיף כי הלולנים הקטנים קיבלו רק 3 שנים ברוטו לגדל, בעוד שהגדולים קיבלו 15 שנים ברוטו. הוא הוסיף כי ההסכם לא דאג לבעלי הלולים הקטנים. דברים דומים אמר גם המגדל דוד עגיל, שטען כי מהות ההסכם לא הייתה על דעת המשקים הקטנים הפעילים, שכבר 5 חודשים עובדים בהפסד ובסוף יקרסו.

מנגד, מנכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, הצטרף לברכות על ההסכם ואמר: "עברנו שנה לא פשוטה. המטרה שלנו הייתה להשאיר את הענף במשק המשפחתי, לשדרג ולייעל, להכניס השקעות שיטיבו עם הקטנים והגדולים ולייצר אופק תכנוני. אני מעריך שכשהענף יתאים עצמו גם המדינה תבין שהתכנון מייצר גם עבורה יתרון, וגם לצרכן יש בשורה בהורדת מכס". הוא ביקש להודות ליו"ר ביטון ואמר כי כינו אותו כאדריכל ההסכם, והודה גם לשר החקלאות, עודד פורר, ולמנכ"לית קאופמן פס.

מנכ"ל ארגון האינטרס שלנו, אלעד מלכא, טען כי הצעת החוק מייצגת אינטרסים של צד אחד בלבד, והצרכן לא עומד להרגיש שום הקלה בכיס ללא הפחתת המכסים שלא מעוגנת בחקיקה.

נציג פורום קהלת, עו"ד אריאל ארליך, הוסיף כי התכנון מזיק לצרכן והפשרה היא לא נכונה וסותרת את החלטת הממשלה לבטלו. "אין פה ביטול, יש פה הצהרת כוונות למה שיקרה בעוד 10 עד 13 שנים וכמוה כאי ביטול התכנון", אמר. הוא הוסיף כי בעיה נוספת היא הותרת ועדת המכסות בידי המגדלים.

היו"ר ביטון הגיב לדברי ארליך ואמר כי קולו של פורום קהלת לא נשמע כמשפחות עניות הולכות לשלם 500 שקל יותר כל חודש על תחבורה ציבורית, או במלחמה על הדיור הציבורי ודיור בר-השגה. הוא הוסיף כי גם אם יוזלו הביצים ב-10% המשמעות היא שקלים בודדים לכל משפחה, כשמצד שני עומדים 3,000 משפחות של מגדלים. ח"כ מקלב הוסיף: "ביצה אתה יכול לאכול או לא לאכול, אבל אתה לא יכול לא להגיע לעבודה או לקופת החולים. אי-אפשר גם להסתמך רק על ייבוא מחו"ל, כי אנחנו רואים מה קורה באוקראינה. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה מה ששוויץ מרשה לעצמה".

ח"כ שמחה רוטמן אמר שיש תפיסה שגויה כאילו ההסכם מסייע לחקלאות, והוסיף: "איש לא ילמד אותנו איך לאהוב את החקלאות". בתגובה לכך אמר היו"ר ביטון: "גם אתם לא תלמדו אותנו איך שומרים על החקלאות, הציבור וגבול הצפון. אני הבאתי את ההסכם הזה, אני לא אלמד אותך ואתה לא תלמד אותי". בין השניים התפתחו חילופי דברים בסופם טען ח"כ רוטמן כי כל ההצעה היא נושא חדש.

היו"ר ביטון הודיע כי הוועדה תמשיך לדון בהצעה, אולם לא תקיים הצבעה עד אשר ועדת הכנסת תכריע בטענתו של ח"כ רוטמן. מאוחר יותר אמר ח"כ רוטמן כי משטר המכסות פוגע בחקלאות ובחקלאים. הוא הוסיף כי הוא מתקשה לוותר על כך שהפחתת המכס אינה חלק מהחקיקה וכן לא יכול להיות שקביעת המכסות נמצאת בידיים של המגדלים. לאחר ההפסקה הוחלט לקבוע כי מגדל שיבקש מכסה חדשה יקבל תשובה תוך 60 יום, או 120 יום אם מדובר במכרז, ויוכל להגיש השגה על ההחלטה לוועדת ערער.

הסיכום הניח את דעתו של ח"כ רוטמן, שמשך את טענתו לנושא חדש, והדבר אפשר לקיים את ההצבעה. לאחר אישור הרפורמה אמר היו"ר ביטון: "עשינו דבר גדול אחרי שנה קשה וסוערת ואני מוריד את הכובע בפני כל השותפים והשותפות שלי". הוא הוסיף, כי למרות שהיו הסכמות עדיין היו פערים רבים שצריך היה לגשר עליהם, והדבר עדיין לא תם ונשלם. המבחן לדבריו יהיה ביישום, ובכוונתו להמשיך לעקוב ולדאוג לחוליות החלשות ביותר.